את יום האישה הבינ\"ל חגגה פרידה ג\'אבר בראנסי בראיון של נשיא המדינה שמעון פרס במערכת האתר הערבי פאנט . ג\'אבר בראנסי, 36, העורכת הראשית של קבוצת פנורמה, הכוללת בין השאר את השבועון בשפה הערבית פנורמה, אתר פאנט ופורטל הנשים ניסוואן , נחשבת לאישה החזקה ביותר בתקשורת הערבית בישראל.

\'פאנט\' הוקם בשנת 2002 על ידי אביה - בסאם ג\'אבר. על פי נתוני גוגל אנליטיקס, מידי יום גולשים באתר כ-1.7 מיליון גולשים מישראל ומרחבי העולם, בין היתר ממדינות ערב והמזרח התיכון.

הראיון עם פרס, שזכה ל-2 מיליון יוניקים, הועבר בפאנט וגם באתר ynet בו זמנית. את הראיון ערכה ג\'אבר בראנסי עם אביה. \"זאת פעם ראשונה שהנשיא מבקר במדיה ערבית בישראל\" היא אומרת בגאווה. \"זה היה פרי תכנון של כמה חודשים\".

-למה לפרס חשוב להתראיין אצלכם?
זאת ההזדמנות שלו לדבר לא רק לערביי ישראל, אלא גם לגולשים ממדינות ערב. 1.6 מיליון איש נכנסים לאתר מדי יום, ולא רק ישראלים. לפני הראיון פרסמנו ידיעה מקדימה וביקשנו מהגולשים להפנות לפרס שאלות. הוצפנו בשאלות מהעולם הערבי - ממרוקו, מאיראן מסוריה! הבאנו את השאלות לנשיא והוא ענה על חלק גדול מהן. גולש איראני אחד למשל שאל אותו אם הוא לא חושב שאם מדינת ישראל היתה חותמת על הסכם שלום עם הפלסטינים, האיום האיראני היה מוסר.

-באילו נושאים עסק הראיון?
כל מה שבוער עכשיו, גם אניית הנשק מאיראן שנתפסה השבוע, כמובן שנושא השלום וביקור נתניהו בארה\"ב, וגם על אבו מאזן.

-אמרת ששיתפתם פעולה עם ynet - אתם לא מתחרים בעצם?
כדי לקבל תשובה היא מפנה לבאסם ג\'אבר, שאומר כי \"אנחנו ביחסים מצויינים איתם. היום זאת דוגמה לשיתוף פעולה משמעותי. אנחנו לא רואים את עצמנו מתחרים שלהם. אנחנו פונים לקהל יעד שונה לגמרי, לגולשים דוברי ערבית ולא רק בישראל. אנחנו 2 כלי מדיה שמשתפים פעולה לטובת הגולשים היהודים והערבים\".

בסופו של יום אפשר היה למצוא ב-ynet ידיעה קצרה על ביקור הנשיא בטייבה ובמשרדי פאנט. פרידה ג\'אבר אומרת ששרים וח\"כים נענים להזמנות של האתר בגלל החשיפה: \"הם באים, בוודאי שהם באים. האוכלוסייה הערבית היא חלק מהמדינה, והם צריכים לדבר איתם במדיה שלהם ולא במדיה בעברית. 1.5 מיליון גולשים - למה לא לדבר אליהם? לפני מספר חודשים התראיינה אצלי שרת הבריאות יעל גרמן על מגפת הפוליו. זאת הדרך שלה להעביר מסרים לאוכלוסיה הערבית. באופן כללי אנחנו מקבלים ידיעות ממשרדי הממשלה, וגם מהממשלה הפלסטינית, ואנחנו בקשר עם רובם. משרד ראש הממשלה שולח לנו חומרים בערבית ותמונות וקטעי וידיאו, וגם משרד הנשיא. גילה גמליאל התראיינה אצלנו לפני שבועיים ובשבוע שעבר גם ח\"כ חיליק בר. עם שר האוצר עדיין לא דיברנו.

-הוא לא מדבר עם אף אחד. יש לכם קו פוליטי מוצהר? אני יודעת מה העמדות של \'הארץ\' ושל \'ישראל היום\'. למי או למה אתם מחויבים?
אנחנו לא מחויבים לאף אחד. אנחנו עושים את העבודה שלנו באופן הכי מקצועי. לא מייצגים אף צד. אנחנו נראיין את כולם. גם את פרס וגם את אבו מאזן.

-פניתם לאבו מאזן?
הכתבים שלנו נמצאים ברמאללה כל הזמן, הם מדברים איתו והוא מתראיין, אבל אני אישית לא פניתי. לא שאין לי עניין.

