ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו ומי שכיהן בעבר כשר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר, הוא אחד הגורמים המנוסים והנוקבים ביותר במערכת הפוליטית בישראל. מאז ששבר את הברית ההיסטורית עם בנימין נתניהו ב-2019 סביב סוגיית חוק הגיוס, מיצב את עצמו ליברמן כסמן בלתי מתפשר, אשר מסרב לכל פשרה עם המפלגות החרדיות. כעת, לקראת מערכת הבחירות, פותח ליברמן חזית סוערת מול שותפו ל-"גוש השינוי", הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט.

בהודעה מפורטת ותוקפנית במיוחד, סימן ליברמן את איזנקוט וכינה אותו: "גדי איזנקוט - בני גנץ 2". יו"ר ישראל ביתנו טען כי הקמפיין של איזנקוט נועד לפגוע בשותפיו: "קמפיין 'המפלגה הגדולה' שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב-26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה?".

בהמשך טען ליברמן כי מאחורי המהלך עומדת כוונה לחבור לליכוד: "ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו".

כמו כן, יו"ר ישראל ביתנו הדגיש כי מפלגתו לא תישען על המפלגות הערביות, תוך שהוא מזכיר את תמיכת ח"כ עופר כסיף בתביעה בהאג ואת דברי ח"כ יאסר חוג'יראת על חמאס, והוסיף כי לטענתו המטרה הסופית של איזנקוט היא הקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנוף ודרעי.
 

גדי איזנקוט - בני גנץ 2 קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה? ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו. כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר. גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס. גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם. המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה. לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש. לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול.

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) October 16, 2026

כזכור, בחודש ספטמבר ראשי המפלגות של "גוש השינוי" החליטו לשים את המחלוקות בצד, לפחות כלפי חוץ, ופרסמו לראשונה תמונה משותפת שנועדה לשדר חזית אחידה ועוצמתית מול ממשלת נתניהו. התמונה לוותה במסמך עקרונות אסטרטגי המשרטט את מפת הדרכים של האופוזיציה להחלפת השלטון, כאשר העקרון הבולט ביותר היה הכמה משותפת לכך שחברי הגוש לא יתקפו אחד את השני בפומבי.

עוד ב-

אביגדור ליברמן נגד ראש השב"כ: "חייב להסיק מסקנות וללכת הביתה"

לכתבה המלאה

כעת, המתקפה החזיתית של ליברמן מנפצת את מצג האחדות של האופוזיציה וממחישה כי המאבק על הצמרת בגוש ועל הזכות להרכיב את הממשלה הבאה הפך לקרב יצרי וגלוי.