ארבעה חוקרים וחוקרות ישראלים צעירים, הפועלים בקו התפר שבין אקדמיה לפרקטיקה בשטח באפריקה, נבחרו כזוכי מענק מחקר בסכום כולל של 100 אלף שקלים של ארגון SID Israel והמכון ליחסי ישראל-אפריקה. המענק ניתן על מחקריהם המציעים פתרונות חדשניים בתחומי הבריאות, שינויי האקלים, פיתוח קהילתי, ואבחון מחלות. ארבעת החוקרים נבחרו מתוך עשרות חוקרים שהגישו הצעותיהם לקבלת המענק השנה. 

המחקרים עוסקים בסוגיות בוערות של המאה ה־21: אבחון מוקדם של מחלות, חיזוק מערכות בריאות, התמודדות עם שינויי אקלים, פיתוח חקלאי וחוסן קהילתי - כולם עם יישום מיידי בשטח, ובעיקר במדינות אפריקה.

המענקים יוענקו ב־20 בינואר 2026, במסגרת הכנס השנתי של SID Israel שיתקיים בתל אביב. אלו המחקרים הזוכים לשנת 2025.

הראשון הוא המכשרת את דור הרופאים הבא לאבחון אוטיזם באתיופיה. באתיופיה מעריכים כי למעלה מ־3 מיליון אנשים נמצאים על הרצף האוטיסטי - אך מרבית רופאי הילדים כלל אינם יודעים לאבחן אוטיזם. מחקרים מראים כי יותר מ־60% מהרופאים המתמחים באדיס אבבה מעולם לא קיבלו הכשרה בתחום.

המחקר של רננה גלדמן-טבנס מארגון Eye to Eye מציע תוכנית הכשרה ממוקדת לרופאים בשלושה בתי חולים ציבוריים, ובוחן כיצד ההכשרה משפיעה על הידע, יכולת האבחון ומספר האבחנות בפועל. מטרת העל: שילוב הכשרה מסודרת לאבחון אוטיזם בתוכנית הלימודים הלאומית באתיופיה ושיפור איכות החיים של ילדים ומשפחותיהם.

איך משבר האקלים משנה את הדרך שבה חקלאים חושבים על העתיד

יעלי נבו (בנוביץ) מהאוניברסיטה העברית עורכת המחקר הבוחן כיצד אירועי אקלים קיצוניים משנים את דפוסי קבלת ההחלטות של חקלאים קטנים: תפיסת זמן, העדפת ההווה מול העתיד, ויכולת להתמיד בהחלטות ארוכות טווח. שילוב של נתוני אקלים מלוויינים, ניסויים התנהגותיים וראיונות עומק חושף מדוע טכנולוגיות כמו ביטוח אקלימי ושירותים פיננסיים דיגיטליים אינן מאומצות כפי שמצופה – ומציע כיווני פעולה חדשים לחיזוק חוסן כלכלי ותזונתי.

המחקר השני זכה שייך לד״ר נועה דהן, ראש תחום מחקר בארגון NALA הפועלת באזורים שבהם נרשמת ירידה בהדבקה בטפילי מעיים, שיטות האבחון הקיימות עלולות לפספס מקרים קלים ולהוביל להתפרצויות מחודשות. המחקר בוחן שימוש במיקרוסקופ מבוסס AI לשיפור הדיוק באבחון מוקדם, להפחתת העומס על צוותי הבריאות ולסיוע במיגור בר־קיימא של מחלות מוזנחות כמו Schistosomiasis. למחקר פוטנציאל לשנות את האופן שבו מדינות מאבחנות מחלות טרופיות.

מחקר שזכה בפרס הינו מודל חדש לנקסוס מזון–מים–אנרגיה בקהילות כפריות בטנזניה, מחקר שדה של אריאל אבירם מהאוניברסיטה העברית בקהילות מרוחקות בטנזניה בוחן מודל חדש לשילוב בין ביטחון תזונתי, אנרגטי ומימי. באמצעות פיתוח שיטות הערכה ויישום ידע חדש, המחקר מבקש לחזק את חוסנן ויכולת ההסתגלות של קהילות עם גישה מוגבלת לתשתיות - מודל שניתן ליישום גם במדינות נוספות.

אילת לוין־קארפ, מנכ״לית סיד ישראל: "המחקרים שנבחרו השנה מייצגים את פניה היפות והמתחדשות של ישראל בזירה הבינלאומית - מדינה קטנה בעלת ידע גדול, המחויבת להעניק מהיכולות שלה לטובת התמודדות עם האתגרים הגלובליים הבוערים ביותר. העובדה שעשרות חוקרים מובילים בתחומים הגישו השנה את מחקריהם מעידה על המקצוענות הישראלית בתחום הפיתוח הבינלאומי ומבשרת על פוטנציאל המחקר הישראלי בתחום".

עוד ב-

עד 2030: 22% מהמשרות עלולות להיעלם - אלו המקצועות שבסכנה

לכתבה המלאה

שירי פיין־גרוסמן, מנכ״לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה: "אפריקה היא אחת הזירות המרכזיות שבהן נקבעת התחרות האסטרטגית של המאה ה־21, והמחקר הישראלי חייב להיות שותף מלא בעיצוב העתיד שלה. ההשקעה בהעמקת הידע האקדמי על היבשת ופיתוח מודלים וכלים שיכולים לשרת קהילות ומדינות בשטח אינה רק מחויבות מוסרית, אלא גם אינטרס אסטרטגי של ישראל. ארבעת החוקרים הזוכים מייצגים דוגמא מרשימה לחדשנות ישראלית שמחברת בין מצוינות מדעית לבין פתרונות פרקטיים, כאלה שמוסיפים ערך אמיתי לאפריקה בתקופה של תחרות גלובלית על ידע, שותפויות והשפעה. זו עדות ברורה לכך שישראל יכולה וצריכה להיות כוח מחקרי ומשפיע במרחב הזה."