-אז מה מונע ממך?
שום דבר לא מונע, לא חשבנו על זה... אני לא חוששת לשאול את כל השאלות הכי קשות. אבל לזה אני צריכה יותר זמן כנראה. אני בלחץ אדיר, כל הזמן. להיות בתפקיד הזה זה לא פשוט. אני לא מספיקה לאכול צהריים, אבל אני לא מוותרת על הילדים שלי לפחות שעתיים ביום.

הראיון עם הנשיא פרס, השבוע
-ושאר הזמן מלא ברגשי אשמה?
כל הזמן. אנחנו נפגשים בערב, בשישי שבת אני הולכת איתם לחוגים. ככל שהם גדלים, הם זקוקים יותר לאמא.

-מה שמביא אותנו ליום האישה. את דוגמה לאישה בעמדת כוח שמאד מצליחה בחברה הערבית בישראל, ולא רק בה. את חושבת שהצלחה כזאת אפשרית לנשים ערביות שלא גדלות בבית כמו שלך, שהוא בעצם מעצמת תקשורת משפחתית?
אני עושה את מה שאני אוהבת לעשות. אני משקיעה הרבה זמן ומאמץ, מוותרת בשביל זה על המון בחיים האישיים למען הקריירה. כבחורה ערביה, אני חושבת שכל אישה צריכה ויכולה להגיע למקומות רחוקים, צריך רק לרצות. אשה צריכה לקבל החלטה מה היא רוצה ולהשיג את זה. לא מאמינה שזה בלתי אפשרי, לא מאמינה.

-איך? יהודים עדיין לא משכירים דירות לערבים כאן, כמה רחוק באמת יכולה אשה ערביה להגיע?
אני מאמינה שזה לא בלתי אפשרי. עבדתי מאד קשה להגיע לאן שהגעתי. הבת שלי אומרת לי שהיא רוצה להיות עתונאית כמו אמא, אני לא בטוחה שאני רוצה את זה בשבילה. לאישה זה קשה מאד המקצוע הזה, אבל אפשרי. אני חושבת שהנשים הערביות יותר משכילות היום, הן ממשיכות את הלימודים הגבוהים. זה שונה ממה שהיה לפני 10 שנים. הן רוצות לעבוד. יש כמה מכשולים בדרך - למשל העדר תחבורה ציבורית בישובים הערביים, זה מכשיל את האישה הערביה. אם המדינה תשקיע יותר, אפשר יהיה לשלב את האישה הערבייה יותר. היא יכולה להיות גם בהייטק כמו שאמר הנשיא היום, על השתלבות ערבים בהייטק ואני מאמינה שגם הנשים יכולות להיכנס לזה. יש לנו הרבה עורכות דין ומנהלות ורופאות, שעובדות עד שעה מאוחרת בבתי חולים ויש להן בית וילדים, והן עושות את זה בהצלחה. גם אצלנו במשרדי \'פאנט\' רוב העובדים הן עובדות.

-גם כתבות?
יש לנו כתבות, אבל הרוב הם באמת גברים.

-להגיד שכל אישה יכולה אם היא רוצה זה לא ליפות את המציאות?
גם ב\'פאנט\' וגם באתר הנשים שלנו \'ניסואן\' אנחנו עוסקות במה שצריך לשפר. אני לא אומרת שהכל טוב ויפה. נשים שמסתובבת עם חג\'אב עדיין מרגישות שמסתכלים עליהן מוזר. יש עוד הרבה נושאים שצריך לטפל בהם, לא הכל מצוין, וגם המדינה צריכה להתאמץ יותר כדי לגשר על על הפערים.

-אילו תכנים יש ב-ניסוואן?
זה אתר נשי שמדבר לנשים הערביות. יש בו את כל סוגי החומר שפונים לנשים - כתבות על נשים ערביות, ראיונות עם נשים ערביות, לייף סטייל, מטבח, בריאות, טיפוח ויופי. זה מדבר בשפה של האשה הערביה הישראלית ובגובה העיניים. זה מתייחס לבעיות שלה, ועל כל מה שהיא אוהבת. זה לא היה אתר ערבי שמדבר על האישה הערבייה בכלל, אלא על האישה הערבייה בתוך גבולות ישראל. את זה עוד לא היה כאן.

יש לנו כתבות על מעמד האישה, השתלבותה בשוק העבודה. אנחנו עוסקים בנושאים האלה כל הזמן. זה לא יורד מסדר היום של ניסוואן. לכבוד יום האישה הבינ\"ל, יצאנו לשטח ושאלנו מה הן חושבות על מצב הנשים הערביות בישראל. האם הן אופטימיות?

