חצי שנה למלחמת חרבות ברזל: כך יתאושש ענף הנדל"ן – המומחים מנתחים
על רקע הטלטלה הכבדה שספג ענף הנדל"ן בזמן המלחמה, מהן הפעולות הנדרשות על מנת להחזירו למסלול? דוד יהלומי, אלי אביסרור, יגאל רונאי ושרון בן צבי עם ההסברים
אלי אביסרור (מימין), שרון בן צבי, יגאל רונאי, דוד יהלומי (צילום יחצ, גלי חרמון, עידן גרוס, ויקיפדיה/ קובי גדעון לשכת העיתונות הממשלתית)
מה לא נכתב במהלך החודשים האחרונים על המשבר בענף הנדל"ן? דיווחים על המחסור העצום בכוח אדם, על הפעילות המשובשת באתרי הבנייה, ועל חברות יזמיות שנקלעו לקשיים – תפסו את הכותרות באמצעי התקשורת והמחישו את תמונת המצב העגומה בשטח. כחצי שנה לאחר פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, אין ספק כי הענף משווע לשינוי כיוון. נבחרת הנדל"ן של ice, עם הצעדים והמהלכים שיש לנקוט ובהקדם האפשרי.
דוד יהלומי מנכ"ל ויו"ר הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
"כחצי שנה לאחר תחילת המערכה הצבאית, כולנו מייחלים ומתפללים לשלומם של חיילנו ולשיבת החטופים הביתה. לצד הלחימה בגזרות השונות, נדרש לדאוג לכלכלה כדי להבטיח גם בתחום זה את חוסנה של מדינת ישראל. כאן נדרש לשנות קונספציה בענף הבנייה והתשתיות, אשר מהווה את הקטר של המשק כולו.
בשינוי קונספציה הכוונה בין היתר היא לטיפול באתגר כוח האדם החסר בענף, כשאתרים רבים מושבתים מפעילות, בהצפת היצע הקרקע לשיווק, בהתאמת הרגולציה לזמן חירום, בגיוס הון בהיקפי ענק להאצה של פיתוח תשתיות בשיטת הPPP- (שותפות ציבורית-פרטית). כמו כן נדרש להאיץ את התכנון והטיפול במודלים חדשניים, כגון מודלים לשכירות לטווח ארוך ומענקים לנושאים בנטל.
אנחנו בקרן לעידוד ופיתוח הבנייה, לקחנו אחריות על הכשרות חירום לאלפי עובדים ישראלים במימון משרדי האוצר והכלכלה – ובהם חרדים, עולים, מיעוטים וחיילים משוחררים. ועדיין, זו רק טיפה בים. בעת הזו ממשלת ישראל חייבת לשנס מותניים, ובדחיפות לזרז את הבאתם לארץ של עובדים זרים.
מצוות "בניין הארץ" איננה רק אמירה שמלווה את עם ישראל לאורך דורות, היא חובתנו לכלכלה המקומית ולבניית מדינה איתנה, באזורים הפגועים ובארץ כולה, לטובת החוסן הלאומי שלנו. הגיע הזמן לשנות קונספציה".
אלי אביסרור מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
"מאז פרוץ המלחמה, ענף הנדל"ן חווה את אחד המשברים הגדולים והחמורים בתולדותיו. יזמים וקבלני ביצוע משוועים לידיים עובדות. המציאות בשטח מלמדת שחסרים עשרות אלפי עובדים זרים, ובהתאם לכך קצב התחלות הבנייה פחת. עליית הריבית בשיעור חד, מכבידה אף היא – גם על יזמים ועל ציבור נוטלי המשכנתאות.
יחד עם זאת, במהלך החודשיים האחרונים נראה כי הביקוש לדירות וקצב המכירות, מראים על התאוששות מסוימת. בשלב זה קשה עדיין לקבוע אם מדובר במגמה. אם המדינה תפעל להגעה מהירה של עשרות אלפי עובדים מעבר לים, ונגיע להכרעה במערכה – נוכל לעודד מחדש משקיעים, ליזום יותר פרויקטים, לבנות יותר דירות – ולהביא לצמיחה מחודשת של הענף בכלל ושל המשק בפרט".
יגאל רונאי
ראש מסלול לימודי נדל"ן, מנהל אקדמי של מרכז הנדל"ן ומרצה לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל. כיהן כסמנכ"ל בנק דיסקונט וכיו"ר קרן ריט 1
"למעלה מ-6 חודשים חלפו מאז פריצת המלחמה והמשבר בענף הנדל"ן מוסיף להעמיק. נכון, יש תחושה של התאוששות בעסקאות אבל עדיין לא מדובר במשהו שעשוי להביא לשינוי. מנגד, הקשיים מוספים להיערם – ומדובר בין היתר, במשבר בתחום כוח האדם שעוצר את הפעילות באתרי הבנייה ומונע תחילת פרויקטים חדשים; מחירי חומרי גלם גבוהים שעשויים עוד לעלות ולהחריף את המשבר לאור הדרדרות היחסים עם טורקיה; בעיית ביקושים קשה, כשרוכשים לא מעטים מעדיפים להמתין ולהתבהרות התמונה.
