דוח שהתפרסם לאחרונה ומדד את הפערים המגדריים בקרב מרבית מדינות העולם מראה כי ישראל מובילה את טבלת מדינות ה-OECD עם פערי שיא בין גברים לבין נשים. למעשה, הפערים בישראל הם כה גבוהים עד שבחלק מהפרמטרים הם כפולים מהפערים הממוצעים בקרב מדינות הארגון. יצוין, כי הדרה של נשים היא תופעה עולמית. אולם, מרבית מדינות המערב הצליחו לצמצם את הפערים הללו באופן משמעותי, ואילו ישראל למרבה הצער הייתה ונותרה הרחק מאחור. 

ברקע להדרה קיימים פרקטיקות, נורמות וחסמים שונים המקשים על נשים למצות את הפוטנציאל האנושי שלהן. בתחום הכלכלי מתמקדות הפרקטיקות הפסולות בשיטת החבר מביא חבר הנהוגה במקומות עבודה ונותנת עדיפות למי שכבר נמצא במוקדי הכוח, אפליה לרעה של נשים בפעילות כלכלית החל מתחום השכר וכלה בתחום היזמות או האשראי, אפליה לטובה של גברים המעניקה להם הנחות והקלות אשר אינן מוענקות לנשים ולדוגמא הקלות והנחות באשראי וכן הפנמה של נשים כי הן מודרות ולכן נדרשות לפתח ציפיות נמוכות יותר עוד בטרם הן פגשו הדרה בפועל. מרכיב נוסף העלול להיות חשוב במיוחד בישראל הוא רתיעתן של נשים מעיסוק כלכלי במקומות הלוקים בחוסר מוסר או בשחיתות.
 

עוד ב-

העלאה בשכר הבסיס ומענקי פרישה מוגדלים: זה ההסכם הקיבוצי שנחתם

לכתבה המלאה

הנזק שחווים הכלכלה והחברה בישראל כפועל יוצא מההדרה הוא עצום. מחקרים רבים הצביעו על תרומתן האדירה של נשים להתפתחות הכלכלה. במסגרת זו נמצאה השפעה חיובית מובהקת של נשים על יעילות התפקוד של מוסדות וחברות, על צמצום החשיפה לסיכונים ועל ביזורם, שיפור בתשואות המותאמות לסיכון, שיפור ביעילות של אסטרטגיות עסקיות, שיפור סיכויי ההישרדות של חברות בקשיים, שיפור ברמת הדיווחים הכספיים ובאמינותם, הפחתת עלויות התדיינות משפטית וצמצום סכסוכים עסקיים ואפילו עליית ברמת הדיבידנד לבעלי מניות, וכן לא פחות חשוב, הפחתה משמעותית בנטייה להפר נורמות של אתיקה, מוסר ושחיתות. הנזקים החברתיים מההדרה של נשים הם לא פחות דרמטיים ובכלל זה אובדן של פוטנציאל אנושי אדיר, נזקים נפשיים לנשים המודרות ובכלל זה עלייה ברמות הדיכאון ופגיעה ברווחה הנפשית וכמובן חוסר צדק שאין לשאתו. 

על מנת לצמצם את הפערים המגדריים אין די בחינוך והעלאה למודעות. למעשה, הדיון על חינוך ומודעות מחליף לעיתים קרובות את הצעדים האפקטיביים שנדרש לבצעם. הספרות המודרנית מעידה כי ההדרה נגד נשים  לא תיעלם ללא העצמה ישירה של נשים לתוך מוקדי הכוח. זאת ועוד, נדרשת חשיפה פרסונאלית של עוצמת ההדרה של גברים במוקדי כוח (למשל באמצעות עריכת מבחנים פסיכולוגיים תפיסתיים המודדים הדרה לא מודעת וחשיפתם בפני המדירים כתנאי לקבלה לעבודה ולדוגמא של קציני אשראי). נדרשים חוקים נוקשים יותר נגד אלימות כלכלית משפחתית המקשה על נשים את הנגישות להון המשפחתי. נדרש חינוך פיננסי חובה בבתי ספר יסודיים תוך שימת דגש על העצמה של היכולות הפיננסיות של בנות והפגשת ילדות צעירות למודלים נשיים כלכליים מצליחים. נדרש עידוד של רשתות תמיכה והון חברתי אלטרנטיביים במעורבות ממשלתית ישירה ועוד.

על מנת לצמצם את הפערים המגדריים נדרש אפוא כוח משימה ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר תחת אחריותו של שר האוצר וכחלק בלתי נפרד מחובתו לקדם את הכלכלה הישראלית. כוחות משימה עם סמכויות, משאבים והכי חשוב מעורבות פוליטית ברמה הגבוהה ביותר בממשלה הצליחו במדינות אחרות להשיג צמצום של הפערים המגדריים. או כמאמרו של ג'ורג' הרברט, הכותב האנגלי מהמאה ה-17: כאשר יש רצון יש גם דרך (Where there is a will, there is a way). לתשומת ליבו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. 

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית