לאחר כ-40 ימי לחימה במסגרת מבצע "שאגת הארי", הוכרזה הלילה הפסקת אש זמנית בין ארצות הברית לאיראן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי הצדדים הגיעו להסכמה על הפסקת תקיפות הדדית לתקופה של שבועיים, שתאפשר פתיחה במשא ומתן להסכם רחב יותר. זמן קצר לאחר מכן הודיע גם המנהיג העליון של איראן מג'תבא ח'מינאי לכוחות הצבא האיראניים להפסיק את הירי לעבר ישראל ומדינות נוספות באזור.

המהלך נתפס כשלב ביניים בלבד בדרך להסדר קבוע, כאשר בינתיים נותרו לא מעט סוגיות פתוחות – מהמשך הלחימה בלבנון ועד שאלת העשרת האורניום והסנקציות על איראן. לצד ההשלכות הביטחוניות והמדיניות, להפסקת האש יש גם משמעות כלכלית רחבה, בעיקר סביב פתיחת מצר הורמוז – אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם לאנרגיה.

מה בדיוק סוכם בהפסקת האש?
על פי ההודעה האמריקנית, מדובר בהפסקת אש הדדית בין ארה"ב לאיראן המבוססת על הצעה איראנית הכוללת 10 סעיפים. טראמפ ציין כי ההצעה מהווה בסיס למשא ומתן עתידי, וכי רוב הנקודות כבר נדונו בעבר בין הצדדים.

הפסקת האש נכנסה לתוקף לאחר הכרזת טראמפ, כאשר לפי הדיווחים בטהרן ההוראה להפסקת הירי ניתנה בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר. עם זאת, בשעות שלאחר ההכרזה עדיין נשמעו אזעקות בישראל עקב שיגורים מאיראן.

משך הפסקת האש נקבע לשבועיים. בתקופה זו צפוי להיפתח משא ומתן ישיר בין ארה"ב לאיראן, שייערך ביום שישי באיסלאמבאד שבפקיסטן. לפי הדיווחים, את השיחות צפוי להוביל סגן נשיא ארה"ב.

טראמפ הסביר כי ההחלטה לעצור את התקיפות נובעת מכך שלדבריו ארה"ב כבר השיגה וחרגה מכל היעדים הצבאיים, וכי הצדדים נמצאים בשלבים מתקדמים של ניסיון להגיע להסכם שלום רחב יותר במזרח התיכון.

מה כוללת תוכנית 10 הנקודות של איראן?
הצעת הבסיס האיראנית כוללת מספר דרישות מרכזיות. בין הסעיפים:
- הפסקה מלאה של כל הפעולות הצבאיות נגד איראן ושלוחותיה באזור
- נסיגת כוחות אמריקניים מהאזור והימנעות מהיערכות התקפית נגד איראן
- פתיחה מחדש של מצר הורמוז למעבר ספינות תחת פיקוח ותיאום עם איראן
- הסרת הסנקציות הבינלאומיות והאמריקניות על איראן
- הקמת קרן השקעות לפיצוי על נזקי המלחמה
- התחייבות איראנית שלא לייצר נשק גרעיני
- הכרה בזכותה של איראן להעשיר אורניום וניהול משא ומתן על רמת ההעשרה
- הרחבת עקרון אי-התוקפנות גם כלפי ארגוני הפרוקסי באזור

אחת הנקודות המרכזיות בהבנות בין הצדדים נוגעת לפתיחה מחדש של מצר הורמוז – נתיב ימי אסטרטגי במפרץ הפרסי שדרכו עוברת תנועת ספינות נפט וגז משמעותית. טראמפ הדגיש כי הפסקת האש כפופה לפתיחה מלאה ובטוחה של המצר. עם זאת, שעות לאחר ההכרזה דווח כי התנועה הימית באזור עדיין לא חודשה בפועל.

לפי גורמים המעורים בפרטי המגעים, ההסכם מאפשר לאיראן ולעומאן לגבות עמלות מספינות העוברות במצר. בתקשורת האיראנית נטען כי ההכנסות עשויות לשמש לשיקום הנזקים שנגרמו במדינה במהלך המלחמה.

