יוסף חדאד מוכר כיום כאחד מלוחמי ההסברה הבולטים של מדינת ישראל, אך מעטים מכירים את התחנות המפתיעות, האתגרים האישיים והעובדות הפחות מוכרות שהפכו אותו לדמות שהוא כיום. הוא נולד בחיפה למשפחה ערבית-נוצרית מאמינה, אמו הייתה מורה ואביו כומר, איש עסקים וטייס אזרחי. בילדותו עברה המשפחה לנצרת, ושאיפתו המקורית בכלל הייתה להיות כדורגלן מקצועי. הוא שיחק במחלקות הנוער של הפועל חיפה, הפגין כישרון רב וטיפח חלום להגיע לרמות הגבוהות ביותר, אך פציעה קשה קטעה את הקריירה הספורטיבית שלו בגיל צעיר.

ההחלטה ששינתה הכל
לשירות צבאי הגיעה בעקבות הפיגוע הקטלני במסעדת מקסים בחיפה בשנת 2003, שזעזע אותו.  הוא החליט להתנדב לצה"ל, שובץ בחטיבת גולני, סיים קורס מפקדים בהצטיינות והפך למפקד מוערך בגדוד 51. נקודת המפנה הדרמטית התרחשה במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. במהלך חילוץ צוות טנק שנפגע בקרב קשה, נפגע המבנה שבו שהה מטיל נ"ט.  חדאד נפגע באורח אנוש: כף רגלו הימנית נקטעה, כדור חדר לירכו ורסיסים פגעו בפניו, והותירו את הצלקת הבולטת בלחי שמאפיינת אותו עד היום.

מהניתוחים להחלמה
הרופאים נלחמו על חייו בבית החולים רמב"ם, ובסדרת ניתוחים מורכבת הצליחו לחבר את רגלו מחדש. בתחילת תהליך השיקום נאמר לו כי לא יוכל לשוב ללכת באופן רגיל, אך חדאד סירב להרים ידיים. בתום שנה של שיקום פיזיותרפי אינטנסיבי בבית החולים בני ציון, הוא חזר לעמוד על הרגליים. ברוח הנחישות שלו, הוא הגיע למפגש הסיכום עם הרופא מחייך והולך.

עולם ההסברה
את דרכו בעולם ההסברה החל דווקא מתוך יוזמה פרטית לחלוטין. לאחר השיקום פנה ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, אך בהמשך עצר אותם כדי להתמקד בפעילות ציבורית. מעטים יודעים כי את ההרצאות הראשונות שלו בקמפוסים בארצות הברית העביר בהתנדבות מלאה ומימן את כרטיסי הטיסה מכיסו הפרטי. במקביל, הוא נבחר לתכנית היוקרתית LEAD20 למנהיגים צעירים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס  ועבד כמנהל תפעול בחברה למחקרי שוק. השליטה המלאה שלו בערבית, עברית ואנגלית אפשרה לו להתמודד בזירות התקשורתיות המורכבות ביותר בעולם, מערוצי רשת זרים ועד לעימותים ישירים מול פעילי BDS בקמפוסים.

ערבים זה לזה
כיום, לצד היותו מנכ"ל עמותת "ביחד, ערבים זה לזה" המקדמת שילוב וערבות הדדית בחברה הישראלית, חדאד הוא גם אושיית רשת בינלאומית ומחבר הספר "תנו לי להסביר". על פועלו הוא זכה בפרסים רשמיים רבים, בהם פרס בגין, תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אריאל ואף הזכות להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. מאחורי הפעיל התקשורתי הסוער עומד אדם שחווה אובדן, פציעה קשה ומאבק נפשי, אך בחר להפוך את המשבר האישי למיזם חיים של חיבור, גאווה ישראלית והסברה חובקת עולם.

עוד ב-

יוסף חדאד הותקף באלימות קשה והגיב: "לא ידע שנפל על גולנצ'יק"

לכתבה המלאה

החיים הפרטיים
אמילי שריידר, ארוסתו של יוסף חדאד, היא עיתונאית, חוקרת, ופעילת הסברה בינלאומית שנולדה וגדלה בארצות הברית ועשתה עלייה לישראל. שריידר, בעלת תואר שני במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, היא מומחית לדיפלומטיה ציבורית, מאבק באנטישמיות ומאבק בדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, וטוריה מתפרסמים באופן קבוע בכלי תקשורת מרכזיים כמו הג'רוזלם פוסט. מעבר לפעילותה למען תדמיתה של ישראל, היא מהקולות הבולטים במערב המביעים תמיכה במאבק של העם האיראני לחופש ולזכויות אדם נגד המשטר. השניים הכירו בעקבות הפעילות המשותפת שלהם בעולם ההסברה, התארסו, ומאז הם פועלים יחד כזוג חזק בזירה הציבורית והתקשורתית בארץ ובעולם, כשהם משלבים כוחות במאבק על האמת בשדה הקרב הסברתי.