תקשורת ומדיה

משה פייגלין: "השפה הרשמית בישראל צריכה להיות אך ורק עברית"

שורד השבי שהחל להגיש תוכנית אירוח בערוץ 2000, העלה בפני משה פייגלין את תחושותיו לגבי השימוש בשפה הערבית בישראל. השיחה התפתחה לדיון על זהותם של ערביי ישראל, מעמדה החוקי של הערבית והעימות המתוקשר של שי גולדן

מערכת ice | 
משה פייגלין ורום ברסלבסקי (צילום מסך יוטיוב ערוץ 2000)

שורד השבי רום ברסלבסקי ממשיך לנסות ולהרחיב את השפעתו על השיח הציבורי בישראל. לאחר שהתייחס בתוכנית "הפטריוטים" לרצונו לצבור עוקבים ולהשמיע את דעותיו, ואף פנה ברשת X בחיפוש אחר עבודה כמגיש או פאנליסט, הוא יוצא לדרך חדשה.
 


במסגרת תוכנית האירוח "חשבון פתוח" בערוץ 2000, מבקש ברסלבסקי לעבור מכיסא המרואיין לכיסא המראיין, ולשוחח עם דמויות בולטות על סוגיות ציבוריות ופוליטיות.

בפרק הבכורה, שבו אירח את יו"ר מפלגת זהות משה פייגלין, העלה ברסלבסקי נושא שמעסיק אותו במיוחד: השימוש בערבית במרחב הציבורי. "יש את הנושא הזה שנותני שירות במדינת ישראל, אתה שומע ערבית בכל מקום", אמר, והוסיף: "אנשים שלא מפסיקים לדבר ונותנים לך שירות בערבית. האם השפה במדינת ישראל צריכה להיות עברית או ערבית?"
פייגלין השיב: "השפה הרשמית בישראל צריכה להיות עברית, היום היא עברית וערבית, לא יודע איך קרה דבר כזה". ברסלבסקי המשיך והציג את עמדתו שלפיה כל ערבי בישראל שואף בסופו של דבר להקמת מדינה פלסטינית. פייגלין הסביר כי לתפיסתו, רבים מערביי ישראל רואים בעצמם עם שנכבש בשנת 1948, ולכן אינם מוותרים על זהותם הלאומית גם כאשר הם נהנים מזכויות ומהטבות שמעניקה המדינה.

(צילום: ויקיפדיה קומנס)
בהמשך התייחסו השניים לעימות ששודר ב-11 באוקטובר ברשת 13, במסגרת כתבה של לוסי אהריש ושי גולדן על החברה הערבית לקראת הבחירות. במהלך המפגש הטיחה אחת המשתתפות בגולדן: "תלך לשאול את סבא שלך למה כבשתם פה? יש לך פרצוף של כובש". גולדן השיב לה: "האו"ם נתן לי מדינה. גם לך האו"ם נתן מדינה, לא רצית". חילופי הדברים עוררו תגובות רבות ברשתות החברתיות.
ומה באמת מעמדה של השפה הערבית בישראל? מתברר שמדובר בירושה מתקופת המנדט הבריטי. כבר בשנת 1922 קבעו הבריטים כי עברית, ערבית ואנגלית יהיו שפות רשמיות בארץ ישראל. עם הקמת המדינה ב-1948 בוטלה החובה להשתמש באנגלית, ואילו העברית והערבית שמרו על מעמדן. בשנת 2018 קבע חוק הלאום כי העברית היא שפת המדינה ולערבית "מעמד מיוחד". אולם בג"ץ הבהיר ב-2021 כי ניתן לפרש את החוק כך שגם לערבית נשמר מעמד רשמי. בכל מקרה, אין בכך חובה כללית על עובדים לדבר עברית בלבד.
רגע העימות:

צילום מסך מהכתבה בערוץ 13 
פייגלין, מצדו, מתח ביקורת על תשובתו של גולדן. "מי שלא מסוגל להגיד זו ארצנו, כי אלוהים נתן לנו אותה, אין לו שום יכולת לטעון לצדק", אמר. לדבריו, ההצדקה לזכות היהודית על ארץ ישראל אינה צריכה להישען על החלטת האו"ם, אלא על ההבטחה האלוהית. הוא אף טען כי גם הקוראן מכיר בזיקה של בני ישראל לארץ, וכי דווקא טיעון המבוסס על אמונה דתית עשוי להתקבל על ידי מוסלמים.
ברסלבסקי הצטרף לדבריו ואמר: "אני את הקוראן מכיר לצערי הרב, בני ישראל מוזכרים שם הרבה". כך הפכה השיחה, שהחלה בשאלת השפה שבה מעניקים שירות בישראל, לדיון רחב יותר על זהות לאומית, אמונה והזכות על הארץ. עבור ברסלבסקי, שביקש לאחרונה שהציבור יכיר אותו גם כבעל דעה ולא רק כשורד שבי, מדובר בעוד צעד בניסיון לבסס את מקומו בשיח הציבורי.
 

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה