דו”ח חרבות ברזל השלישי שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף תמונה קשה של טיפול ממשלתי כושל ובלתי מתואם בתושבי הצפון ובעסקים הקטנים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הביקורת, בנוסף לכך, הדו"ח מצביע על שורת ליקויים במענה האזרחי-כלכלי מצד הממשלה, ובפרט מצד משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר.

המבקר קובע כי הממשלה לא גיבשה בזמן תוכנית כוללת לשיקום הצפון, ועיכבה את תגובתה בכשבעה חודשים. רק בחודש מאי 2024 התקבלה החלטת ממשלה ראשונה, אך גם היא יושמה באופן חלקי בלבד. גם ההחלטה השנייה, באוקטובר 2024, שהקצתה תקציב של 15 מיליארד שקל, נותרה ברובה על הנייר בלבד.

לפי הדו”ח, מעל ל-60 אלף תושבים פונו מהצפון לפי החלטות הממשלה, ועוד עשרות אלפים עזבו ביוזמתם, אך עד סוף 2024 טרם נבנתה תשתית לחזרתם. 54% מהמפונים בצפון דיווחו כי יש סיכוי גבוה שלא יחזרו ליישוביהם, שיעור הגבוה משמעותית מתושבי הדרום. בקרב בעלי השכלה אקדמית וצעירים עד גיל 35 שיעור זה אף גבוה יותר.

במקביל, מערכות השיקום לא פעלו, ועדת השרים לשיקום הצפון לא התכנסה, צוות המנכ”לים לא הופעל ולמשרד ראש הממשלה אין סקר נתונים בסיסי על צרכי המפונים. גם הגופים שנועדו לנהל את יישום התוכנית לא אוישו במלואם.

בחלקו השני של הדו”ח עוסק המבקר בטיפול הממשלתי בעסקים הקטנים. עסקים אלו מהווים 97% מכלל העסקים בישראל ומעסיקים. חרף חשיבותם, תוכניות הסיוע הותנעו באיחור של חודשים. מערכת הפיצויים נפתחה רק בינואר 2024, ובפועל, פיצויים לעסקים נפגעים שולמו רק לאחר חודשיים וחצי. עסקים רבים נאלצו לממן את הפסדיהם בעצמם, ולפי הדו”ח הדבר גרם לנזקים בלתי הפיכים ואף סגירת עסקים.

עוד עולה מהדו”ח כי רשות המיסים לא העבירה מידע על עצמאים משרתי מילואים בזמן, דבר שפגע במיצוי זכויותיהם. כ-63% מהתביעות לפיצויים הוגשו דרך מייצגים, שעליהם נגזרו עמלות גבוהות ולעיתים מיותרים.

המבקר ממליץ על פעולה מיידית מצד ראש הממשלה ושר האוצר לקידום תוכנית רב-שנתית מפורטת ומתוקצבת לשיקום הצפון, להסרת חסמים ביורוקרטיים ולמתן עדיפות לעידוד חזרת תושבים. בתחום הסיוע לעסקים הקטנים קורא המבקר לתיאום בין משרדי הממשלה ולבניית תשתית נתונים ומענה מותאם בעתות חירום.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, מסר: "דוח מבקר המדינה מוכיח את מה שהתרענו במשך שנים. אין במדינת ישראל מדיניות לטיפול בעסקים קטנים והבינוניים ברמה הממלכתית. העסקים הקטנים והבינונים הינם כ-99% מהעסקים בישראל, אך אין הגדרה מחייבת אחידה לכלל הגורמים לקביעת מדיניות סיוע לעסקים קטנים, כגון: משרדי הממשלה, רשויות וגופים ציבוריים, השלטון המקומי, בנק ישראל ועוד".

עוד ב-

דו"ח חדש חושף: החוב הממשלתי זינק לשיא היסטורי

לכתבה המלאה

עוד הוסיף: "בהיעדר הגדרה מחייבת, כל גורם ממשלתי שמטפל בעסקים קטנים ובינוניים, קובע הגדרות משלו בסוגיה זו.לפיכך יש לאמץ את הגדרות עסק קטן ובינוני, על בסיס החלטת הממשלה 2190 מיום 12.8.2007, כהגדרה אחידה ומחייבת. צריכים להקים גוף מתכלל שיטפל בכלל ההיבטים הנוגעים לשיפור סביבת הפעילות של מגזר העסקים הקטנים, שהינו אקוטי בשגרה ובמצבי חירום גם יחד".