-ומה גיליתם?
נשים חושבות שבאופן כללי, יש השתפרות במצב האישה הערביה, אבל עדיין יש עוד דרך ארוכה. הן חושבות שהן יכולות להגיע לעמדות מפתח השפעה, להיות בתפקידים של קבלת החלטות. הן לא חושבות שמקומה של האישה הערביה בבית. המודרניזציה והקידמה הטכנולוגית משפיעות גם על האישה הערביה בארץ. היא הפכה להיות אין, היא מחוברת לעולם הזה. באופן כללי אני שמחה - חל שיפור במעמד האשה, זה מעודד.

-את מאד אופטימית. אולי יותר מידי?
אני לא אומרת שפתרנו את כל הבעיות, אבל עצם העובדה שנשים יותר עובדות זה חשוב. אני רוצה לקדם את האג\'נדה שלי - לשלב את הנשים הערביות בשוק העבודה ולעשות שהמדינה מצידה תדאג לעודד את זה ותאפשר להן את התנאים הבסיסיים לכך, אם זה תחבורה נגישה כצעד ראשון. עוד דבר שחשוב לי לקדם בפאנט ובסילוואן זה נושא העוני למשל.

-זה נושא בוער בכל המדינה
והפערים בין ערבים ליהודים הולכים ומחריפים, חייבים למצוא לזה פתרונות.

-מי הנשים שגולשות באתר ניסוואן?
מכל הגילאים - גם צעירות שאוהבות דברים שקשורים ליופי טיפוח. גם בנות 14-15 וגם בנות 25, 35 ו-60, הוא די מגוון.

-את עצמך מודל כזה להצלחה, אבל את יוצאת דופן, לא?
לא חושבת.

-את בעמדת מפתח בתקשורת וגם חלק מעסק משפחתי
נכון, אני בתקשורת ויכולה להשפיע על דברים. זה לא מקום רגיל. אישה לא יכולה להצליח בתחום כזה בלי גיבוי כמו זה שאני מקבלת מבעלי ובלי עזרה. ויש לי הרבה עזרה מבעלי, וגם המשפחה תומכת. אבל זה לא אומר שאין נשים מצליחות בחברה הערבית. יש דברים שהם עדיין סטריאוטיפים. הנשים הערביות נמצאות במקום אחר וחשוב לי שיבינו שהן לא באותו מקום כמו בעבר. פעם חשבו שאישה ערביה לא יכולה לצאת מהבית בגלל המסורת ובגלל המנטליות. זה לא כך היום. גם נשים דתיות יוצאות לשוק העבודה וגם נשים שסיימו תיכון, זאת קשת רחבה של נשים.

-איך את מרגישה את מידת ההשפעה שלך?
ברגע שאת מפרסמת כותרת ב\'פאנט\' - מאות אלפים יקראו אותה. למשל היה אירוע גדול בנצרת של חברה ישראלית - יש הרבה חברות ישראליות שעושות כאלה אירועים ומפרסמות בפאנט. לרגל האירוע, סגרו רחובות והמוני אנשים הגיעו. בשלב מסויים קיבלנו טלפונים מהמשטרה שביקשה שנפרסם ונבקש מהציבור להפסיק להגיע כי כבר יש יותר מידי אנשים. את מבינה את העוצמה של פאנט? אפשר להגיע לכל מקום בארץ, בישובים הערביים וברשות הפלסטינית ובכל העולם.

-גדלת בטייבה ואת חיה בה. לא חשבת לעזוב?
גדלתי בטייבה ואני אוהבת את המקום הזה, אני לא מוכנה לזוז. אני לא מדמיינת את עצמי בכוכב יאיר וגם לא בכפר סבא או בחיפה. אני מגדלת את הילדים שלי כאן ומחנכת אותם שגם אם נכשלים ונתקלים בקשיים ומתוסכלים, לא מוותרים. אנחנו נתגבר ואסור לוותר, והשאיפה שלי היא להמשיך עוד. אני לא עוצרת. חשוב לי לקדם את האג\'נדה שלי.

-אז למה לא פוליטיקה? הרבה עיתונאים יהודים עשו את המעבר הזה
אני לא במקום הזה, אני לא חושבת על זה בכלל. כאזרחים, מגיעות לי ולילדים שלי זכויות כמו לכולם, וזאת הדרך שלי להילחם על זה שבישובים הערביים יהיו תכניות מתאר ויאשרו לאנשים לבנות בתים, למשל. אנחנו צריכים להתעקש על הדברים הבסיסיים של לחיות בכבוד.

-זה חינוך שקיבלת מהבית?
קיבלתי את זה מאבא ואמא שלי - לא לוותר ולהמשיך במה שאת מאמינה בו, אבל בסוף הכי קשה זה לשמור על ההצלחה שלך, לשמור על מה שהגעת אליו.