תחזיות הצמיחה השליליות של המשק הישראלי לשנת 2023 הולכות ומצטברות ככל שמתקדמת השנה. כעת, כמעט כל החזאים צופים כי הצמיחה לנפש בישראל תתרסק בשנת 2023 לרמה אפסית. במילים אחרות, המשק הישראלי נמצא בהאטה חמורה ונוגע כמעט במיתון. התחזיות השליליות החלו להתפרסם במשורה כבר באמצע שנה שעברה, בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת, אך כעת הן הפכו לשטף. הגורם היחיד שטרם התעורר הוא משרד האוצר אשר אישר השבוע בכנסת תקציב שלא תואם את מצב המשק ואין בו כדי לחלץ אותנו מההאטה החמורה. אם לא יתעשתו באוצר אזי גם שנת 2024 תרד לטמיון. חמור מכך, הממשלה תיאלץ לקצץ לאורך השנה בשירותים השונים שהיא מעניקה לתושבים ובכך להקשות עוד על חיי כולנו. חיים כלכליים הקשים גם כך עקב יוקר המחיה המאמיר ונוכח הריבית הגבוהה. 

כדי להבין מדוע התקציב אינו נותן מענה להתדרדרות הכלכלית נדרש להבין תחילה מה הן הסיבות להתרסקות הצמיחה. ראשית, הממשלה הקודמת העלתה את נטל המיסים על אזרחי ישראל בכמה עשרות מיליארדי שקלים. מיעוטם באמצעות העלאה ישירה של מיסים ומרביתם באמצעות מנגנון המס הקיים המייצר הכנסות הולכות ועולות ככל שהמחירים מאמירים וככל שמחירי הדיור ממשיכים להתייקר. כזכור, בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת עלו מחירי הדיור למעלה מעשרים אחוזים (או כשלוש מאות אלף ₪ לדירה ממוצעת). כשישים אחוזים מעליית ערך זו התגלגלו להכנסות הממשלה. הממשלה לא השכילה לבצע הפחתות מיסים שיאזנו את עליית נטל המס הנגרמת נוכח האינפלציה וכך העבירו עשרות מיליארדי שקלים מכיסם של האזרחים לכיסה של הממשלה. האחרונה סגרה את הגירעון הממשלתי לשנת 2022 ואילו האזרחים נאלצו להגדיל את החוב הפרטי של משקי הבית לשיא של כל הזמנים. עוד מעט הוא יגיע לחמישים אחוזים מההכנסה הלאומית.
 

עוד ב-

מדד הקניונים קבע: זה הקניון הטוב ביותר בישראל

לכתבה המלאה

שנית, הממשלה הקודמת נכשלה כישלון חרוץ בהתמודדות עם יוקר המחיה ואף העזה לתדלק את עלויות המחירים באמצעות ייקור שורה ארוכה של מוצרים בפיקוח ממשלתי. ארנונה, מים, חשמל, דלק, מוצרי חלב בפיקוח ועוד. במקום שהממשלה תפעל לריסון האינפלציה שהחלה בעולם היא תרמה להתפרצות האינפלציונית ותדלקה אותה עוד.

שלישית, בנק ישראל איחר מאוד בעליית הריבית ואפשרה לאינפלציה בכלל ולעליית מחירי הדיור בפרט לצאת משליטה. כתוצאה, ולאחר שהתעורר באיחור, נאלץ הבנק להעלות את הריבית באופן חד כאשר הריבית הגבוהה פוגשת את נטל החוב הפרטי של משקי הבית אשר הגיע כאמור לשיא של כל הזמנים. מכאן קצרה הדרך לדיכוי הצריכה הפרטית שהיא החשובה במנועי הצמיחה של המשק הישראלי.

מסיבות אלה, בעוד שהמשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב טוב על אף האינפלציה, הרי בישראל הצמיחה דווקא התרסקה. במקום פוטנציאל צמיחה של שלושה וחצי עד ארבעה אחוזים לנפש, שהייתה מאפשרת לנו גידול יפה בשכר הריאלי וגידול ניכר ביכולתה של הממשלה לממן שירותים חברתיים חיוניים, אנו נסתפק בצמיחה אפסית לנפש. ממש כואב הלב. גם האינפלציה בישראל כבר גבוהה יותר מהאינפלציה בארה"ב. התקשורת הכלכלית בישראל והכלכלנית הראשית באוצר, כל צד מטעמיו הוא, לא הזהירו משום מה את הציבור בזמן אמת כי מדיניותה הכלכלית של הממשלה הקודמת מוליכה אותנו לפי פחת וכך נכנס שר האוצר החדש סמוטריץ' לתפקידו כאשר הוא כלל אינו מבין עד כמה עמוק המשבר. מהתבטאויותיו בימים האחרונים אפשר ללמוד כי הוא עדיין לא מבין את עומק הצרה או שהוא מסרב להבין.

ואכן, במקום שהממשלה החדשה תגבש מדיניות כלכלית רעננה ואמיצה שתפעיל מנועי צמיחה חדשים (ובראשם הפחתות מע"מ משמעותיות שתמומנה בביטול הטבות מס לא יעילות לחברות גדולות ולבעלי הון), תפעיל כלים להפחתת יוקר המחיה (ובראשם ביטול מאסיבי של מכסים, מכסות יבוא, תקינה ישראלית החוסמת יבוא זול מאירופה, ביטול מעמדם של יבואנים בלעדיים ופירוק מונופולים) ותילחם בנחישות באינפלציה (בעיקר דרך אכיפה נחושה של חוקי התחרות הקיימים) – היא ממשיכה בתקציב שמתעלם מהצמיחה החלשה, מיוקר המחיה ומהאינפלציה. חמור יותר, תחזית ההכנסות בתקציב נשענת יותר מדי על ההכנסות הזמניות שנוצרו בשנה הקודמת והיא אינה ריאלית. והכי חמור, הממשלה מחלקת כספים קואליציוניים, שתועלתם מפוקפקת בלשון המעטה, בהיקפים אדירים ומבלי שיש לה את היכולת לממן אותם. מכאן גם עולה שהממשלה תהיה חייבת בהמשך השנה לבצע שורת קיצוצים בתקציבה כדי לשמור על יעד הגירעון שלה. גם קיצוצים אלה יפעלו באופן שלילי על אופק הצמיחה שלנו.

נראה אפוא, כי אם ראש הממשלה לא יכנס בעצמו לנהל את האסטרטגיה הכלכלית, יגבש תכנית כלכלית פוסט תקציבית חדשה ובה מנועי צמיחה ומהלכים משמעותיים להפחתת יוקר המחיה, אזי גם תחזית הצמיחה לנפש בשנת 2024 תיראה עגומה, יוקר המחיה ימשיך להשתולל ואני חושש כי גם מחירי הדיור יחדשו בהמשך השנה או בתחילת שנה הבאה את עלייתם (לסוגיית מחירי הדיור אקדיש את הטור הבא).

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית