תקשורת ומדיה

אילנית לוי: "אני פשוט לא מעכלת את מה שעברנו"

הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה שיתפה את עוקביה ברגע קשה נוסף, כשהציגה את עצמה שרועה על הספה בביתה לאחר צפייה בסרטוני הטבח. "נשאבתי לחצי שעה של סרטונים, איך זה קרה לנו?"
מערכת ice | 
אילנית לוי (צילום מסך, קשת 12)
מגישת הטלוויזיה והדוגמנית אילנית לוי, ממשיכה להשתמש בפלטפורמה שלה באינסטגרם כדי להציג את המציאות הישראלית הקשה ללא פילטרים. בסטורי כואב במיוחד שהעלתה אמש (שני), הציגה לוי רגע רגשי שקשה להישאר אדיש אליו, כאשר תיעדה עצמה כשהיא שרועה על הספה בסלון ביתה ומשתפת בסערת הרוחות שבה היא נתונה.
"נשאבתי לחצי שעה של סרטונים", הודתה לוי בפני עוקביה. "אני פשוט לא מעכלת מה שעברנו". את הסטורי החשוף סיכמה בשאלה הנוקבת שממשיכה להדהד בחברה הישראלית כולה: "איך זה קרה לנו?".
הסטורי של אילנית לוי (צילום: אינסטגרם אילנית לוי)
תחושה שמוכרת לכל בית בישראל: התחושות הקשות שאותן תיארה לוי הן כמובן אינן נחלתה הבלעדית. שלוש שנים לאחר אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר, הפיד ברשתות החברתיות ממשיך להציף זיכרונות מאותו בוקר נורא. עבור אזרחים רבים, צפייה אקראית בסרטון יחיד הופכת במהירות לגלילה ממושכת שמציפה מחדש את הטראומה והכאב הלאומי.
עבור לוי, לא מדובר בפעם הראשונה שבה היא בוחרת לשתף את הקהל שלה ברגעים שאינם פוטוגניים או נוצצים. רק בתחילת החודש החולף סיפרה בגילוי לב על התקף חרדה קשה שחוותה, אשר הוביל אותה לנעול את עצמה בחדר השירותים בביתה כדי להירגע. חודש קודם לכן הודתה בפני העוקבים: "אני לא מפסיקה לבכות".
מוקדם יותר, בזמן שהחטופים עוד היו בשבי,  וסרטון קשה מאוד של החטוף אלון אהל פורסם, בו נחשף כי הוא מוחזק כבול בשלשלאות באופן קבוע, פצוע בעינו בעקבות רסיס שחדר אליה ביום החטיפה, בנוסף לרסיסים ביד ובכתף, ונמצא בתת תזונה, לוי לא הצליחה להישאר אדישה והעלתה סטורי קורע לב.
בסטורי שהעלתה היא צירפה תיעוד אשל אמו של אוהל בהפגנות בכיכר החטופים, שם לציון יום הולדתו ה-24. אימו של הצעיר שהאזינה לעברי לידר שר את "זכיתי לאהוב", פנתה בבכי לבנה מהבמה ואמרה: "זה בשבילך". "הכאב הזה לא נורמלי. לא אנושי. אי אפשר לנשום", כתבה מגישת הטלוויזיה נוכח התיעוד שובר הלב של עידית, האם. "זה כואב פיזית בגוף", הוסיפה לוי 
אם בעבר התמקדו השיתופים שלה בהתמודדות הנפשית האישית והמשפחתית, הפעם הכאב שהציגה לוי משקף פצע פתוח ומשותף של מדינה שלמה - שגם בחלוף שלוש שנים עדיין נאבקת לעכל ולהתאושש מאירועי אותו בוקר.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה