תשעה ימים לפתיחת הקלפיות והקווים האדומים של ראשי המפלגות נחשפים. מי פוסל שותפות עם רע"ם והחרדים, מדוע יאיר גולן אינו מוכן לשבת אפילו עם הליכוד ללא נתניהו, ומה ההבדל בין התחייבות מוחלטת לתנאי קואליציוני?
קלפי בחירות 2026 (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, אהרון קרוהן/פלאש90)
במקום הראשון – נתניהו, רע"ם והרשימה המשותפת: ארבע רשימות לפחות הציבו קווים אדומים כלפי כל אחד מהגורמים הללו. את ראש הממשלה בנימין נתניהו פוסלים במפורש אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ויאיר לפיד מרשימת ביחד, יאיר גולן וגדי איזנקוט.
בימים האחרונים נשאלתי כמה וכמה פעמים לגבי ממשלת אחדות לאומית.עמדתנו חדה וברורה: אנחנו נקים קואליציה המורכבת ממפלגות ציוניות בלבד. בלי רע״מ, בלי המשותפת, בלי ש״ס ובלי יהדות התורה.הליכוד בלי נתניהו יכול להיות שותף משמעותי.עם נתניהו - שיתהפך העולם לא נשב בשום מצב.לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר.אני מאמין שנגיע לרוב מוצק בבחירות הקרובות, למרות הסקרים. וחוץ מזה, אני מכיר כמה ח״כים מתוך הליכוד שמבינים את גודל השעה, מבינים שביבי הפך אותם לקבלני משנה של גולדקנופף ודרעי, ולכן יהיו מוכנים להשלים את המניין ולהצטרף לקואליציה ציונית.
בראיון לחדשות 13 אמש (שבת), חידד איזנקוט את עמדתו והצהיר כי לא יישב עם נתניהו “בשום תרחיש”. מדובר בארבע רשימות המתמודדות בבחירות, כאשר בנט ולפיד נספרים כרשימה אחת.
איזנקוט בריאיון (צילום: מסך ערוץ 13)
גם רע"ם והרשימה המשותפת ניצבות בצמרת, לאחר שישראל ביתנו, ביחד, המילואימניקים והכלכלית ועמך ישראל של עופר וינטר הבהירו כי לא ישתפו עמן פעולה במסגרת הקואליציה או שלא יקימו ממשלה הנשענת עליהן. עם זאת, יש הבדל בין סירוב לצירוף מפלגה לממשלה לבין סירוב לקבל את תמיכתה מבחוץ, ולכן לא כל ארבע ההצהרות זהות בהיקפן.
במקום השני - ש"ס ויהדות התורה: שלוש רשימות לפחות שללו שותפות קואליציונית עם המפלגות החרדיות: ישראל ביתנו, הדמוקרטים והמילואימניקים והכלכלית. ליברמן היה חד-משמעי במיוחד כאשר הצהיר ב-15 באוקטובר כי לא יישב עם ש"ס ויהדות התורה, גם אם הדבר ימנע הקמת ממשלה ללא נתניהו. מנגד, יו"ר יהדות התורה יעקב אשר דווקא סירב להטיל וטו על שותפות עתידית עם ליברמן או בנט.
במקום השלישי - איתמר בן גביר: לפחות שתי רשימות הצהירו שלא ישתפו פעולה עם יו"ר עוצמה יהודית: הדמוקרטים וביחד. בנט אף פרסם בעבר הבהרה מפורשת שלפיה בן גביר לא יהיה חלק מממשלתו. גם כחול לבן של בני גנץ קידמה קמפיין להקמת ממשלה ללא בן גביר וללא רע"ם, אך עמדתה ביחס לרע"ם רוככה בהמשך, ולכן הקמפיין אינו נספר כאן כפסילה מוחלטת ועדכנית.
יאיר גולן מחרים גם את הליכוד ללא נתניהו: יו"ר הדמוקרטים הציב את אחד הקווים האדומים הרחבים במערכת הבחירות. ב-15 באוקטובר הצהיר כי לא יישב עם נתניהו, עם הליכוד או עם אף אחת ממפלגות הקואליציה הנוכחית. בכך הוא שונה מליברמן, שאמנם פוסל את נתניהו, אך השאיר פתח לשותפות עם הליכוד אם יעמוד בראשו אדם אחר. לצד זאת, גולן דווקא הביע נכונות לשותפות יהודית-ערבית ולצירוף רע"ם לקואליציה, עמדה שאינה מקובלת על חלק משותפיו לגוש השינוי.
יאיר גולן, שיאן החרמות:
אני קורא לכל חבריי לגוש השינוי להתחייב:לא נשב עם נתניהו. בשום מצב. https://t.co/wQkxFhwori
איזנקוט דווקא משאיר פתח לחרדים ולערבים: יו”ר ישר! נמנע מהטלת חרם עקרוני על מפלגות חרדיות או ערביות, כל עוד יקבלו את תנאי היסוד שהציג. אלא שביחס לרע”ם הבהיר כי במצב הנוכחי היא אינה עומדת בתנאים, ובהם הכרה בחמאס כארגון טרור שיש להשמידו, ולכן לא תהיה שותפה בממשלתו. איזנקוט אף הצהיר בעבר כי הוא רואה בש”ס מפלגה בעלת מרכיבים ציוניים, בניגוד לעמדותיהם של ליברמן וגולן.
ומה עם פייגלין? גם משה פייגלין, מספר שתיים ברשימת הציונות הדתית–זהות בראשות בצלאל סמוטריץ', הציב קו אדום מסוג אחר. בריאיון לרדיו 103FM ב-12 באוקטובר הצהיר כי לא יישב בממשלה שתאפשר הכנסת משאית סיוע אחת לעזה. במקביל, הבהיר כי ימליץ לנשיא המדינה על נתניהו להרכבת הממשלה. במקרה שלו, לפחות על פי ההצהרות האחרונות, לא מדובר בחרם אישי על ראש הממשלה אלא בתנאי מדיני להשתתפות בקואליציה.
לצד החרמות, אפשר למצוא גם עמדות מפתיעות בכיוון ההפוך. יו"ר יהדות התורה יעקב אשר הצהיר כי אינו ממהר לפסול שותפים, ואפילו לא שלל מראש אפשרות של שיתוף פעולה עם מנסור עבאס. בני גנץ, מצדו, אינו פוסל עקרונית ממשלה עם נתניהו, בעוד עופר וינטר הודיע כי יתמוך בנתניהו אך לא יישב תחת בנט או ליברמן ולא ישתף פעולה עם יאיר גולן.
כזכור, בימים האחרונים אף התחדדו חילוקי הדעות בתוך גוש השינוי, כאשר ליברמן הבהיר שלא יתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא לתקופת מעבר. מנגד, יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין הודיע כי מפלגתו תהיה מוכנה להעניק רשת ביטחון פרלמנטרית לממשלה שתביא לסיום שלטונו של נתניהו. כעת נותר לראות האם ההצהרות שנשמעות לפני הבחירות ימשיכו לעמוד בעינן גם ביום שבו יחלו המגעים הקואליציוניים.