ב-1 ביולי הקרוב יוסרו לחלוטין הגבלות הקורונה, זאת לאחר כשנה וארבעה חודשים של הגבלות מחמירות שבהן יותר מתשעה מיליוני ישראלים היו בהן מראשית מקץ 2020. הגבלות אלה השפיעו קשות על הכלכלה הישראלית, עצרו את הצמיחה במשק, הגדילו את מימדי האבטלה לרמות שאותן לא ידענו מעולם ובד בבד האטו מאוד את הצריכה.

את התנהלות שוק הדיור במהלך תקופה זו ניתן לחלק באופן דיכוטומי לשתי תקופות, שונות בעליל זו מזו. התקופה הראשונה- מרץ-יולי 2020, התאפיינה באופן מובהק בהאטה ניכרת עד כדי חוסר פעילות מוחלט באתרי בנייה רבים. החל מיולי התרחשה התאוששות כמעט מופלאה בשוק, עד כדי רמת פעילות ומכירות שאותן לא ידענו זה שנים.

ההסבר להתאוששות הדרמטית הזו, טמון בשורה ארוכה של גורמים: ראשית, השוק התרגל באופן כזה או אחר למצב החדש וכוחות השוק עשו את שלהם. השנית, אדרבה, דווקא הקורונה היא זו שדחפה המוני ישראלים לרכוש דירה, רצוי עם מרפסת גדולה או גינה, בבחינת מגן בטוח בעיתות אלה. שלישית, המהלך של שר האוצר שהכריז במהלך יולי על הפחתת מס הרכישה למשקיעים מ-8-10 אחוזים לחמישה אחוזים, (החלטה צודקת) החזיר באיווחה אחת המוני משקיעים לשוק, ובכך דירבן את הפעילות בשוק כולו.

רביעית, סיום תכנית מחיר למשתכן, הביא מחד גיסא הרבה זכאים לממש את זכאותם לפני שהתכנית מסתיימת ומאידך גיסא יצר לחץ על השוק כולו בהעדר אלטרנטיבה. וסחורה על המדפים של דירות להגרלה במחיר למשתכן, חמישית, כנ"ל החלטת מנהל התכנון לקצוב את ימיה של התמ"א 38,המסתיימת ב- 10/22  שיצרה לחץ נוסף מפני תרחיש את העדר היצע. ועצירת יזמות לבניה במסגרת תוכנית זאת. שישית, החלטת בנק ישראל בדצמבר 2020 לאפשר לנוטלי משכנתאות לקחת שני שלישים בריבית פריים, תדלקה את שוק המשכנתאות ואת שוק הדיור בכלל.

שביעית, הכשלון המתמשך של הסכמי הגג שהיו אמורים לספק במהלך העשור הקרוב כ-300 אלף יחידות דיור ב-30  ערים, ובעיקר בשל העדר תשתיות תחבורה ומוסדות ציבור, יצר אף הוא לחץ על רוכשי הדירות. שמינית, העדר שיווק קרקע מספק על ידי רשות מקרקעי ישראל, פחות מ-30 אלף יחידות דיור בלבד, זאת לעומת צפי לכ-60-70 אלף, הקטין עוד יותר את היצע הדיור הצפוי להיות מקודם במהלך השנים הקרובות. תשיעית, התייקרות תקורות ותשומות הבנייה עד כדי 2.4 אחוזים תוך רבעון אחד בלבד(ינואר-מרץ 2021) כמו גם לחצים אינפלציוניים מתחת לפני השטח, נתנו אף הם את אותותיהם. עשירית, המשבר הפוליטי המתמשך שבא לידי ביטוי בארבע מערכות בחירות תוך פחות משנתיים והעדר מבוגר אחראי במשרד השיכון, יצר אף הוא לחץ תודעתי על השוק.

אז מה צפוי לנו בעקבות היציאה המוחלטת מהקורונה ובמיוחד לאחר הראשון ביולי הקרוב? לצערי, ולאור כל שורת המשתנים שסקרנו במאמר זה, ההשלכות צפויות המשך עליית מחירים, זאת משום ששוק הדיור מצא את עצמו ממילא מתנהל כ"מדינה בתוך מדינה" עם מסלולים עוקפים את משבר הקורונה. הצרכים חזקים מכול תכנון ותוכניות ותכנון שאינם מתממשים.

תיקון למצב יהיה אך ורק אם תהיה ממשלה יציבה, תהיה יד מכוונת של שר שיכון מקצועי עם תפיסה ממלכתית ומקצועית מובהקת, אם יחזירו את התמ"א 38 ואף ירחיבו אותה, אם ימצאו פתרון אלטרנטיבי לדיור בר השגה, אם ייפתרו את בעיית התשתיות המשלימות בהסכמי הגג, אם ייצבו את שוק המשכנתאות הרותח ואם יתניעו את היצע הדיור באמצעות יותר שיווק קרקע, ויוציאו יותר מכרזים להגדלת הזכויות לקבלנים באזורי הביקוש אזי נוכל להתגבר על מצוקת שוק הדיור. ועל כך כבר אמר המשורר  - "חכו לי ביולי"....

כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"