בעשורים האחרונים קידמו מדינות רבות ייצור חשמל מהשמש ומהרוח, בין היתר כחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית ומהניסיון לצמצם את התלות בדלקים מזהמים. המלחמה עם איראן והשיבושים במעבר הנפט והגז במצר הורמוז המחישו גם את המחיר של התלות בנתיבי אספקה פגיעים. על רקע הזינוק במחירי האנרגיה והחשש מפגיעה באספקה, גיוון מקורות האנרגיה הפך לסוגיה כלכלית וביטחונית בוערת.

אחת האפשרויות שעל הפרק בישראל נמצאת דווקא מתחת לרגליים: אנרגיה גיאותרמית, המנצלת את החום האגור במעמקי האדמה לצורך הפקת חשמל. משרד האנרגיה והתשתיות הודיע כבר באפריל כי הוא בוחן את קידום התחום, לרבות אפשרות לפיילוט ראשון בישראל. היתרון המרכזי הוא היכולת לייצר חשמל באופן רציף לאורך היממה, ללא תלות בשעות השמש. עם זאת, מדובר בבחינת האפשרות לשלב את הטכנולוגיה במשק, וטרם הוכרז במסגרת המהלך על הקמת תחנת כוח מסחרית.

ישראל אינה הראשונה לגלות את הפוטנציאל. אנרגיה גיאותרמית כבר משמשת מדינות ובהן ארצות הברית, איסלנד, אינדונזיה, טורקיה וקניה. בקניה, למשל, תחנות גיאותרמיות סיפקו כ-43% מהחשמל שיוצר במדינה בשנת 2024, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. החידוש שמעניין את ישראל הוא התפתחות טכנולוגיות הקידוח, שעשויה לאפשר להגיע לחום בעומקים גדולים יותר ובעלות משתלמת. באופן כזה ניתן יהיה להרחיב את השימוש גם לאזורים שבהם ההפקה אינה כדאית כיום.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר עם הצגת המהלך כי מדובר בניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית כדי "לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי". המדען הראשי במשרד, פרופ' בריאן רוזן, הדגיש את הצורך לקדם את התחום לאורך כל הדרך: ממחקר ומיפוי של אתרים מתאימים ועד פיתוח טכנולוגיות קידוח. לצד אלה, המשרד הודיע על קידום שיתופי פעולה עם גרמניה וארצות הברית בתחום.

עוד ב-

עסקת ענק לחברת האנרגיה הישראלית: רוכשת פעילות ב-1.7 מיליארד שקל

לכתבה המלאה

כזכור, הפוטנציאל הגיאותרמי בישראל נבחן כבר במיפוי שערך המכון הגיאולוגי בשנת 2008. לפי הנתונים שהציג משרד האנרגיה, בדרום רמת הגולן ניתן להגיע לטמפרטורה של כ-150 מעלות בעומק של כ-2.5 קילומטרים, ובאזורים נרחבים נוספים נדרשת ירידה לעומק של יותר מחמישה קילומטרים. כאן נמצא גם האתגר: הפיכת הקידוחים העמוקים לכדאיים כלכלית. לפי סקירת המשרד, טכנולוגיות מתקדמות בתחום עשויות להגיע לבשלות מסחרית בתוך חמש עד עשר שנים.