נער בן 16, שנחשד  בעבירת אינוס, ישב לבדו מול החוקרת המשטרתית בחדר החקירות. בתחילת החקירה, כך עולה מתיעוד הווידיאו, נראה הקטין מבולבל, מודאג ובסערת רגשות קשה. בשלב זה של החקירה הוא עוד שתק, אך ככל שהחקירה נמשכה, ולחציה של החוקרת הלכו וסגרו עליו, לא היה בכוחו להוסיף ולשתוק, והוא סיפק, באופן לא מפתיע, הודאה מלאה בעבירות שיוחסו לו.

עו''ד נאוה טולדנו יהודה, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה שייצגה לאחרונה את הקטין אמרה נושא: "במקרים כאלה, כשקטין נורמטיבי מגיע לחקירה קשה כל כך, וזהו מפגשו הראשון עם תחנת המשטרה, 'רצונו החופשי' נגרע משמעותית עוד בטרם נשאלה השאלה הראשונה".

עוד המשיכה טולדנו יהודה: "סיטואציה כה מצמיתה יכולה להביא גם בגירים מנוסים ו'קשוחים' למסור הודאות שווא, ולו רק כדי לסיים את החקירה. בהחלט ייתכן, שאם לצד הקטין היה יושב סנגור באותה עת, תוצאת החקירה הייתה שונה".

כדי למנוע מסירת הודאות שווא במקרים כאלה, מקדם שר המשפטים יריב לוין הצעת חוק בשם "חקירת אוכלוסיות מיוחדות". הצעת החוק, שתחוקק כהוראת שעה לחמש שנים, תאפשר לראשונה, נוכחות של סנגור במהלך חקירתם במשטרה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, ומטרתה – למנוע הודאות שווא  ולסייע במימוש זכיותיהן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.

כאמור, לדברי עו"ד טולדנו יהודה,  הצעת החוק אותה מקדם שר המשפטים יריב לוין אמנם מבורכת, אולם לוקה בחסרים בולטים, המזניחים את האוכלוסיות החלשות ביותר, עליהן נועדה הצעת החוק להגן.

בנוסף, הצעת החוק באה על רקע דו"ח הביניים השלישי שהוגש בינואר האחרון לשר המשפטים, מטעם הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא, בראשותו של כבוד השופט בדימוס יורם דנציגר. הדוח, שנשא את הכותרת 'הודאות שווא בחקירה' התמקד, בין היתר, במנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא והכלים שיש לפתח לאיתורן ותיקונן. אחת מהמלצות הוועדה הייתה, כי כאשר מדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, בהם קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, יש לאפשר להם להיות מלווים בסניגור במהלך חקירתם.
 
עוד הוסיפה עורכת הדין: "הוראת שעה", להבדיל מ"חוק", היא הוראה זמנית הניתנת על ידי השר הממונה, ומהווה חוק לכל דבר, לתקופה מוגבלת. לדבריה, השימוש בהוראת שעה הינו פרקטיקה משפטית מקובלת המאפשרת "תקופת מבחן" לחוק, במהלכה נבדקות השפעותיה והשלכותיה של החקיקה על המצב המשפטי, ונבחן  גם הצורך להחיל את החוק על אוכלוסיות נוספות.

במצב המשפטי, עד למתן הוראת השעה, סנגורו של חשוד לא הורשה להיכנס אל חדרי החקירה, וזכות ההיוועצות של החשוד עם עורך דינו מומשה רק בטרם היכנסו לחדר החקירות. לדברי עו"ד טולדנו יהודה: "בלא מעט מקרים, זכות ההיוועצות נשללה מהחשוד לאחר שסוכלה על ידי היחידה החוקרת".

עוד מסרה על המקרה טולדנו יהודה, שגם כשממומשת זכות ההיוועצות, הרי שמדובר בייעוץ ספקולטיבי, שכן בשלב המדובר, חומרי החקירה אינם מצויים בידי ההגנה ועורך הדין מייעץ על סמך מיטב הבנתו ויכולתו לשער יחד עם החשוד לאן עלולה החקירה להוביל ומהי הדרך האפקטיבית ביותר להתגונן במהלכה. 

הוראת השעה במתכונתה הנוכחית אמנם משפרת באופן דרמטי מצב קיים, כיוון שמתן ייעוץ ברגעי אמת מגדיר מחדש את מאזן הכוחות בחדר החקירה ומחייב את צוות החקירה לקיים באופן מדוקדק את דרישות החוק, אולם לדבריה, היא רחוקה מלהיות מושלמת. 

