משפט

בית המשפט נגד מאסק: כשהפרטיות הופכת למטבע

בעידן הדיגיטלי, פרטיות היא המטבע היקר ביותר, ומידע הוא כוח. גישה למידע פיננסי על אזרחים ופקידים מאפשרת להשפיע פוליטית, לתמרן את השוק ולחזק עסקים, מה שעלול להיות מסוכן יותר מכסף עצמו
אנגלינה יוסים | 
אילון מאסק (צילום shutterstock)
שופט פדרלי הקפיא את הגישה של תוכנית הייעול הממשלתית של אילון מאסק למערכות התשלומים והנתונים של משרד האוצר בארצות הברית. לדבריו, קיים סיכון ל"נזק בלתי הפיך" בחשיפת פרטים רגישים כמו משכורות של עובדי מדינה, תשלומי מס וקצבאות ביטוח לאומי למאסק וגורמים מטעמו. תוכנית הייעול, בראשות מאסק תחת ממשל טראמפ, שמה למטרה לחסוך כסף ולהיפטר מעובדי ציבור "לא נחוצים". 
לאיזה "נזק בלתי הפיך" התכוון השופט הפדרלי?
משרד האוצר האמריקני מחזיק נתונים פיננסיים על כ-200 מיליון אזרחים, והסכנות לפרטיות של אנשים במידע כזה הן משמעותיות ביותר. השופט נמנע מהצהרות חד משמעיות אך הזהיר כי "המדיניות החדשה מסכנת מידע רגיש ועלולה להגדיל את פגיעות המערכות לפריצות". 
מה מאסק יעשה עם המידע?
דונלד טראמפ ואילון מאסק חוללו מהפכה בכוח העבודה הפדרלי במאמציהם לצמצם את הממשל, מה שהוביל לכאוס, פחד, זעם כמו גם לשורת תביעות שהביאו להתערבות שיפוטית. בראיון משותף עם טראמפ השבוע, מאסק אמר כי "זה מוזר שיש כמה אנשים בבירוקרטיה שמקבלים כמה מאות אלפי דולרים בשנה, אבל השווי שלהם מגיע לעשרות מיליוני דולרים בזמן שהם בתפקיד".
החשש: רדיפה פוליטית של מתנגדי טראמפ
אם לממשל יש גישה ישירה לנתוני האוצר הדבר יכול לשמש ככלי פוליטי למעקב, סינון ורדיפה נגד גורמים לא רצויים. לדוגמא תשלומי מס יכולים לשמש לזיהוי מקורות הכנסה, איתור העלמות מס, או חשיפת מידע פיננסי אישי. משכורות של עובדי מדינה יכולה להוביל לסחיטה, גיוס עובדים על בסיס שכרם, או פגיעה במוניטין של בכירים. 
פרטיות בעידן הטכנולוגי 
בעידן הטכנולוגי יש פריחת שירותים "חינמיים" ומשתמשים מאמינים כי משלמים עליהם בפרסומות הקופצות. זה נכון חלקית, מקור הכנסה נוסף הוא מכירת "ביג דאטה", מידע שנאסף בהסכמה על מנת להכיר את המשתמשים ולהתאים להם תוכן. 
בעוד חברות טכנולוגיה אוספות מידע בהסכמת המשתמשים, המידע של משרד האוצר האמריקני מגיע דרך חובות חוקיות וללא יכולת לבחור אם לשתף אותו מצד האזרחים. הממשל אחראי למנוע שימוש לרעה במידע ולשמור עליו מפני הפרטה.
לא חסרות דוגמאות לשימוש במידע פרטי להשפעה פוליטית, דוגמאת התערבות חברת קיימברידג' אנליטיקה בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016. חברת הייעוץ לקמפיינים פוליטיים יצרה פרסומות מותאמות אישית תוך שימוש במידע שנגנב מפייסבוק. הדאטה על מיליוני המשתמשים כלל דעות פוליטיות, תחומי עניין והתנהגויות ברשתות. הפרסומות הפוליטיות הותאמו אישית וכוונו לשנות את הצבעת הבוחרים.
התערבות השופט הפדרלי מצביעה על כך שגישת מאסק למידע פרטי על אזרחים תייצר תקדים מסוכן, שבו אדם פרטי עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים מקבל גישה למידע רגיש שיכול להעניק לו יתרון לא הוגן. האם ייתכן שהמידע ינוצל כדי לפגוע ביריבים פוליטיים או לבצע מניפולציות במערכת הציבורית?
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה