דעות

מנהיגות אזרחית בזמן מלחמה - הצלחת שגרת החירום

למוד ניסיון מימי מלחמת לבנון השנייה ואסון הכרמל, ראש העיר חיפה לשעבר משתף בכלים פרקטיים העומדים לרשותם של ראשי רשויות מקומיות בעת חירום
יונה יהב |  4
יונה יהב (צילום אלעד מלכה)
בהינתן מצב מלחמה, על ראש העיר להניח ולפעול ע"פ הנחות העבודה המחמירות ביותר: שהעיר תותקף, שיהיה קשה לפנות את אוכלוסיית העיר ושהמלחמה תיארך זמן ממושך.
יש בידי ראשי הרשויות סמכויות ויכולות משמעותיות לנהל את שגרת החרום. את הסמכויות שאינן, מחובתו של ראש העיר לקחת באמצעות גיבוי משפטי. זאת בכדי להבטיח בשעת חרום את מתן השירותים המלאים המהווים את עמוד השדרה של החוסן הלאומי. על ראש הרשות לתת דוגמה אישית ולהיות נוכח באופן מלא בחזית הלחימה בעירו. כדוגמת אופיר ליבשטיין הי"ד, ראש המועצה האזורית שער הנגב, אשר הסתער על מחבלים בניסיון להגן על תושביו. האתוס וההקרבה שלו יונצחו יחד עם כל גיבורי ישראל.
אויבינו משתמשים בטרור ע"פ הגדרתו לזריעת פחד ואימה. הם רוצים שנימלט. עלינו להראות איתנות, להישאר בערים ולקיים שגרה – ובתנאי שאינה מסכנת חיים. הניצחון שלנו על הטרור הוא להראות שאנחנו ממשיכים בחיינו על אף קשיי המלחמה. על ראש העיר להתחיל בפעולות השיקום הפיזיות והאנושיות כבר בזמן המלחמה. מדובר בהחלטה משמעותית, שכן אויבנו מבקשים לזרוע בנו פחד ושיתוק, ולשלוח אותנו לחיי פליטות. קיום השגרה, לצד הליכי השיקום המהירים גם בזמן המלחמה, הם הניצחון שלנו על האויב והם שמקנים את הביטחון לאזרחים.
 
הפעלת מערכות עירוניות והסמכויות בשעת חרום דורשות משאבים רבים. עת פרצה מלחמת לבנון, והעיר חיפה הייתה נתונה למתקפות הטילים של החיזבאללה, הטלפונים הראשונים שלי היו לבנקים הגדולים שהעמידו לרשותי הלוואות בעשרות מיליוני שקלים. כשהייתה לי הוודאות התקציבית יכולתי גם לנהל ולשקם את העיר בהצלחה עוד בשעת מלחמה, מיד עם קרות החורבן. את המאבקים על החזר הלוואות עשיתי עם הממשלה כשהסתיימה המלחמה. מהלך זה אפשר גם לממשלה לבנות ביתר קלות את תכנית הסיוע לחיפה, על סמך תקציבים שכבר בוצעו.  על כן אני ממליץ בחום לכל ראשי הרשויות שטרם נכנסו למעגל המלחמה - דרשו והפעילו לחצים על גופי האשראי. עשו זאת בתיאום עם משרד האוצר, והבטיחו את חופש הפעולה שלכם מבעוד מועד.
בשעת חרום הציבור צריך להרגיש, לראות ולשמוע את המנהיגות המקומית בשטח. לרשות ראש הרשות עומדות תחנות רדיו מקומיות וערוצי דיגיטל מפותחים. עליהם להקדיש זמן לשיח פתוח עם הציבור לפתרון בעיות ולשמוע כיווני פעולה. זה נכון מנהיגותית, וזה מקל רגשית על הציבור.
כפי שעשיתי במלחמת לבנון, לכל מבנה שנפגע גייסנו מיד מתקציבי החרום מהנדסים, שמאים ואנשי מקצוע והתחלנו מיד את מלאכת השיקום. כך גם עשיתי בעת אסון השריפה הגדול שפקד את הכרמל. את התכולה הפרטית השארנו למס רכוש, את התיקון והבנייה מחדש התחלנו מיד. כאשר האזרחים רואים את המנהיגות בשטח פועלת לשיקום האזורים שנפגעו, תחושת הביטחון שלהם מתעצמת והם מוכנים לתת אמון ולשמור על משמעת החרום שהיא מצילת חיים.
 
