בנק הפועלים: עלייה חדה בגירעון התקציבי בחודש אוקטובר
כל עוד המלחמה נמשכת, ועמה גם אי-הודאות בנושא התקציב, בנק ישראל מעדיף בנקודת הזמן הנוכחית להעניק סיוע נקודתי לעסקים קטנים שנפגעו מהמלחמה דרך סבסוד מקורות המימון להלוואה לבנקים
שגרה כלכלית בזמן מלחמה: מספר הרקטות שמשוגרות לעורף נמצא בירידה, ביטחון משקי הבית גבר והתנועה שבה לכבישים. רוב ענפי המשק אינם סובלים ממגבלות בפעילותן, אלא משינוי חד בהתנהגות הצרכנים, שמצמצמים צריכה לא הכרחית.
זה בולט בפעילות של מסעדות, אופנה, תרבות וכדומה. הרכישות בכרטיסי אשראי החלו לעלות בשבועות האחרונים, אך הרמה עדיין נמוכה בכ- 20% מזו של לפני המלחמה. עלייה חדה בגירעון התקציבי בחודש אוקטובר, זאת עוד טרם רישום ההוצאות למילואימניקים, ופיצוי עבור אובדן ההכנסות של העסקים ומשקי הבית.
הגירעון התקציבי ב- 12 החודשים האחרונים עלה לשיעור של 2.6% מהתוצר. ההכנסות ממסים ירדו באוקטובר בכ- 17% לעומת אוקטובר אשתקד. האוצר מימן את הגירעון באוקטובר בהנפקות אג"ח בעולם ובישראל (מעט יותר בעולם).
ההנפקות היו בתשואות גבוהות יחסית ששיקפו את העלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, ובכל זאת האוצר העדיף לגוון את מקורות הגיוס, ולא להעמיס על השוק המקומי, לאור הערכה שההנפקות בהמשך הדרך יהיו גדולות.
חודש אוקטובר אינו מהווה אינדיקציה טובה לתמונת המצב של הגירעון. במשרד האוצר נערכים לפתיחת התקציב לשנת 2024, שיכלול כנראה "קופסא" שתבודד את הוצאות המלחמה, צמצום ברוב המשרדים ועלייה בגירעון.
"צבא גדול יותר, תקציב הביטחון יגדל". ראש הממשלה השתמש במילים אלו במסיבת העיתונאים אמש. שיעור ההוצאות לביטחון מתוך תקציב המדינה נמצא בתהליך ארוך שנים של ירידה, עד לכדי פחות מ- 5% מהתוצר בשנת 2022.
הפחתת הוצאות הביטחון אפשרה הגדלת תקציבים אחרים תוך הפחתה בנטל המס. להגדלה של הוצאות הביטחון, שהיא כנראה בלתי נמנעת בשנים הקרובות, צפויות להיות השלכות שליליות על פוטנציאל הצמיחה של המשק.
.jpg "פרנק מלול מנכ\"ל i24NEWS, צילום: גדעון מרקוביץ")