לכל אלו צריך להוסיף גם רמת ריבית גבוהה, שהתחילה עוד לפני המלחמה, וככל שהיא ממשיכה ברמה הנוכחית, הרי שהיא מקשה על היזמים ומרתיעה את הקונים. ברור גם כשיסתיים מצב המלחמה, צפוי להצטבר מחסור גדול בהיצע – מחסור שייקח לו זמן רב להיפתר, ושעשוי לגרור עליית מחירים נוספת.
הצעדים הנדרשים הם בראש וראשונה פתרון של סוגיית העובדים, או באמצעות החזרת הפועלים הפלסטינים – מה שמייצר בעיה ביטחונית – או דרך ייבוא מאסיבי של פועלים זרים, תהליך ממושך שכרגע מתבצע בטפטופים. על רשות מקרקעי ישראל להגדיל משמעותית את כמות המכרזים, גם על חשבון התמורה המתקבלת, ולקצר את הליכי התכנון. את הצעדים הללו יש לנקוט כבר היום בראייה עתידית.
בכל הנוגע לריבית, הרי שלמרות התמתנות האינפלציה בנק ישראל מעדיף מסיבות מובנות לשמור על הריבית ברמה גבוהה יחסית על רקע אי הוודאות. אני מאמין שעם שוך המלחמה גם הריבית תרד – צעד שעשוי לסייע הן ליזמים והן לרוכשים. לסיכום, בהחלט ניתן לומר כי תקופה מאתגרת לפנינו, אשר תלווה במחסור בדירות וככל הנראה לענף הנדל"ן ייקח עוד זמן להתאושש ולהתניע מחדש".
שרון בן צבי בעלת חברה לייעוץ, שיווק ומכירת נכסי נדל"ן, דירקטורית ומרצה
"למלחמה השפעה עמוקה ורחבה על ענף הנדל"ן: עצירת העבודה בפרויקטים, מחסור חמור בעובדים ועליית שכרם, מסחור בחומרים, עליית מחירי ביצוע, פגיעה ישירה בנכסים ותשתיות – זו רק רשימה חלקית של מכשולים, המשליכים על הענף באופן ישיר ועקיף. לכל אלו נוספת כמובן עצירת מכירות, מכה שהיא קשה אף יותר.
בהקשר הזה חשוב לזכור גם התקופה שלפני ה-7 באוקטובר – תקופה שאופיינה בריבית גבוהה, שעימה נאלצו (ועדיין נאלצים) היזמים להתמודד. כל זה מוביל לנזקים פיזיים וכלכליים – הן בנכסים, הן בתשתיות והן בהכנסות, ולכך שבקרב היזמים יהיו גם כאלו שלא יצליחו להחזיק את הראש מעל המים.
במבט קדימה, התאוששות תגיע – אין לי ספק. השוק צמא, הביקושים קיימים, מה גם שזו לא תקופה שלרוכשים יש יותר מדי אלטרנטיבה להון. במצב הרוח הלאומי, זה גם לא הזמן להנאות ולבזבוזים, והאווירה היא שרוכשים רק ממתינים להזדמנות הנדל"נית הנכונה להם.
בלימת התקדמות הבנייה, מייצרת שוב מצב של מחסור אדיר בדירות, מחסור המוביל לעליית מחירים. לפני שזה יקרה, צריך להיערך בהתאם להשבת השוק לתפקוד מלא ובריא. התאוששות ענף הנדל"ן היא אתגר גדול, וישנם כמה דרכים לסייע בתהליך:
להיות קשובים לשטח, לתמוך ולהזרים לחברות הבנייה כל צורך אמיתי שיעזור להחזרת קצב הבניה למסלולו, עד להדבקת הפער.
להגדיל באופן מאסיבי את מצבת הפועלים, תוך נטרול הביורוקרטיה.
לעודד יותר עבודה עברית: להתחיל לחנך שוק, ופחות להסתמך רק על הבאת פועלים זרים.
לעודד פיתוח והטמעת טכנולוגיות בנייה מתקדמות וחדישות.
לדאוג לשיקום הנכסים והתשתיות שנפגעו.
להכריז על תמריצים והקלות: הממשלה יכולה לסייע בהפחתת ריבית, הקלות במסים, תמיכה פיננסית או מימון לפרויקטים בענף הנדל"ן.
תמיכה חברתית וכלכלית לנפגעים.
לא לחכות לשש אחרי המלחמה, אלא לעבור כאן ועכשיו מהצהרות למעשים. יש להקים מנהלת לפיתוח, חידוש ותמיכה בצמיחת סקטור הנדל”ן, כחלק מהצמיחה הכלכלית של המשק והחזרתו למסלול.
צילומים: ויקיפדיה/קובי גדעון לשכת העיתונות הממשלתית, יח"צ, עידן גרוס, גלי חרמון.
