הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (שלישי) בעלויות העסקת עובדים זרים ובהם סכומי אגרות, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, והחזרים בגין עובדים זרים שיצאו מהארץ. 

יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) הסבירה כי הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים, עמדו על מעל מיליארד שקלים שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון שקלים.

שר האוצר החליט לדחות את המלצת הוועדה ואת המלצת ועדת המנכ"לים בעניין הפחתת האגרות. לטענתו, אין לכך הצדקה כלכלית, מעבר להפחתת דמי ההיתר בענף הבניין. שרי הפנים והאוצר אישרו  באופן זמני וקצוב, מ-1 בפברואר 2025 ועד סוף שנת 2025 לתת פטור מחובת תשלום לתאגידי הבניין בתשלום דמי ההיתר בגין עובדים זרים לבניין שיכנסו לראשונה לישראל. וכן פטור של 50% מדמי ההיתר לשנת 2025 עבור עובדים זרים שיגיעו לראשונה לישראל באמצעות תאגידי הבניין ולא במסגרת הסכמים בילטראליים. יו"ר הוועדה דרשה הסברים מנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון.

ח"כ מלקו צגה (הליכוד) שאלה, למה מעסיקים צריכים לשלם אגרות על עובדים זרים שבאו לעבוד במקום עובדים פלסטינים, עליהם המעסיקים לא שילמו אגרות. בסוף העסקים יקרסו. 

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר, העובדה שאנחנו מטילים קנס או מס על יצרן מזון או על קבלן שבונה את הארץ, זה רק כי אפשר ויש לכם את הכח, ומכיוון שמשרד האוצר צריך כסף. עוד שאל שוסטר, למה מעסיק צריך לשלם את ההוצאות של עובד שמגיע לעבוד בארץ, אין סיבה לפטור אותו מהעלות. עוד אמר שוסטר, אני לא מבין את חובת התשלום על עובדים שברחו ממעסיקיהם. 

נטע בר זיו מאגף התקציבים באוצר אמרה, מניעת כניסת עובדים פלסטינים השפיעה בעיקר על ענף הבניין. לכן שר האוצר החליט על הפחתה של 50% בדמי ההיתר. לדבריה, קיימים חסמים אחרים שמעכבים כניסת עובדים זרים לעבוד בענף.  רום בר-אב מאגף התקציבית במשרד האוצר אמר, טען כי לא ניתן לקשור בין העדרם של 2,000 עובדים בענף המסעדנות, לעליית המחירים בענף.  בעניין גובה האגרות אמר בר-אב כי שר הפנים מגיש את התעריף לשר האוצר, לאחר אישור שר האוצר, התעריף מאושר בוועדת הכספים. 

מנגד, המסעדן אילן זגדון טען כי ערב פרוץ המלחמה, בענף המסעדנות הועסקו 8,000 עובדים פלסטינים. אני משלם אגרות כמאה אלף שקל בשנה, איך אני יכול שלא להעלות את המחירים, שאל זגדון.  אורי דורמן מזכ"ל ארגון חקלאי ישראל אמר, היום עובדים בחקלאות 46,000 עובדים זרים. על תוספת עשרות אלפי העובדים הזרים שנכנסו לעבוד מפרוץ המלחמה, אנחנו משלמים אגרות בסכומי עתק. זה משפיע מאוד על עליית המחירים. גובה האגרות בארץ, הוא היקר ביותר בעולם. 

המסעדנית רותי ברודו שאלה, למה ענף אחד משלם פחות אגרות וענף אחר משלם אגרות יקרות יותר. ''בסוף, הציבור משלם את המחיר. איזה צרעת יש לנו שאנחנו נאלצים לשלם יותר''. ברודו אמרה לנציג האוצר: ''יקר לנו כי אתם לא סופרים אותנו, התחושה שלנו היא כאילו אנחנו מסחטה, בואו נמצוץ להם את הדם. האוזניים ערלות ואין מי שמקשיב לנו. מתסכל שאין מענה''.