לחזרתה המהירה של מערכת החינוך לפעילות יש משמעות קריטית להצלחתה של שגרת החרום, שכן היא מאפשרת את הנעת המשק כולו. חיפה בראשותי, בתקופת מלחמת לבנון השניה, היתה חלוצה בזה עוד בטרם נכנס הזום לחיינו. לצד זאת יש להכניס את תנועות הנוער והמתנדבים כמסייעים ללמידה של השכבות הצעירות, ולשלב את פעילות המערכת הבלתי פורמאלית עם יום הלימודים הכללי. לא רק חוגים והעשרה, אלא גם מימוש ערכים וערבות הדדית.
חלק מהלימודים יכולים ואפילו צריכים לחזור לבתי הספר תוך זמן קצר. לשם כך ניתן להכשיר מקלטים ציבוריים, מתנ"סים ואף חניונים תת קרקעיים. לכל עיכוב יכולה להיות משמעות דרמטית – פדגוגית, חברתית, רגשית וכלכלית. אין שום סיבה שהשכבות הבוגרות לא ילמדו באופן פיזי, שכן מדובר באזרחים שבתוך שנה-שנתיים צפויים להתגייס לצה"ל.
על ראש הרשות להציב דגלים אדומים מבעוד מועד, אשר עלולים לסכן בצורה דרמטית את תושביו. במקרה של חיפה, למשל, זו העת לפנות את כל החומרים המסוכנים והמפעלים המזהמים ממפרץ חיפה. יש בכך הזדמנות להקדים את מימוש החלטת הממשלה, שכן האיום מצפון מצד חיזבאללה והן מצד איראן לפגוע במתקנים אסטרטגיים מחייב זאת.
 
בשעת מלחמה קשה זו שנכפתה עלינו, שוב מתגלה תמונת המנהיגות והתפקוד לנגד עיננו. ראשית עומדת המנהיגות האזרחית והסולידרית של החברה הישראלית במלוא תפארתה, התגייסות מדהימה ומעוררת השראה של החברה הישראלית, ולצידה מנהיגות מקומית זקופת קומה, מחוברת לציבור ובשטח עומדים ראשי הרשויות. השלטון המקומי שוב מתגלה כעמוד תווך המתפקד בשעת חרום ומשבר לאומי. רק לאחר המנהיגות האזרחית והשלטון המקומי מגיע השלטון המרכזי, בשעה מאוחרת ובאמצעים מעטים. מציאות קשה ולא טובה אך איננה חדשה למי שמכיר את המערכות. על-כן על המנהיגות המקומית שנערכת כעת למלחמה ממושכת, ואולי אף למלחמה שתתרחב גם לגבולה הצפוני, לעבוד כך שהשלטון המרכזי ישלים ויגבה פעולות שכבר נעשות. בזה הוא טוב ואפקטיבי. 
לסיום: לערכים ומרקם חיים בין בני אדם ואוכלוסיות שונות אין הנחיות לשעת חרום. בזמנים בהם הרגשות מתפרצים, והעצבים הרגישים ביותר חשופים, קור רוח ואחריות הם מנות נדרשות במנהיגות. יש לדבר עם האזרחים ברוגע, להיכנס לעובי הקורה בסכסוכים מקומיים וליישב אותם ברוח טובה והגיון בריא. זה טוב לשגרה והכרחי לשעת מלחמה.
שנדע בשורות טובות. 
הכותב: יונה יהב, ראש העיר חיפה לשעבר ומתמודד לראשות העיר
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    מכר את חיפה לטייקונים . לא מסוגל לנהל קיוסק. לך לזיקנה. (ל"ת)
    ברוך 10/2023/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 3.
    יהב, חוצפה שאתה בכלל מנסה לחזור, לא נשכח את הנזק שעשית
    רועי 10/2023/29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אחרי כל כך הרבה שנים של נזק וכישלון מחפיר בבחירות הקודמות, שבהם בציבור הקיא אותך.. אל תחזור תזדקן בכובד
    סגור
  • 2.
    נראה אותו!!!!
    אנצי! 10/2023/28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אם כל כך אכפת לו מחיפה,שדבר ראשון יסלק את כל החזירים מהעיר ויעביר אותם לעזה!!!!
    סגור
  • 1.
    יהב נוכל מטונף שודד הקופה הציבורת לך לכל הרוחות
    חיפאי 10/2023/27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בנאדם בן 80 פלוס בקושי זז ורוצה עוד ג'וב וכוח וכסף ציבורי. די!!
    סגור