הערוץ שלח מכתב חריף למנכ"לית לפ"מ בטענות קשות: "מוקצים לערוץ 14 תקציבי פרסום מזעריים בצורה חריגה. ככל שלפ"מ לא תודיע למרשתי על שינוי יסודי במדיניותה, בדעתה לנקוט באמצעים העומדים לרשותה, לרבות פנייה לערכאות"
מנכ"לית לשכת פרסום ממשלתית, מוריה שלום, קיבלה היום (חמישי) מכתב ממשרד עורכי הדין דנינו שי משה, שהנדון בו "פרסום בערוץ 14" בנוגע להעדר הפרסום וההשקעה הנמוכה של הלפ"מ בערוץ לדבריהם.
במכתב צוין: "מאז חידשה לפ"מ את פרסומיה בערוץ 14 בחודש פברואר 2022 ,מוקצים לערוץ 14 תקציבי פרסום מזעריים בצורה חריגה. בשיחות המתקיימות זה זמן בין גורמים בערוץ לבין בכירי לפ"מ עולה טענה חוזרת כי לפ"מ נשענת על נתוני הצפייה בטלוויזיה שמפרסמת הועדה הישראלית למדרוג. מכתבי זה נועד להניח בפניכם תשתית עובדתית ומשפטית כדי שתשובו ותשקלו את מדיניות לפ"מ בכל הקשור בפרסום בערוץ 14 ,על מנת שמרשתי תוכל לכלכל צעדיה בהתאם. תשתית עובדתית".
עוד צוין: "למרות ששמה עלול להטעות, הועדה הישראלית למדרוג הינה גוף פרטי הנשלט דה-פקטו ע"י שני גופי תקשורת: 'קשת 12 'ורשת 13'. לעמדת מרשתי, כפי שהובאה בהרחבה בפני הרשויות השונות, פרסומי הוועדה פסולים ומוטים ולא ניתן לסמוך עליהם מכמה טעמים שאלה עיקרם. קשת ורשת הן המממנות העיקריות של תקציב הוועדה ומכאן נובע כוחן להשפיע על נתוני הצפייה שמפרסמת הוועדה. כוח המימון מתורגם באופן ישיר לכוח החלטה בכל הקשור להתנהלות הוועדה".
המכתב נמשך: "בהיותה גוף הנשלט ע"י גופי תקשורת שהם בעלי עניין מובהק בנתוני צפייה לטובתן, קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בין זהות בעלות השליטה בוועדה לבין אמינות פרסומיה. קשת 12 'ו'רשת 13 'הם גופים כלכליים בעלי אינטרס עסקי. אין יסוד להנחה שתחת שליטת גופים אלה, הוועדה מוציאה תחת ידה נתונים אובייקטיביים וחסרי-פניות. .בעבר היו חברים בוועדה גופים ציבוריים כגון הרשות השנייה, מועצת הכבלים ותאגיד השידור הישראלי, שנוכחותם איזנה במידה מסוימת את כוחם של 'קשת' ו'רשת'. מאז נטשו הגורמים הציבוריים את הוועדה, כל אחד מטעמיו, הפכה הוועדה לכלי-שרת בידי 'קשת' ו'רשת".
בביקורת חריפה נכתב: "הוועדה נוקטת בחוסר שקיפות ולכן לא ניתן לבקר באופן מקצועי את נתוני הצפייה המפורסמים על ידה. לנתוני הוועדה המפורסמים בציבור יש משמעות כלכלית רצינית ביותר על כל עולם הפרסום. לפי נתוני 2 ,בשנת 2021 נתח הפרסום בטלויזיה בישראל תפס 39% מעוגת הפרסום כולה, חברת הבקרה 'יפעת' ועמד על סך של 8.1 מיליארד שקל. נוכח הכסף הגדול המונח על הכף, נקל להבין כי לכל שבריר אחוז של רייטינג, נודעת משמעות כספית רבה. מדידת נתוני רייטינג אינה מדע מדויק אלא עניין מורכב של סטטיסיטיקה הנתונה מעצם טבעה להטיות ולאי-דיוקים כאלה ואחרים. אופן בחירת המדגם המייצג, שיטת המדידה, עיבוד הנתונים, כל אלה ואחרים מושפעים מעשרות או מאות החלטות סטטיסטיות-מקצועיות, בהן גלום פוטנציאל להטיה של אחוזי הרייטינג לכאן או לכאן. אלא שלאור היקף השוק כאמור, הדומיננטיות של 'קשת' ו'רשת' בוועדה מחד, והמשמעות הכספית הגדולה של הנתונים מאידך, נוצר כר נוח לעיוות נתונים".
בהמשך צוין: "מדובר אפוא בשוק בהיקף כספי גדול מאוד. הדעת והשכל הישר נותנים כי המדדים המשפיעים על לפ"מ היכן לפרסם ובאיזה מחיר, יהיו מדדים אובייקטיביים, נקיים מהשפעות של בעלי אינטרס, שקופים, מקצועיים, ולא פחות חשוב מכך – נתונים לפיקוח של רשויות המדינה. למרבה הצער, הוועדה אינה גוף מפוקח ואין רגולטור המפקח על פעילותה. מן האמור עד כאן עולה לכאורה, כי גוף פרטי ובלתי מפוקח הנמצא בשליטה של שני גופי השידור הגדולים בטלויזיה, אוסף ומפרסם נתונים המשפיעים באופן ישיר ובלעדי על חלוקת תקציב הפרסום של לפ"מ".
הביקורת נמשכה: "לפ"מ הינה גוף ממשלתי-ציבורי עליו חלים כללי המשפט המנהלי, לרבות עיקרון השוויון, והחובה להקצות משאבים ציבוריים לפי קריטריונים אמינים ושקופים. לעמדת מרשתי, כאשר לפ"מ סומכת "בעיניים עצומות" על נתונים שמפרסם גוף פרטי בודד - הוועדה הישראלית למדרוג - כבסיס להקצאת כספי ציבור בסכומים של עשרות מיליוני שקלים בשנה לפרסום בטלוויזיה, שעה שהנתח הגדול של הסכום מנותב לבעלי השליטה בוועדה, הוועדה מועלת בחובתה כנאמן של הציבור ופועלת בניגוד לדין. עיקרון השוויון מחייב את לפ"מ להשקיע את כספי הפרסום של גופי הממשלה לפי קריטריונים מקצועיים, עצמאיים, שקופים ושוויוניים. לאור העובדות שצוינו מעלה, לפ"מ אינה רשאית להסתמך על נתוני הוועדה הישראלית למדרוג בבחינת 'כזה ראה וקדש'. .גוף ציבורי כמו לפ"מ חייב לקיים מנגנון ציבורי ועצמאי לגיבוש הקריטריונים שלפיהם הוא מקצה את כספי הציבור, ואינו רשאי לסמוך על נתונים של גוף פרטי הנתון בסד של ניגוד עניינים פנימי.
הטענות המשיכו כך: "חלוקת תקציב הפרסום בהסתמך על נתוני הוועדה – ועליהם בלבד – חוטאת לעיקרון השוויון, ומהווה קיפוח והפליה בוטה של גופי שידור כגון מרשתי. היקפו העצום של תקציב הפרסום העומד לרשות לפ"מ מחייב לנקוט משנה זהירות בהקצאתו. לפ"מ אינה רשאית להשתחרר מהחובות המוטלים עליה כגוף המנהל כספי ציבור בנימוק כי אין לה נתונים אחרים מלבד אלה המפורסמים ע"י וועדת המדרוג. כשם שלא יעלה על הדעת שמשרד ממשלתי יקצה תקציבים לספקים/נותני שירותים במכרז שנתוני היסוד שלו מבוססים על נתונים של אחד הספקים המתחרים במכרז, כך אין לקבל את מדיניות לפ"מ להקצות את תקציב הפרסום בטלוויזיה על סמך נתונים שמסופקים ע"י שתי בעלות השליטה בוועדה, שנהנות בתורן מחלקו הארי של התקציב. והלוא הפסול שבדבר זועק לשמיים".
לסיום נכתב: "פני לפ"מ עומדות כמה וכמה אלטרנטיבות, ובראשן הקמת גוף מחקר ציבורי ועצמאי, שיספק את הנתונים שיעמדו בבסיס חלוקת תקציבו. מרשתי תרחיב בעניין זה ככל שתידרש. לצד זאת, קיימים גופים נוספים מהן ניתן לאסוף נתוני צפיה ולערוך מדד משוקלל לפי מבחנים מקצועיים. כך או כך, מרשתי לא תשלים עם המצב הקיים, וככל שלפ"מ לא תודיע למרשתי על שינוי יסודי במדיניותה, בדעתה לנקוט באמצעים העומדים לרשותה, לרבות פנייה לערכאות. מכתבנו זה אינו ממצה את כל טענות מרשתי והיא תוסיף ותרחיב ככל שתידרש לכך ובמקום המתאים. נודה לקבלת התייחסותכם בהקדם".
