משפט

השייח הקטארי טוען: סוחר האמנות היהודי עקץ אותי

שייח' קטארי מיליארדר טוען כי סוחר אמנות מוכר באנגליה עקץ אותו, ומכר לו פסלים מזויפים ב-5 מיליון דולר
מערכת ice | 
פסל, אילוסטרציה (צילום freepik)
השייח' חמאד בן עבדאללה אל-ת'אני, בן דודו המיליארדר של השייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, האמיר של קטאר, ידוע בעושרו המפואר שאף גרם למלכת אנגליה לקנא. לאחר ביקור באחוזה המפוארת שלו בלונדון, המלכה דיווחה כי ביתו "גורם לארמון בקינגהאם להיראות משעמם".
חוץ מזה, שייח' חמאד בדרך כלל מבלה את זמנו בהשקעה באמנות. התחביב היוקרתי שלו מצא את דרכו לאחרונה בכותרות הצהובונים הודות לתביעה שהוגשה נגד סוחר אמנות לונדוני מכובד בשם ג'ון אשכנזי. השייח' חמאד טוען שאשכנזי מכר לו ביותר מ-5 מיליון דולר מה שהיו אמורים להיות פסלים עתיקים אותנטיים, אך למעשה הם היו לכאורה מזויפים.
 
בתביעה, חמאד אומר שהוא שילם סכומי עתק עבור שבעה חלקים ממה שהוא האמין שהיא יצירת אמנות עתיקה שערכה לא יסולא בפז, כמו ראש מגולף של האל דיוניסוס ופסל נוסף המתאר את האלה הארי הארה. בסך הכל, ולפי שערי החליפין הנוכחיים, הוא שילם יותר מ-5 מיליון דולר עבור הפסלים, מתוך אמונה שכולם בני 1,400 עד 2,000 שנים.
בשלב מסוים לאחר ביצוע הרכישה, חמד חשד באותנטיות שלהם, בטענה שמצא פיסות פלסטיק בקרמיקה הכביכול עתיקה. הוא גם אומר בתביעה שהחלקים שמורים היטב מכדי שהתיארוך שלהם יהיה מדויק.
 
חמאד רוצה את כספו בחזרה, וטוען בבית המשפט שאשכנזי ידע שלפחות אחד מהחלקים היה מזויף כשמכר אותם. אשכנזי אומר אחרת ומגיש תביעה נגדית כדי להוכיח שהחלקים אכן אותנטיים.
על פי הדיווחים מבית המשפט, הצוות המשפטי של חמאד הפנה תשומת לב לחומרים כימיים ופלסטיקים שונים שנמצאו בפסלים, וטען כי אלו הוכחות לכך שהחלקים הם פרי עבודתו של זייפן מודרני. אבל עורך דינו של אשכנזי אומר שהראיות אינן חד משמעיות: "טיפולי שימור ושיקום, במיוחד השיטות הפולשניות והמחמירות יותר ששימשו עד לא מזמן, מפריעים כמובן לפני השטח של אובייקט; וסביר להניח כי יכניסו חומרים זרים לחפץ, בין אם בצורת שאריות של הכלים המשמשים, חומרים מודרניים המשמשים ליישור משקעים אסתטיים."
טיפולים אלה, על פי עורך דינו של אשכנזי, יכולים להפוך אימות אמיתי של חלקים כאלה לבלתי אפשרי. והוא הכחיש את האפשרות שסוחר אמנות בעל מוניטין כמו אשכנזי יסכן את עסקיו במכירת זיופים ללקוח כה בולט כמו השייח'. במקום זאת, הוא אפיין את התביעה כמקרה פשוט של חרטה של ​​הקונה, שנדחה על ידי טענות לאי אותנטיות של סוחר מתחרה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה