הכוכבת הישראלית חושפת לראשונה: "הייתי צריכה ליצור חיים חדשים"
נטע ריבקין סיפרה בראיון בפודקאסט: "גם כשזכיתי במדליות ההיסטוריות באליפות עולם ואירופה, כשיצאתי למשטח פחדתי, אבל היה לי גם אומץ מאוד גדול לצאת ולעשות למרות הפחד"
נטע ריבקין המתעמלת האומנתית פורצת הדרך, שזכתה במדליה הראשונה של ישראל באליפות העולם, הגיעה לאחד מפרקי הבכורה של פודקאסט הינשוף, בהנחיית היזם ומשקיע ההון סיכון, לירון רוז, וסיפקה מספר תובנות וטיפים חשובים לגבי איך לבנות חוסן נפשי בתקופת המלחמה.
בכל הנוגע לנושא המאוד רגיש של משפחות החטופים היא סיפרה: "יש פה חוסר וודאות קיצוני, מה שיכול לעזור להן זה לבנות עולם פנימי שיהיה כמה שיותר חיובי, מה שבידיים שלהן זה המצב התודעתי הפנימי ותמונת הניצחון שהן יכולות לבנות אצלן בראש, מעבר לפעולות בחוץ שהן עושות. אני מתפללת שהסוף יהיה טוב, וזה מה שיכול לעזור להן להרגיש טיפה יותר טוב".
בכל הנוגע ליצירת חוסן נפשי בתקופה הזאת ובכלל היא הוסיפה: "בסוף לעולם הפנימי שאנחנו יוצרים לעצמנו יש הרבה השפעה על התחושות והרגשות שלנו. החוסן בא מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בראש. זה לא משנה אם הסיפור שסיפרתי לעצמי הוא אמת או שקר, כל עוד הוא מאפשר לי לתפקד בצורה הרבה יותר טובה. לכולנו יש קול שרוצה להגן עלינו להרחיק אותנו מהמקומות שהוא רואה שנשקפת לנו סכנה, המטרה שלנו להתעמת איתו ולא תמיד להאמין לו, או לקבל אותו כאמת מוחלטת. אין לנו מנגנון פנימי שבנוי לתת קונטרה לאותו קול ולהכניס בנו בטחון, אמונה ותקווה, ועלינו לעבוד עליו ולאמן אותו".
"הקול הזה תמיד דיבר איתי ואמר לי שאני לא מספיק טובה. כלפי חוץ נראיתי קולית ואנשים היו אומרים לעצמם מה זה החוסן הזה? אבל אני מתי מפחד, פשוט ידעתי לשחק את המשחק השתמשתי בעקרון ה-Fake it till you make it, ושידרתי חזות בטוחה והייתי אמיצה לצאת ולנסות למרות הפחד. לא חיכיתי שהוא יעלם. די מהר הפחד היה מתקפל ובורח. הרעיון זה לצאת יחד עם הפחד ולעשות יחד איתו וזה הניצחון האמיתי, ככה יוצאים מאזור הנוחות שלנו. גם כשזכיתי במדליות ההיסטוריות באליפות עולם ואירופה, כשיצאתי למשטח פחדתי. האומץ היה המיומנויות שעזרה לי. הקול הפנימי שהכניס בי בטחון ושהצלחתי לאמן הביא אותי לפסגות בקריירה".
"הטעות הכי גדולה שיכולה לקרות בתרגיל התעמלות, קרתה לי באולימפיאדת לונדון, התחרות הכי חשובה שהייתה לי בחיים, ובראש הייתה לי המחשבה שסוף העולם הגיע. בספורט הזה הרבה פעמים אין הזדמנות שנייה. קיבלתי ציון מאוד נמוך, והיה לי אח"כ עוד יום תחרות, ואמרתי לעצמי שבלי גמר אני לא יכולה לחזור לארץ, כשבדקתי מה הסיכוי שלי להגיע לגמר, הבנתי שהוא קלוש. התמודדות המנטלית שעברתי באותו ערב הייתה הקשה בחיי. לקחתי את הראש למקום טוב, אחרי סערת רגשות. לקחתי את כל האנרגיה וניתבתי אותה לתרגילים הבאים ולדברים שבשליטתי. השקעתי אנרגיה בצורה חכמה ושקולה ולא בזבזתי על רגשות שליילים. בסוף נכנסתי לגמר מהמקום ה-9, והבנתי כמה דק המרחק בין הצלחה לכישלון. אנחנו כולנו מתמודדים עם אותם דברים. ברגע שאנחנו מבינים איך לנהל את אותו דיבור פנימי, החיים שלנו מתחילים להשתנות".
על הפרישה מהספורט היא מספרת: "תמיד אמרתי לעצמי כמה קשה יכולה להיות הפרישה. לא הבנתי את עוצמת האירוע, אני מגיל 5 מתאמנת ולא הכרתי משהו אחר. בפרישה עברתי משבר זהות על כל רבדיו, היו רגעים ששאלתי את עצמי מי את? והשאלה לקחה אותי עמוק פנימה וקילפה המון שכבות. הייתי צריכה ליצור חיים חדשים".
