מזון עם חזון: שישה פיתוחים ישראלים פורצי דרך

חומרי טעם וריח שאינם מבוססים על חלבונים מן החי, צבעי מאכל מזינים ובריאים, גבינות גורמה משקדים, ביצים ללא ביצים, סטייקים "מתורבתים" ובירה באיכות שיא. ice מציג: סטארט-אפים כחול-לבן שעתידים לכבוש את העולם מבלי להרוס אותו

רועי בהריר-פרל | 12/4/2021 15:18

סטייק מתורבת של Aleph Farms (צילום Aleph Farms)

תעשיית טכנולוגיות המזון, המוכרת גם בשם פוד-טק (FoodTech) נמצאת בצמיחה אדירה מסביב לעולם בשנים האחרונות, כאשר חלק ניכר מן הפיתוחים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר ניתן לייחס ליזמים הישראליים. על פי רשות החדשנות - הרשות הממשלתית שנותנת מענקי מחקר ופיתוח לחברות המפתחות מוצרים טכנולוגיים חדשניים - בישראל פועלות מעל 230 חברות בתחום הפוד-טק. מספר זה כולל חברות המפתחות כלי מסחר, לוגיסטיקה, ואפליקציות ייעודיות לתחום התזונה והמזון. ice עורך לכם היכרות עם כמה מהשמות הבולטים.

The Mediterranean Food Lab - טעם של עוד
אין טעם לאכול מזון ללא טעם. או במילים אחרות, כדי לספק חלופה ראויה לדבר האמיתי ולגרום לאוכלי בשר בעלי מצפון ומודעות סביבתית לשנות הרגלים מבלי לוותר על טעם והעסיסיות – חובה להיות יצירתיים.

כאן בדיוק נכנס לתמונה הסטארט-אפ הישראלי The Mediterranean Food Lab, שיסד לפני כשנתיים המנכ"ל ומנהל המחקר והפיתוח ביזי (בן) גולדברג עם עמר בן גל ויאיר יוספי. מדובר בפיתוח של בסיסי טעם טבעיים ובריאים, המיוצרים בשיטות ידידותיות לסביבה ונועדו לשפר את טעמם של מוצרי מזון מהצומח ושל תחליפי בשר.

לאחרונה, הוכרז הסטארט-אפ כאחד משלושת הזוכים תחרות של ה-EIT Food Accelerator Network - תוכנית של האיחוד האירופי להאצת מיזמי פוד-טק וחברות הזנק בתחום. בנוסף, קיבלה החברה גם מענק מה-Good Food Institute על מנת לחקור טעמים דרום-מזרח אסייתיים לטובת שוק תחליפי הבשר. אם בסופו של תהליך יתרומם פה משהו טעים, העולם יהיה טוב יותר.

Phytolon - צבע טרי
בספטמבר 2020 קיבלה שותפות הפוד-טק "מילניום פוד", הנסחרת בבורסה, החלטה להשקיע בהזנק הישראלי פייתולון (Phytolon) סכום נאה של 1.8 מיליון דולר - זאת, כחלק מסבב השקעה שביצעה פייתולון וחצה את רף ה-4 מיליון דולר. הסיבה להצלחה ברורה: פוטנציאל בלתי נתפס גלום כיום, בעידן החתירה לקיימות לבריאות, בחברה רצינית, מגובה במכון ויצמן למדע, שמפתחת טכנולוגיה להפיכת צבעי מאכל לבריאים יותר.

פייתולון הוקמה בשנת 2018 במסגרת שיתוף פעולה בין קבוצת "טרנדליינס" ממשגב למכון ויצמן. הפיתוח שלה מוגן בפטנט של חברת "ידע". את החברה ייסדו ד"ר חלים ג'ובראן, ד"ר טל זלצר וד"ר גיא פולטורק - השניים הראשונים מתמחים בביו-טכנולוגיה ואילו השלישי בטכנולוגיה - וכיום היא מעסיקה תשעה עובדים במרכז הפיתוח שלה ביקנעם.

