מאז הקמת המדינה ועד לשנות ה-2000 נחשבה הכנרת למקור המים המתוקים הלאומי המרכזי של ישראל, כאשר פרויקט "המוביל הארצי" שנחנך ב-1964 נועד להזרים ממנה מי שתייה והשקיה לכל רחבי הארץ והנגב.

אולם לאורך העשורים הבאים, הגידול המהיר באוכלוסייה לצד רצף שנות בצורת קשות (במיוחד בסוף שנות ה-90 ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21) הביאו את האגם לשפל היסטורי. "הקו השחור" נחצה שוב ושוב, והמחסור במים זמינים איים על היציבות האקולוגית של האגם ועל איכות המים.

אלא שאז הגיע המפנה עם מהפכת ההתפלה בעשור השני של המאה ה-21, אשר הפחיתה כמעט לחלוטין את התלות הישראלית בכנרת כספקית מי שתייה, ואף הובילה להקמת פרויקט "המוביל ההפוך" - מערכת המזרימה מים מותפלים אל תוך האגם כדי לשמור על מפלסו בתקופות יובש.

אלא שלמרות התשתיות המתקדמות והאופטימיות שסררה בעקבות הטכנלוגיה שייושמה, הבוקר מפרסמת רשות המים דוח התראה מדאיג המצביע על השפעותיה הדרמטיות של הבצורת בצפון. שנתיים רצופות של מחסור במשקעים באגן הכנרת הובילו לשפל של 100 שנות מדידה בנפח המים הזמינים שנכנסו לאגם.

כמויות הגשמים שירדו בעונת 2025-2026 לא הצליחו לכסות את הגירעון הכבד שנוצר מהעונה הקודמת. על פי נתוני השירות ההידרולוגי, נפח המים הזמינים המצטבר בכנרת מתחילת העונה ועד סוף אפריל עמד על כ-142 מיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) בלבד. בשילוב עונת הבצורת שקדמה לה, הסתכם נפח המים הזמינים בשתי העונות בכ-208 מלמ"ק - הנתון הנמוך ביותר במאה שנות מדידה.

למרות שבברמה הארצית הגיעה כמות הגשמים ל-95% מהממוצע, הדוח מצביע על פערים אזוריים חריפים: באגן הכנרת נמדדו כ-90% מהממוצע בלבד ובגליל המערבי כ-85%, בעוד באגן החוף נרשמו 100% מהממוצע. מנגד, באזורי הדרום נרשמו כמויות משקעים חריגות ונדירות שכמובן לא השפיעו על הכנרת.

הפגיעה ניכרת היטב גם בזרימות הנחלים והמעיינות בצפון: בסוף אפריל נמדדה בנהר הירדן ספיקה של 11.4 מטרים מעוקבים לשנייה - כ-80% בלבד מהממוצע הרב-שנתי לתקופה זו. במעיין הדן נרשמה ספיקה של 7.6 מטרים מעוקבים לשנייה (כ-94% מהממוצע), ובמעיין הבניאס נמדדו כ-90% מהממוצע הרב-שנתי.

עוד ב-

קנס חמור של 15,000 שקל: העבירה שתעלה לכם ביוקר בכנרת

לכתבה המלאה

הימה הלאומית החלה את השנה בגובה של 213.08 מטרים מתחת לפני הים. באמצע דצמבר רשמה שפל עונתי (213.45- מטרים), ומאז עלתה ב-94 סנטימטרים עד לשיא העונתי בתחילת מאי, שעמד על 212.51 מטרים מתחת לפני הים. למרות העלייה, היא נותר נמוכה ב-3.71 מטרים מהקו האדום העליון המסמן אותה כמלאה, וגבוהה ב-49 סנטימטרים בלבד מהקו האדום התחתון שלה.