האם ההסכם כולל גם את לבנון?
לפי חלק מהדיווחים, ההסדר אמור היה לכלול גם עצירת פעילות צבאית של ארגוני פרוקסי באזור – ובהם חיזבאללה בלבנון. אולם בישראל הבהירו כי הפסקת האש אינה כוללת את הזירה הלבנונית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי ההסכם מתייחס לעימות עם איראן בלבד, ודובר צה"ל הודיע כי הפעילות נגד חיזבאללה בדרום לבנון נמשכת. גם בלבנון דווח הבוקר על תקיפות נוספות של צה"ל באזור צור.

האם המלחמה באמת הסתיימה?
לפי ההודעות הרשמיות, הפסקת האש אינה מהווה סיום של המלחמה אלא שלב ביניים בלבד. גם טראמפ וגם גורמים איראניים הדגישו כי מדובר בהפוגה שתאפשר להגיע להסכם רחב יותר. בישראל הדגישו כי הצבא עצר את התקיפות באיראן אך נותר בכוננות גבוהה, וכי הוא מוכן להגיב לכל הפרה של ההסכם.

מה המשמעות הכלכלית של ההסכם?
להפסקת האש יש השלכות כלכליות בעיקר בשל מצר הורמוז, הנתפס כאחד מעורקי הסחר החשובים בעולם לאנרגיה. כל פגיעה בתנועת הספינות באזור משפיעה על שוקי האנרגיה הבינלאומיים ועל מחירי הנפט. פתיחת המצר מחדש עשויה להשפיע על זרימת הסחורות והאנרגיה באזור, לאחר תקופה שבה פעילות הספנות הושפעה מהמתיחות הביטחונית.

בנוסף, חלק מהסעיפים שהוצגו בהצעה האיראנית עוסקים בסוגיות כלכליות רחבות – ובהן הסרת סנקציות, שחרור נכסים מוקפאים ופיצויים על נזקי המלחמה.

ההתפתחויות בזירה הביטחונית השפיעו מיד גם על השווקים הגלובליים. לאחר ההכרזה על הפסקת האש הזמנית נרשמה תגובה חדה במיוחד בשוק האנרגיה: מחיר חבית נפט מסוג ברנט, שזינק בימים האחרונים מעל 115 דולר על רקע החשש להסלמה במפרץ, צנח בכ-14% וירד אל מתחת לרף 94 דולר. במקביל נסחר הנפט הגולמי סביב 95 דולר לחבית. הירידה החדה במחירי האנרגיה הפיגה חלק מהחשש לפגיעה באספקה העולמית – במיוחד על רקע הסוגיה של מעבר מכליות דרך מצר הורמוז.

גם הבורסות בעולם הגיבו בעליות חדות. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בארה״ב הצביעו על אופטימיות, כאשר S&P 500 עלה ב-2.7% והציפיות לעליות בנאסד"ק הגיעו לכ-3.4%. בשוק הקריפטו נסחר ביטקוין סביב 71,795 דולר, בעוד את'ריום עלה בכ-6.5%. במקביל נרשמה ירידה בתשואות על אגרות החוב של ממשלת ארה״ב – תנועה שנתפסת כאיתות לכך שהמשקיעים מעריכים כי הלחצים האינפלציוניים עלולים להיחלש בעקבות הירידה במחירי האנרגיה. עם זאת, מחיר הזהב דווקא המשיך לעלות והגיע לכ-4,850 דולר לאונקיה, מה שמעיד כי חלק מהמשקיעים עדיין מעדיפים להחזיק נכסי מקלט עד להתבהרות מלאה של המצב באזור.

ומה קורה בינתיים בישראל?
למרות ההכרזה על הפסקת האש, נכון לרגע זה אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף. צה"ל הודיע כי מתקיימות הערכות מצב שוטפות וכי ייתכנו עדכונים בהתאם להתפתחויות.

בשלב זה נותרו מגבלות על התקהלויות וחלק ממוסדות החינוך, אם כי במערכת החינוך וברשות שדות התעופה כבר החלו לבחון אפשרות להרחבת הפעילות אם המצב הביטחוני יישאר יציב.

עוד ב-

טראמפ משגע את השוק: מחירי הנפט מזנקים בחדות במהלך הנאום

לכתבה המלאה

כך או כך, השבועיים הקרובים צפויים להיות קריטיים: אם המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן יתקדם, ייתכן שהפסקת האש תהפוך להסכם רחב יותר. אם לא – המתיחות באזור עלולה להתחדש.