הטכנולוגיה של פייתולון מאפשרת יצירה של צבעי מאכל בעזרת התססה של שמרים. התוצאה: צבעי מאכל בריאים וטבעיים, ויחד עם זאת איכותיים וזולים. נכון להיום קיימים בשוק שני סוגים של צבעי מאכל: סינתטיים (כ-30% מהשוק) וטבעיים (כ-70% מהשוק). צבע מאכל שהוא גם טבעי וזמין וגם זול ויציב עדין לא קיים - ולמשבצת זו בדיוק נכנסת פייתולון. את הצבעים היא מייצרת באמצעות מולקולות טבעיות מסוג בטאלאינים, המבוססות על פיגמנטים ממקורות צמחיים. את הצבעים מייעדת פייתולון למשקאות חלב ומשקאות ממותקים, גלידות, סוכריות, תחליפי בשר, מאפים ומוצרי סויה. בעתיד, אגב, היא גם מתכוונת להיכנס לשווקי הטקסטיל והקוסמטיקה. שווה לעקוב.

ד"ר טל טל זלצר (מימין) וחלים ג'ובראן, ממייסדי Phytolon צילום: אביב קורט

Tamiz - תגידו צ'יז
ניסיונות רבים נעשו עד כה ברחבי העולם למציאת תחליף ראוי לגבינות ומוצרי חלב, כזה שבאמת מזכיר במשהו את המזון שהוא אמור "לחקות". רב הניסיונות כשלו, או כשלו חלקית, והציגו מוצרים שלא באמת מזכירים את טעמה, מרקמה, רוחה ונשמתה של גבינה אמיתית. בתמי'ז (Tamiz) - חברת הפוד-טק שיסדה בראשית 2020 תמי שטיינפלד - יוצאים מנקודת הנחה שניתן לייצר גבינה טבעונית אחרת, כזו שגם קרניבורים ישמחו ללזלול.

בנוסף לגבינות, החברה של שטיינפלד מייצרת עוד שלל מוצרי "חלב" על בסיס צמחי, ללא חלב וגם ללא סויה, זאת בעזרת נוסחאות כימיות מתקדמות וטכנולוגיה חדשנית. המוצרים, שקורצים גם לרגישים ללקטוז, מבוססים בעיקר על שקדים ומיוצרים במפעל משפחתי ברעננה. תהליך הפיתוח של גבינות השקדים לקח אמנם כמה שנים טובות – זאת בין השאר מתוך שאיפת החברה לוודא כי תהליכי הייצור יהיו מבוקרים ומתקדמים.

ב"משקדה" של תמי'ז מיוצרות היום גבינות גליליות מתובלות לצד קוטג', לאבנה, יוגורט, עוגת מוס ועוד. מוצרים רבים נוספים - כולם על טהרת השקד, רב הסגולות הבריאותיות - מתוכננים שם לעתיד הקרוב.

מוצרים של Tamiz צילום: טל סיון ציפורין

Zero Egg - ביצי זהב
תעשיית הביצים, בדומה לשאר תעשיות המזון מן החי, גורמת במקרים רבים לסבל רב לתרנגולות. מעבר לכך, מדובר בעסק הדורש השקעה של ממון, זמן ואנרגיה מרובה. אלא שביצים הם מצרך בסיסי וחיוני כמעט בכל העולם, ולכן חברות רבות מנסות לגבש פתרון תזונתי שיהווה תחליף ראוי - הן בטעם והן בערכים התזונתיים.

זירו אג (Zero Egg) הישראלית, או בתרגום פשוט "אפס ביצים", שהקימו המנכ"ל לירון נמרודי ועמיאל דוד בשנת 2018, היא ללא ספק אחת מהחברות היותר מוצלחות בתחום. החברה מפתחת שני מוצרים: אג בייסיקס, המיועד להחלפת הביצה בחביתות ובקישים, לצד אג-בייק, המיועד להחלפת הביצים בעוגות, בעוגיות ובפנקייקים. שני המוצרים מגיעים בצורה של אבקה ומקורם בחלבוני סויה, חומוס ואפונה.

לאחרונה, החלה החברה לייצר במפעל שבמדינת טנסי בארצות הברית, במטרה לחדור לשוק האמריקאי, ובקרוב היא מתכוונת להתחיל למכור את מוצריה לצרכנים פרטיים. בחברה מסבירים כי התחליפים חוסכים יותר מ-90% מהאנרגיה המושקעת בגידול תרנגולות לביצים וב-60% מפליטת גזי החממה. בסוף 2020 השלימה זירו אג גיוס בסך 5 מיליון דולר, אותו הובילה קרן Powerplant Ventures והשתתפה בה גם The Kitchen FoodTech Hub של קבוצת שטראוס. ב-2019 זכתה החברה במקום הראשון בתחרות פוד-טק של תנובה בשיתוף "כלכליסט". אז מה יש לומר, לזירו אג בהחלט יש ביצים, לפחות בהיבט המילולי.

Zero Egg עם פטריות ושמנת צילום: בנדקיט, באדיבות Zero Egg

Aleph Farms – סטייקים "מתורבתים"
אחד הענפים החמים בתעשיית הפוד-טק נוגע לתחליפי הבשר, כשגם כאן, כמעט מיותר לציין משמשת ישראל כר פורה למגוון פיתוחים. אחד השמות הבולטים היא אלף פארמס (Aleph Farms), שנוסדה בשנת 2016 כחברת חממת הפוד-טק The Kitchen של קבוצת שטראוס בזיכיון ובתמיכה של רשות החדשנות.

החברה מפתחת טכנולוגיה לייצור בשר בקר (סטייק) מתאי פרה טבעיים, על בסיס הטכנולוגיה של פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון, כשהתהליך אינו מצריך גידול או פגיעה בבעלי חיים. החברה השלימה 3 שנות פיתוח במסגרת החממה וכעת פועלת כחברה עצמאית. על ההד סביב אלף פארמס תגיד העובדה שמאז הקמתה, גייסה החברה כ-14.4 מיליון דולר, ומושקעים בה תאגידי המזון שטראוס גרופ, Cargill וענקית המזון השוויצרית Migros. כעת ממשיכה אלף פארמס במלוא המרץ את המסע בדרך להיות אחת מהחלוצות למסחר סטייקים "מתורבתים".

דידיה טוביה, מנכ"ל Aleph Farms צילום: Aleph Farms

Ezmems - בירות לחבר'ה
כל חובב בירה מתחיל מודע לכך שטעמה משתנה לא רק ממותג למותג, אלא לעיתים גם כשמדובר באותו המוצר בדיוק אבל לא מאותו הברז/בקבוק/פחית. הסיבה לכך היא ירידה באיכות הבירה לאורך תהליך הייצור, האריזה, השינוע, הצינון וההגשה. הטכנולוגיה של חברת הפוד-טק הישראלית איזיממס (Ezmems), מטמיעה באמצעות אלמנטים של בינה מלאכותית, מערכת של בקרת איכות המלווה את תהליך הפקת הבירה לכל אורכו, כדי שטעמה יישאר מושלם.

ליתר דיוק, איזיממס עושה שימוש ב-IOT - מעין מערכת חישה דיגיטלית, המשלבת חיישנים זעירים במקומות שונים כדי לשפר מוצרים מסוגים שונים. מדובר בטכנולוגיה חדשנית של מעגלים משולבים במיקרו-פלסטיקה, המאפשרת הקטנה והטמעה פשוטה של שבבים חכמים, מבוססי פלסטיק, בעלי אלמנטים של חישה וחיבורית אלחוטית, גם במקומות צרים וחבויים במיוחד. כתוצאה מכך, נאגר מידע רב ואיכותי על תהליך הפקת הבירה (לצורך העניין) - מידע שעשוי לשמש את החברה בעתיד, למימוש בתחומים רבים נוספים. החיישנים מוטמעים בין השאר במערכת המזיגה ומנטרים פרמטרים שמייצגים את איכות הבירה וכך מגלים חריגות באיכות, מבינים מדוע הן התרחשו ויודעים כיצד לתקן אותן. כך ניתן לשמור באופן רציף על בירה איכותית, בדיוק כמו שיצרניה התכוונו שהיא תהיה. לחיינו.