אביטול זלקין מארגון בתי האבות שאל למה העסקת עובד זר לסיעוד בהעסקה פרטית, זולה מהעסקתו בבית אבות. כמעסיק עובדים זרים להורים שלי, הייתי פטור מאגרות, כמעסיק מלכ"ר בבית אבות, אני משלם אגרות יקרות מאוד.  אורי יצחקי ממשרד ראש הממשלה השיב לשאלת יו"ר הוועדה ואמר שוועדת המנכלים המליצה על הפחתה בגובה האגרות, אולם הסמכות בידי שר האוצר שדחה את ההמלצה.  

עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים אמרה, עקב האגרות הגבוהות, מעסיקים לא מזמינים עובדים. כשהמכסה של העובדים קטנה, עלות שכירות הדירה לעובדים הזרים וההוצאות הנלוות עולות, המעסיקים לא מזמינים עובדים והתעשייה מתכווצת. במלחמה הזו ראינו שעצמאות הייצור חשובה מאוד. לדבריה, שכרו של מפעיל מכונה זר, גבוה ב-30% משכר עובד ישראלי, וכי גובה האגרות מהווים 12% משכר מינימום של עובד. 

עו"ד צבי קן תורה מלשכת עורכי הדין אמר שהעובדים הזרים מועסקים במקומות בהם אין עובדים ישראליים ולא מגיע להם קנס על כך. האגרות מהוות מס. האוצר מתייחס אל המעסיקים כפרה חולבת ללא קשר לעלויות המדינה. עובד הודי שעובד בארץ במשך 63 חודשים, חוסך פנסיה שוות ערך ל-50 שנות עבודה בהודו. 

יצחק גורביץ סמנכ"ל התאחדות הקבלנים טען שעובדים בענף הבניין משלמים את גובה האגרה הגבוה ביותר, כ-22,000 ₪ אגרות לשנה. העלות גורמת לעליית מחיר של מעל 40,000 לדירה. עוד טען גורביץ כי על כל עובד שאני מזמין, אני צריך להפקיד ערבות בסך 10,000 שקל גם אם יקח לו חצי שנה להגיע. למה אני צריך לשלם ערבות כ"כ גבוה, חודשים רבים לפני הגעתו לארץ. הזמנתי 100 עובדים, נאלצתי להפקיד מיליון שקל, זה לא הגיוני.

יצחק בן ישי מעמותת דף חדש שמייצג את התאגידים לעובדים לבניין אמר, קשה לנו להתמודד עם תופעת העובדים שבורחים, חלקם בורחים בשדה התעופה ברגע הגעתם לארץ, ואני מחויב לשלם עליהם אגרות. שילמתי מאות אלפי ₪ על ברחנים שלא עובדים אצלי. עובדים בורחים ומגישים בקשה לאשר שהיה בארץ כפליט, ואני מחוייב להמשיך לשלם עליהם אגרות, למה? 

משה נקש מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין הודה שמעסיק מחויב להמשיך לשלם אגרות עד סוף השנה הקלנדרית. לדבריו, עובד שמרוצה משכרו וממקום עבודתו, לא עוזב את מקום העבודה שלו. אנחנו מנסים להילחם בתופעת הברחנים שמגישים בקשת מקלט, בקשה שמאפשרת להם לעבוד בענפים אחרים. 

בנושא הערבויות אמר נקש כי הערבות נועדה להבטיח תשלום זכויות העובד וכי הם נמוכות משכרו של חודש אחד לעובד. עוד אמר נקש כי על מנת להקל על המעסיקים, משרדו בוחן הפקדת הערבות בשלב מאוחר יותר. לדבריו, לא כל הענפים מחויבים בהפקדת ערבות, מאחר ולא בכל הענפים זכויותיהם של העובדים פגיעים. עובד שברח אינה עילה שמופיעה בתקנות לפטור מעסיק מתשלום אגרה.

עוד ב-

בגיל 64: רותי ברודו עושה את זה בפעם הראשונה

לכתבה המלאה

רום בר-אב אמר כי על מנת לפטור מעסיק מתשלום אגרה על עובד שברח, אנחנו צריכים להיות בטוחים שהעובד לא עובד במקום אחר. יו"ר הוועדה אמרה כי היא תדון עם ראש הממשלה ועם שר האוצר על הטענות הקשות שנשמעו בדיון.