נדל"ן ותשתיות

מריח לא טוב: זו העיר בה גידול הפסולת המשמעותי ביותר

פארק המיחזור חיריה חושף נתונים מ- 2024 מהם עולה כי 61% מכלל הפסולת שנקלטה עברה תהליכי מיון, כשהפארק קלט בכל השנה 1.215 מיליוני טונות של פסולת
מערכת ice | 
צילום אלברטוס
איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה, המפעיל את פארק המיחזור חירייה, פרסם היום (שלישי) את נתוני הטיפול בפסולת והמיחזור לשנת 2024 עבור כלל הרשויות שמפנות את האשפה לאתר. במהלך השנה האחרונה, קלט האתר בחירייה 1.215 מיליון טונות של פסולת עירונית מעורבת (שלא מוינה במקור בטרם הושלכה לפחים הרגילים) של כ-30 רשויות מקומיות ממרכז הארץ. פעילות הטיפול בפסולת בחירייה מנעה הטמנה של פסולת ממוינת מתוך כמות זו בממוצע של קצת מעל 31%, קרוב לשליש מכלל הפסולת, שהועברה למיחזור ולהשבה לאנרגיה.
עוד עולה מהנתונים, כי 61.1% מסך האשפה שנקלטה בחירייה במהלך 2024 עברה תהליכי מיון. מדובר בעלייה לעומת 2023, בה 60.3% מסך האשפה שנקלטה עברה תהליכי מיון.
45.2%, 548,683 טונות מכלל הפסולת, עברה תהליך מיון במתקן ה-RDF המשותף לחירייה, "ורידיס" ומפעל המלט "נשר". המתקן קולט בכל יום כ-2,000 טונות של פסולת שעוברת מיון אוטומטי ושחלקה עובר לייצור אנרגיה מתחדשת לטובת ייצור מלט, במקום שזו תועבר להטמנה בדרום.
15.9%, 193,363 טונות מכלל הפסולת, הייתה פסולת גזם ופסולת גושית. 38.9% מהפסולת שנקלטה בחירייה עברו לתהליך הטמנה, אחוז לא מבוטל אך נמוך משמעותית משיעור ההטמנה הארצי הקרוב ל-80%.
במהלך 2024, נכנסו ויצאו מחירייה 348,521 משאיות לטובת קליטה ושינוע של אשפה. מדובר בגידול של 8% לעומת 2023, אז מספר זה עמד על 322,121 משאיות. כמות האשפה הגדולה ביותר נקלטה מתל אביב- יפו – 31.8% מכלל האשפה שהם 386,750 טונות. אחריה ניצבות בני ברק עם 9.9% מכלל האשפה שהם 120,0283 טונות, חולון עם 9.3% מכלל האשפה שהם 112,924 טונות, רמת גן עם 8% מכלל האשפה שהם 96,777 טונות, בת ים עם 5.4% מכלל האשפה שהם 66,111 טונות וגבעתיים עם 2.2%, שהם 26,861 טונות, 24.8% מכלל האשפה שהם 301,334 מגיעות מרשויות נוספות ובהן קריית אונו, אור יהודה, גני תקווה, יהוד מונוסון, גבעת שמואל, אזור, רמת השרון, הוד השרון, מ.א גדרות, מודיעין עילית, נס ציונה, מ.א ברנר, מ.א גזר, מ.א שדות דן, מ.א הר אדר, שער שומרון אבו גוש, חשמונאים ועוד. 8.6% מכלל האשפה, שהם 104,155 טונות, נקלטו מקבלני אשפה.
העיר שרשמה את הירידה המשמעותית ביותר ביצירת פסולת שמועברת לחירייה היא גבעתיים, עם ירידה של 3.5% ב-2024 לעומת 2023- 26,861 טונות השנה לעומת 27,823 טונות אשתקד. גם תל אביב – יפו רשמה ירידה ביצירת פסולת, עם 1.9% פחות – 386,750 טונות לעומת 394,164 טונות אשתקד, כנראה כתוצאה מירידה בפעילות העסקית והתיירותית שאפיינה את שנת המלחמה. העיר שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר מבין ערי האיגוד ביצירת פסולת היא בני ברק, עם גדול של 6.4% - 120,083 טונות לעומת 112,860 טונות אשתקד.
בשנת 2024 הועברו למיחזור ולהשבה 351,069 טונות של פסולת, גידול של 2.5% לעומת 2023. מדובר בהמשך המגמה החיובית של העברת פסולת למיחזור ולהשבה מהאתר, עם פתיחת מתקן ה-RDF ב-2017. במהלך 2024, 84% מהפסולת שהועברה למיחזור והשבה, 295,625 טונות, טופלה במתקן ה-RDF ו-16% מגזם שהועבר לדישון.
ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה- איגוד ערים דן לתברואה והמשנה לראש העיר תל אביב-יפו, אמר: "הנתונים מראים על התקדמות מסוימת בכל הקשור למיון ומיחזור של הפסולת המעורבת שמגיעה לאתר חירייה. אנחנו מובילים להקמת ה"מפרידן"- מתקן מיון חדשני למיון והפרדת פסולת שייפתח בסוף שנת 2026 ויביא לשינוי משמעותי באופן הטיפול בפסולת של גוש דן שמגיעה בפח הירוק ולהגברת אחוזי המיחזור מהרשויות המקומיות. לצד הפעילות שלנו בחירייה המדינה חייבת להתעורר ולקדם פתרונות לפסולת ממוינת, פתרונות שכבר נמצאים על השולחן, כמו קידום הקמת מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, שאנחנו בחירייה פועלים בנחישות להקים. זהו צו השעה, ואין זמן לבזבז לאור הגידול הדמוגרפי הצפוי בשנים הקרובות במטרופולין תל אביב."

ראובן לדיאנסקי. צילום: אייל נבו
איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה, מפעיל את פארק המיחזור חירייה וקולט מדי יום פסולת מהפחים הירוקים מכ-30 רשויות מקומיות בגוש דן  וכ–30 קבלנים פרטיים. פארק המחזור חירייה משתרע על פני כ-180 דונם למרגלות הר חירייה, ומתבצעת בו מידי יום קליטת פסולת ממגוון גדול של סוגים, לצד טיפול הכולל מיון, הפרדה ושינוע למתקני קצה. האתר מופעל באופן הוליסטי תוך גמישות תפעולית שמאפשרת מגוון פתרונות במקום אחד. האיגוד מוביל שינוי סביבתי גדול ומשמעותי בשוק הטיפול בפסולת בישראל, כשיעדיו העיקריים הם טיפול בפסולת המוניציפלית על סוגיה השונים תוך התייעלות ושיפור השירות לרשויות המקומיות, פיתוח פארק המחזור ובו מתקני מיון והפרדה למחזור ולהפקת אנרגיה מפסולת, שותפות בשיקום הר חירייה וניצול המשאבים שבאשפה המוטמנת בו וקידום דיאלוג ציבורי ושינוי חברתי באמצעות המרכז לחינוך סביבתי.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה