מאז כניסתו לתוקף בשנת 2019, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חולל שינוי משמעותי במערכת המשפטית והכלכלית בישראל. החוק שם במרכזו את שיקומו הכלכלי של החייב, תוך שמירה על זכויות הנושים והחזרת החובות, במידת האפשר. אך האם החזון שעומד מאחורי החוק אכן מתממש, או שמא הוא טומן בחובו אתגרים חדשים?

החוק החדש מתמקד ברעיון של שיקום כלכלי כיעד מרכזי, בניגוד לתפיסה הענישתית שהייתה נפוצה בעבר. החוק מעניק מסלול ברור ומובנה המאפשר לחייבים לפרוע את חובותיהם בצורה הדרגתית, להשתלב מחדש במעגל התעסוקה ולשפר את מצבם הכלכלי. זה מתבטא בקביעת תכנית פירעון קצובה ומוגדרת מראש, לצד הקלה וקיצור משמעותי במשך זמן ההליכים שהיו ארוכים ובלתי סבירים במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

אך לצד היתרונות הברורים, החוק מציב גם אתגרים משמעותיים. אחד האתגרים המרכזיים הוא הקושי של חייבים לעמוד לאורך זמן בתכנית הפירעון שנקבעה להם על בסיס כושר השתכרותם שלא תמיד מנוצל ואף לא תמיד באשמתם. בנוסף, עליהם להגיש דוחות חודשיים בגין הכנסות והוצאות בצירוף קבלות על כלל ההוצאות. עולה מכך שבחוק ישנה דרישה מוגברת לשקיפות ותום לב מצד החייבים.

זאת למרות שבחלק גדול מהמקרים  בהם מצב האישי, הבריאותי והכלכלי של החייבים ו/או משפחותיהם נמצא מלכתחילה במשבר חמור. לצד הכוונה ה להקל, חלק מהחייבים טוענים כי הם חווים את התהליך כמתיש ומורכב ואילו חלק טוענים כי מדובר בהליך מסודר, מהיר ושיש בו כדי לפתור את הסחרור והמשבר הכלכלי אליו הגיעו או שבו הם מצויים במשך שנים רבות.

בעוד שמדובר בצעד חשוב למניעת ניצול לרעה של ההליך, ישנם חייבים שמתקשים לעמוד בדרישות הביורוקרטיות או להתמודד עם חובת הדיווח השוטף הן מפאת גילם, מצבם הבריאותי, היעדר הכוונה ו/או סיוע במילוי הדוחות. מאחר ומדובר בתנאי מהותי בהליך בדומה לחובת התשלומים החודשיים, אי הגשת דוחות או הגשת דוחות ללא אסמכתאות,  עלול להוביל להוצאתם מהמסלול לשיקום. ולא בשל חוסר יכולת אמיתית לפרוע את החובות.

מן הצד השני, יש להדגיש כי החוק שם דגש גם על זכויות הנושים, אשר לעיתים נפגעות כתוצאה מהשינוי שבתפיסה לאופן יצירת החוב. נושים טוענים כי במקרים מסוימים, ההגנה המוגברת על חייבים פוגעת ביכולת להשיב את החובות שנצברו כלפיהם, במיוחד כשמדובר בחייבים שנחשבים "אסטרטגיים" או "מתוחכמים".

עו"ד מאור לוי

על אף האתגרים הקיימים בחוק, ובחלוף מספר שנים של ניהול הליכי חדלות פירעון ליחידים וחברות הן בסכומים נמוכים והן בסכומי עתק, התועלת של החוק ברורה. החוק מציע מסלול שמטרתו לא רק לפרוע את החוב אלא גם לשקם את החייבים ולאפשר להם לצאת מהמעגל השלילי של חדלות הפירעון ולבנות מחדש את חייהם הכלכליים. עם זאת, הצלחתו של ההליך תלויה במידה רבה באיזון בין הצרכים של החייבים לבין אלה של הנושים, וביכולת של המערכת המשפטית להתאים את עצמה ולהכיר בצרכים המשתנים של כל חייב.

חוק חדלות פירעון הוא צעד בכיוון הנכון, אך כטבע הדברים ומשמדובר בחוק יחסית חדש נדרשות התאמות נוספות כדי לוודא שהוא מגשים את מטרותיו. תהליך השיקום הכלכלי הוא מורכב ועדין, וחשוב להמשיך לעקוב אחר אופן יישום החוק ע"י הממונה על חוק חדלות הפירעון, רשמי ההוצאה לפועל והשופטים בבתי המשפט, לכן חשוב לשפר את המנגנונים המובנים בו ולהבטיח שהוא מעניק מענה הוגן ומאוזן לכל הצדדים המעורבים.

עוד ב-

הקריסה הכלכלית בישראל נחשפת: מה יקרה אם תגיעו לחדלות פירעון?

לכתבה המלאה

כותב הטור, עו"ד מאור לוי הוא בעל משרד עורך דין בנתניה המתמחה בחדלות פירעון