פתרון דיור מהיר: לשכן את העולים החדשים באתרי קרוואנים
נכון. לגור בקרוואן זה אינו החלום של כל אם עבריה. ונכון, אותם אתרי קרוואנים שהוקמו בשנות ה-90', לקח להם שנים ארוכות עד שחוסלו סופית. אולם זהו פיתרון קל ומהיר לבעיית הדיור אצל כ-50 אלף עולים הצפויים על פי הערכות להגיע אלינו במהלך השנה-שנתיים הקרובות
כעת, כשאנחנו עומדים או-טו-טו בפני עלייה המונית מאוקראינה, רוסיה ומדינות סמוכות נוספות, צץ ועולה שוב הרעיון לשכן באופן זמני את העולים החדשים באתרי קרוואנים שיוקמו במימון המדינה.
אין מדובר כאן ברעיון חדש. בשנות ה-90', בזמן העלייה ההמונית של מיליון עולים בקירוב ממדינות חבר העמים, נטלנו קבוצת מזרחי נתח נכבד בפרויקט קרוואנים ארצי שיזם כבר ב-1990 שר השיכון אריק שרון.
מדובר היה בתוכנית מתאר ארצית, תמ"א 33, שנוצרה בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין אדריכל יונה פייטלסון, ולפיה הוקמו ברחבי הארץ 55 אתרי קרוואנים ובתוכם כ-27000 מגורונים ארעיים.
אתרים אלה הפכו באותן שנים לחלק בלתי נפרד מהנוף, והשתרעו מחצרות יסף שבגליל המערבי (סמוך לנהריה) ועד לנחל בקע שבפאתי באר שבע שבנגב.
המדינה השכילה אז לאתר תוך חודשים ספורים את המתחמים הנדרשים, ולדוגמא אתר חצרות יסף, הגדול מבין כל האתרים, מוקם היכן שהיה שטח אימונים של חטיבת גולני וכמו כן היו אתרים במחנה צריפין ובמתחם חצורית, ממושק לבסיס חצור של חיל האוויר.
הדוגמאות הנ"ל ממחישות עד כמה יהיה קל באופן יחסי לפתור במהירות את בעיית הדיור אצל כ-50 אלף עולים הצפויים על פי הערכות להגיע אלינו במהלך השנה-שנתיים הקרובות, כלומר מספר קטן פי 20 לעומת מסת העולים האדירה שהגיעה אלינו במרוצת שנות ה-90.
אנחנו, לשכת הקבלנים, ממליצים למקבלי ההחלטות בממשלה, ובמיוחד למשרדי הפנים והשיכון, לאתר מתחם אחד (לא צריך יותר) בן כ-1000 דונם. זה יכול להיות, לדוגמא, אזור תעשייה מתפורר שאבד עליו הכלח או אדמה חקלאית חסרת שימוש.
על פני שטח זה ניתן יהיה בנקל להקים קומפלקס ענק בן 5,000-10,000 קרוואנים ומבנים יבילים הניתנים לשינויים, שיכלול בתוכו גם שירותים משלימים נדרשים דוגמת מכולת, מרפאה, אולפן לעברית, בתי חולים שדה ובתי ספר שדה, עם כיתות לימוד וגני ילדים.
לחלופין, אגב, אפשר לשקול במקום קרוואנים להקים מבנים יבילים. בשתי החלופות ניתן יהיה בנקל לפרק בבוא היום את כל הקומפלקס הגדול ואף לעשות שימוש במבנים המפורקים למטרות אחרות.
נכון. לגור בקרוואן זה אינו החלום של כל אם עבריה. ונכון, אותם אתרי קרוואנים שהוקמו בשנות ה-90, לקח להם שנים ארוכות עד שחוסלו סופית.
אולם, וזה אולם גדול, להבדיל מהעלייה ההמונית של שנות ה-90, כיום, 30 שנה אחרי, מדובר בכמות קטנה לאין שיעור של עולים, ויש לנו את היכולת למרכז אותם באתר ענק אחד ולא לפזר אותם בכל רחבי הארץ. כמו כן יש לנו את ניסיון העבר שממנו נלמד "איך עושים זאת נכון".
ומילה קטנה לסיום: הצעתי לשקול את נושא הקרוואנים כפתרון חירום זמני, אינה באה בשום פנים ואופן על חשבון הצורך של מקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל, לתכלל את רבבות העולים החדשים בכמות הביקושים הגוברת הצפויה בשוק הדיור!
הכותב: רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
1.
השתגעת? קראוונים? מה הם אתיופים?
יוחנן המטביל
03/2022/28
הגב לתגובה זו
00
או עקורי גוש קטיף?
פליטים שכבר קיבלו סל קליטה וחוזרים שוב לקבל
ומה עם אמא שלי שגידלה 6 לוחמים?? מקבלת קדחת.
אוספים להם בגדים? הם רוצים רק חדשים עם תוית המחיר.
