מדדים ומחקרים

הכנסת ה-23 - דוגמא לחוסר יעילות: 2,605 הצעות חוק, רק 17 הפכו לחוק

על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתשעה חודשים בלבד שבה הכנסת ה-23 פעלה, הוגש שיא כל הזמנים של הצעות חוק, אך נרשם שיא שלילי של כל הזמנים בחוקים חדשים. המספרים מראים תמונה מדאיגה - לא כל כך עבדו בשבילנו בכנסת הזו

כפיר אדר |  3
משכן הכנסת (צילום מתוך אתר הכנסת)
הכנסת ה-23 תזכר בעיקר כפיאסקו, כ"ממשלת קורונה" שלא הצליחה להתגבר על השיקולים האישיים והייתה בעיקר רוויית מתחים ועימותים באחת התקופות הקשות ביותר של מדינת ישראל, שנאלצה להתמודד עם משבר קורונה חסר תקדים ובין היתר גם עם ממשלה שהתקשתה לתפקד בראשות הליכוד וכחול-לבן.
במהלך 9 החודשים האחרונים, אורך חייה של הכנסת ה-23, אפשר לסכם ולומר שזו הייתה לא פרודוקטיבית כלל. כמה היא הספיקה לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתקופה המדוברת, הונחו על שולחן הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים, פרודוקטיבי? ממש לא. מבט מעמיק בנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים.
כאמור, אחרי שהתקשתה לרשום נקודות ציון שייזכרו לטובה, הכנסת ה-23 התפזרה אוטומטית בקול ענות חלושה, בעיקר בשל אי העברת תקציב המדינה לשנת 2021 בעקבות העימותים בתוך הממשלה, ולכן מדינת ישראל תלך למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים בלבד. זה הזמן לסכם מבחינה מספרית, מה בכל זאת הספיקו לעשות בכנסת ה-23? רמז, ממש לא הרבה - הנתונים מדברים בעד עצמם.
הצעות חוק וחוקים
מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן: בעוד ש-76% מהצעות החוק הממשלתיות (71 מתוך 93) ו-60% מהצעות החוק של הועדות הפכו לחוקים (3 מתוך 5), הרי שרק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים. משמעות לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הדבר היא שהמגמה מהכנסות הקודמות נמשכת ורוב הצעות החוק הפרטיות הן בגדר "הצהרות חוק", כלומר הצעות חוק שנועדו להצהיר הצהרה כלשהי כדי למשוך תשומת לב ציבורית ותקשורתית ולאו דווקא כדי לעלות לדיון – ובוודאי שלא כדי להתקבל".
מהשוואה בין כנסות שונות עולה שהכנסת ה-23 "מובילה" במספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ביחס למספר החודשים שכיהנה. מנגד, בכנסת זו, שיעור הצעות החוק הפרטיות שהתקבלו בממוצע חודשי הוא הנמוך. בכנסת ה-23 הוגשו בממוצע בכל חודש 298 חוקים, הכי הרבה אי פעם, כאשר לשם השוואה בכנסת ה-20 הוגשו בממוצע לחודש 122, ב-19 הוגשו 116, בכנסת שלפניה 96 בלבד לחודש, כשליש בלבד מאשר בכנסת 2020. בכנסת ה-17 היו בממוצע לחודש 120 הצעות חוק, בזו שקדמה לה 109 ובכנסת ה-15 גם 96 בלבד.
הנתון המעניין הוא כמה התקבלו. ב-9 החודשים לקיום הכנסת ה-23 התקבלו 17 בלבד, ממוצע של 1.8 בלבד, הכי נמוך לפחות מאז הכנסת ה-13 עת החלה הספירה. בכנסת ה-20 לדוגמא התקבלו 5 הצעות חוק בחודש בממוצע, בכנסת ה-19 לא פחות מ-4.7 והכנסת ה-18 עמדה על 5.7, כאשר השיאנית הייתה הכנסת ה-16 שעמדה על 6.5 הצעות חוק שהתקבלו בממוצע בחודש.
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    ואיזה חוקים התקבלו? רק אלו שמגלגלים כספים לכיסי לביבי
    אילן 12/2020/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חוקים בנושא תדלומי מס הכנסה שביבי צריך לשלם על ההטבות, הטבות לראש הממשלה בזמן הכהונה ואחריה. שום חוק אמיתי ודרוש.
    סגור
  • 2.
    למה צריך ככ הרבה חוקים כל הזמן? (ל"ת)
    ... 12/2020/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    חייבים לתת קרדיט ל...
    איתמר ק. 12/2020/28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ד"ר חן פרידברג שהכינה את כל המחקר הנ"ל. מובילה בתחומה, פורצת דרך, תגיע רחוק רחוק רחוק...אפשר וכדאי לפרגן !!!
    סגור