האם יחסי הכוחות בין בני זוג אמורים לעבור שינוי ברגע שהם נישאים? התשובה של העליון היא 'כן' טכני, אבל מדובר ב'כן' שטורף את הקלפים לדיני המשפחה והידועים בציבור בישראל, ולא לראשונה. עד לאחרונה דיני המשפחה בישראל הגדירו זאת בצורה חדה וברורה: אין דין נישואין כדין ידועים בציבור, בעיקר בנוגע לחלוקת משאבים ורכוש. אלא שבית המשפט העליון, בהלכה חדשה ומעוררת מחלוקת, טרף את הקלפים - ובכך הוסיף לזוגות בישראל סיכון משמעותי נוסף בין יתר חוסר הודאות של דיני המשפחה והרכוש המשפחתי בישראל.

בקרב משפטנים מביעים דאגה היות שכאשר מדובר בדיני משפחה - ברכוש שנצבר לאורך שנים, בעתיד הכלכלי של בני הזוג ולעיתים גם בעתיד ילדיהם - קיצורי דרך עלולים להתברר כמהלך מסוכן. עורכי דין שפוגשים את הטרגדיות האנושיות מקרוב, קוראים לפסיקה: הפקרת הצד החלש.

המקרה שנדון בעליון התחיל בסיטואציה שכיחה: בני זוג לא נשואים, שהתנהלו כידועים בציבור, פנו להסדיר את יחסיהם הרכושיים באמצעות הסכם זוגי לחיים משותפים ורצו שיהפוך בהמשך, אם ינשאו - להסכם יחסי ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל רק על נשואים. בהסכם עצמו הם הכלילו סעיף לפיו ההסדרים שנקבעו בו יוסיפו לחול גם אם יחליטו להינשא בעתיד. בית המשפט לענייני משפחה אישר את ההסכם, אך קבע כי במידה ויינשאו, יהיה עליהם לאשר אותו מחדש. לאחר שערעורם במחוזי נדחה, הגיע התיק לפתחו של בית המשפט העליון, שקיבל את עמדתם ברוב דעות של 2 מתוך 3 שופטים.

לדברי עו"ד ונוטריון ארתור שני, מייסד ובעלים של חברת עו"ד בתחום המשפחה והרכוש המשפחתי: "המעבר ממצב משפטי של ידועים בציבור לסטטוס של נשואים הוא מעבר קריטי בין שני משטרי רכוש מנוגדים. על ידועים בציבור עשויה לחול חזקת השיתוף, בעוד שעל נשואים חל חוק יחסי ממון. מדובר בשני עולמות משפטיים שונים לחלוטין. למרות זאת, בדעת הרוב של השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר, נקבע כי ניתן לאשר הסכם אחד כולל כבר בשלב הידועים בציבור. ההצדקה לכך הייתה הרצון למנוע מצבי "סחיטה" ערב הנישואין, אך בפועל מדובר באבסורד משפטי שמייצר אשליה של ודאות. כשמאשרים לצד החזק כלכלית 'לנעול' את הצד השני להסכם עוד ב'ירח הדבש' של תחילת הקשר, מדובר במיסוד של אי-הודאות ובמתן גושפנקה להסכם משמעותי במצב רגשי ותודעתי שונה לחלוטין".

עו"ד ארתור שני (צילום: מקס מורון קובלסקי) 

עו"ד שני מוסיף ומחדד כי "הבעיה המרכזית היא שהקשר בתחילתו שונה מהותית מהקשר שלפני נישואין. רמת המחויבות והשלכות הוויתור אינן זהות. דעת המיעוט של השופט דוד מינץ שיקפה היטב את הקושי הזה: "לא ניתן לאשר מראש הסדר המתייחס למשטר משפטי שטרם חל על הצדדים". השופט מינץ הבין את מה שכל עורך דין משפחה בשטח יודע - אי אפשר לאשר החרגה ממשטר שלא חל עליכם בכלל". 

עוד ב-

מור סילבר: "אפשר לקרוע את הסכם הממון, אני מרוויחה המון כסף"

לכתבה המלאה

עוד אומר העו"ד המתמחה בתחום כי "בשורה התחתונה, ההלכה החדשה עלולה להנציח סחטנות במקום למנוע אותה, כשהיא שוללת את נקודת העצירה הקריטית במעבר לנישואין. בעולם של דיני משפחה שבו כל משפחה היא עולם, הסכמי 'שגר ושכח' כאלה מתעלמים מהדינמיקה המשתנה של החיים עצמם. אל תסמכו על קיצורי דרך. וודאו שההסכם שלכם נבחן בצמתים הקריטיים של החיים, ולא בייצור תעשייתי של יעילות שיפוטית".