כמו כן, לפי הוראת השעה החדשה, זו תחול רק על קטינים מעל גיל 14. הצעת החוק לא חלה, משום מה, על חקירות ילדים מתחת לגיל 14, שנערכות על ידי חוקרי ילדים במשרד הרווחה. במקרה זה, טוענת עו"ד טולדנו יהודה, ההחרגה הופכת את הוראת השעה לחסרה ביותר.

לדבריה, לא לאפשר לקטינים מתחת לגיל 14 את הזכות לליווי סנגור הינה טעות קשה ומצערת משום שאוכלוסייה זו היא המועדת ביותר למסירת הודאות שווא. לדברי עו"ד טולדנו יהודה, המחוקק סבר, כי בחקירות כאלה הנערכות על ידי עובד סוציאלי מטעם משרד הרווחה, ולא בתחנת המשטרה, פוחת באופן משמעותי החשש מפני מסירת הודאות שווא.

"אמנם, מטבע הדברים, חוקר ילדים, שהוא עובד סוציאלי, רגיש ומודע יותר לצרכיו ולנפשו של הקטין ונוהג בו במידה רבה של אמפתיה ורגישות, אבל עם זאת, הזכויות המשפטיות של הקטין הנחקר – כמו זכות השתיקה והזכות להימנע מהפללה עצמית – אינן מעניינו, והוא אינו עוסק בשמירה על זכויותיו המשפטיות של הקטין – הנחקר כחשוד" אומרת עו"ד טולדנו יהודה.

"כמו כן, במקרה כזה, דווקא הבעת רגישות ואמפתיה מצידו של החוקר, שבעיני הנחקר הקטין הוא המבוגר המיטיב, יכולה להיתפס אצלו כמצב שיש לשתף איתו פעולה, והוא עלול, די בקלות, למסור הודאה חמורה באשמה, והכל רק כדי לרצות את החוקר. לפיכך, נוכחותו של הסניגור במקרה כזה כלל אינה מיותרת. נהפוך הוא. היא נדרשת פי כמה וכמה, הן בשל גילו הצעיר של הנחקר, והן בשל העובדה שהנחקר מזהה את איש המרות כדמות אמפתית ומכילה".

בנוסף מבקרת עו"ד טולדנו יהודה את המגבלות שמטילה הוראת החוק המוצעת על הסנגור בחדר החקירה. לדבריה, הוראת השעה מאפשרת רק מעבר ממצב משפטי של 'איסור נוכחות סנגור' למצב משפטי של 'נוכחות סנגור במודל התערבות צר', או כפי שהוא מכונה בתזכיר הצעת החוק – 'סנגור סביל'.
 
משמעות הדברים היא שסנגורו של חשוד שיישב בחדר החקירה, יהיה מנוע מלהתערב בה, אלא אם כן הוא סבור, כי חלה פגיעה בזכויות החוקיות של החשוד, או אם הוא סבור כי מצבו הנפשי או הגופני של החשוד אינו מאפשר את המשך החקירה.

במקרים שכאלה, רשאי הסנגור לבקש מהחוקר לעצור את החקירה. בשאר המקרים, שאין בהם פגיעה בזכויות החוקיות של החשוד, נאסר על הסנגור להתערב במהלך החקירה. עם זאת, הוא רשאי לכתוב הערות הנוגעות להתנהלות החקירה ולמוסרן בסיומה לממונה על החקירות, והערות אלה יתויקו בתיק החקירה.

לדברי עו"ד טולדנו יהודה, מודל ההתערבות בחקירה מעורר תהיות רבות. למשל: "מהי אותה פגיעה בזכותו של הקטין שמצדיקה התערבות? מהו המצב הנפשי  שאינו מאפשר את המשך החקירה?".

עוד ב-

האשימה באונס את בן זוגה, ההודעות ששלחה - זיכו אותו

לכתבה המלאה

"האם קטין המתייפח בחדר החקירות מצוי במצב נפשי המאפשר את המשך החקירה, או שמא יש להפסיקה? האם קטין שיושב בחדר החקירה ורועד כעלה נידף ברוח הוא קטין שניתן לחוקרו או שיש לעצור את החקירה ולקיימה במועד אחר?", תוהה עו"ד טולדנו יהודה, ומוסיפה: "ומה באשר להערות שהסנגור רושם במהלך החקירה? מה יעלה בגורלן? לדאבוני, הצעת החוק אינה מפרטת מה ייעשה עם ההערות הללו, מעבר ל'תיוקן  בתיק החקירה'. על אף גורם בכיר מוסמך לא מוטלת החובה לעיין בהערות לפני החקירה הבאה, ובהיעדר חובה כזאת, החקירה עלולה להימשך תוך פגיעה נוספת בזכויות החשוד. כפועל יוצא מכך, נוכחות הסנגור בחקירה תהיה נטולת כל משמעות".