"חדשנות היא הענף הכלכלי מספר 1. הממשלה חייבת להשקיע כדי למקסם את הפוטנציאל"

כניסתו של יזהר שי ללשכת שר המדע והטכנולוגיה בחודש מאי האחרון, באחת התקופות המורכבות בתולדות מדינת ישראל, לוותה בלא מעט ציפיות. בכל זאת, במדינה בה את מינוי השרים מכתיבים לא פעם שיקולים פוליטיים, מינויו של אדם שמגיע מתחום ההיי-טק ואף חתום על מספר אקזיטים - נתפס כליהוק מתבקש. בראשותו, נדרש כעת המשרד להתייצב בחזית המאבק בנגיף הקורונה ולקחת חלק מרכזי במאמץ הלאומי לשיקומו של המשק.

"2020 תיזכר כשנה היסטורית", אומר השר שי. "זו שנה שעמדה בסימן מגפה עולמית, שהמחישה עד כמה גבולות מדיניים הופכים בלתי רלוונטיים לנוכח מחלות ונגיפים. אני מבקש להתמקד בצד האופטימי: דווקא השנה הקשה הזו הוכיחה עד כמה התפתחה האנושות במהלך העשורים האחרונים. לאנושות יש כיום את היכולות לייצר פתרונות מדעיים-טכנולוגיים לבעיות המורכבות ביותר, גם בלוח זמנים קצר, לחוץ ואינטנסיבי. הפתרונות הללו רק מדגישים את החשיבות של שיתופי פעולה בינלאומיים ורב תחומיים".

עם מינויך הצהרת כי אחת המשימות החשובות ביותר מבחינתך היא לתת לענף החדשנות ביטוי משמעותי על שולחן הממשלה. עד כמה אתה מצליח בכך?
"ענף החדשנות בישראל חסר ייצוג הולם בממשלה במשך שנים רבות. הגעתי לתפקיד מתוך תחושת שליחות, ואני כאן כדי לשנות את המצב. חשוב להבהיר: מדובר בענף הכלכלי מספר 1 בישראל, כזה שמעניק למדינה חוסן לאומי. אני יכול לומר שעל אף המחלקות הפוליטיות, בסך הכל זו ממשלה אוהדת, שמבינה שהיי-טק, טכנולוגיה וחדשנות הם עוגנים כלכליים משמעותיים, במיוחד בעידן הנוכחי.

"דוגמה אחת שממחישה את השינוי זכורה לי מאחת הישיבות הראשונות של הממשלה, כשהוחלט על הקמת קבינט תשתיות במשרד האוצר. לי היה חשוב להכניס לתודעת מקבלי ההחלטות שתשתיות זה לא רק כבישים, פסי רכבת, תחנות כוח, גשרים או מנהרות, כאשר מדברים על תשתיות הכוונה היא גם לתשתיות הדיגיטליות. אני שמח שהמסר עבר, והיום תשתיות דיגיטליות הן חלק בלתי נפרד מהקבינט".

השר יזהר שי (מימין), ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן, חותמים על הסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ 

בפרספקטיבה של כחצי שנה בתפקיד, מה הספקת עד כה ליישם?
"גיבשנו במשרד תוכנית לעשור הקרוב, אם כי בפוליטיקה הישראלית השברירית, אני מודע לכך שזה עשוי להפוך מיתרון לחיסרון. בכל מקרה, ולמרות שאנחנו רק בתחילת הדרך, בחודשים האחרונים רשמנו כמה הישגים משמעותיים – ובראשם שיתוף פעולה בתחומי המדעים, הטכנולוגיה והחלל עם איחוד האמירויות, כחלק מהסכם השלום. הסכם חשוב לא פחות נוגע לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי עם ארה"ב. זהו הסכם עם זווית מעניינת, כשהראשון לחתום עליו מטעם ממשלת ישראל היה יצחק רבין ז"ל בשנות ה-70. עכשיו 50 שנה מאוחר יותר, אני גאה להיות חלק משיתוף פעולה שמרחיב ומחזק את הדיאלוג בין המדינות.

"עוד נושא שראוי לציין הוא חיזוקה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מלמו"פ), הנמצאת תחת אחריות המשרד. זו זרוע החשיבה האסטרטגית של הממשלה, המסייעת בגיבוש מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח. בראש המועצה עומד פרופ' פרץ לביא, שמונה ממש באחרונה באופן אישי על ידי נשיא המדינה, מה שמלמד על חשיבותו הרבה של התפקיד. את פרופ' פרץ עטפנו בצוות מומחים איכותי שמגיעים מתחומים שונים ומחזקים את החיבור בין האקדמיה והתעשייה לממשלה".

איך משתלב המשרד במאבק בקורונה?
"כחלק מהמאבק, הקמנו צוות מומחים מולטי-דיסציפלינארי המורכב מאנשי טכנולוגיה, היי-טק וקרנות הון-סיכון - המוכר גם כצוות 19 - ומייעץ לקבינט הקורונה ולממשלה. לצוות היה תפקיד מרכזי בין היתר בגיבוש המתווה שהוביל להחזרת התלמידים למערכת החינוך לפני שבועות ספורים ואימוץ אסטרטגיית היציאה מהסגר השני. בנוסף, התנענו, חיברנו וריכזנו שיתופי פעולה בין חוקרים לאיגום והנגשת ידע בתחומי הקורונה לציבור ולמקבלי ההחלטות, ותמכנו בקרוב ל-100 מחקרים. במישור הבינלאומי הקמנו פלטפורמה מקוונת שתאפשר אינטראקציה בין חוקרים מרחבי העולם, אשר הושקה לפני כחודשיים בכנס בהשתתפות שרי מדע וטכנולוגיה מ-20 מדינות ובהם גרמניה, הודו ושבדיה. תוך כדי תנועה הפלטפורמה הזו הולכת וצוברת תאוצה".

למלא את החלל
שי (57), מגיע למשרד המדע והטכנולוגיה לאחר שכיהן כמנכ"ל החברות V-Secure ו- Business Layers, שעברו אקזיט מוצלחת תחת ניהולו. הוא גם היה שותף-מנהל בקרן ההון סיכון Canaan Partners Israel, ושימש כחבר דירקטוריון בחברות סטארט-אפ. את הניסיון הרב שרכש, הוא מבקש לתרגם כעת בכובעו החדש להפיכתן של ההיי-טק והטכנולוגיה לנדבך משמעותי עוד יותר בהחזרת המשק הישראלי לפסים של צמיחה.

"תעשיית החדשנות בישראל היא מנוע צמיחה מרכזי", הוא קובע. "כדי לאפשר לענף מקסם את הפוטנציאל שלו נדרשת השקעה בתקציבים ובכוח אדם, לצד טיפול ברגולציה. הממשלה חייבת לתת לכך את תשומת לב המתבקשת, וכשזה יקרה נראה כולנו את האפקט בשטח".

השר יזהר שי (שני מימין) ונשיא המדינה ראובן ריבלין (שני משמאל) – ממנים את פרופ' פרץ לביא (במרכז) לראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח צילום: מארק ניימן, לע"מ 

אחד המשימות שלקח על עצמו השר שי לקדם היא פיתוח של תעשיית חלל אזרחית, שלדבריו תיתן דחיפה עצומה למשק כולו: "תעשיית חלל אזרחית היא לא רק העתיד, היא כבר ההווה. זו תעשייה נדרשת שמתפתחת בארה"ב ובאירופה, ולישראל אסור להישאר מאחור. ניתן להקים כאן תעשייה משגשגת, ויש לנו תוכנית סדורה בנושא.

"החזון שלנו הוא שבעוד פרק זמן של 10 שנים כ-400 חברות סטארט-אפ ובהן כ-50 חברות בינלאומיות – יפעלו בתחום החלל האזרחי על ניגזרותיו השונות, עם רוח גבית של משקיעים פרטים וקרנות הון סיכון, שייצרו עשרות אלפי מקומות עבודה ויהיו חלק מתעשייה מתקדמת שתגלגל מיליארדי דולרים".

אתה מדבר על חלל וקידמה, ובינתיים הגופים העוסקים בחדשנות מפוזרים בין משרדי הממשלה.
"ברור שזה לא המצב האופטימלי, ומן הראוי שמדע, טכנולוגיה, דיגיטל וסייבר, כמו גם רשות החדשנות, יהיו תחת משרד ממשלתי אחד. חבל שבמצב העניינים הנוכחי רגישויות פוליטיות כאלה ואחרות מונעות מהלך כזה. אני מאמין שבמוקדם או במאוחר זה יקרה".

במבט קדימה, איך מקרבים את הדור הצעיר לתחומים עליהם אתה מופקד?
"אחד היעדים העיקריים של המשרד ושלי באופן אישי, הוא לחשוף את ענפי החדשנות וההיי-טק בפני הדור הצעיר. אנו משקיעים משאבים רבים בפעילויות בקהילה, בהקמת מרכזי חדשנות בדגש על הפריפריה ובמלגות למדענים צעירים ולמדעניות צעירות. לתת הזדמנות אמיתית לילדים ובני הנוער להיות חלק מהתעשיות הללו בעתיד זו האחריות שלנו, ואנו שמים את העניין גבוה בסדר העדיפויות. אין ספק שהפרק השני של פרויקט בראשית שהושק לפני שבועות ספורים עם SpaceIL יעזור לייצר את אותו ׳אפקט אפולו׳, שיצית את הדמיון של מאות אלפי אזרחים בארץ ובעולם וימשוך את תשומת הלב הציבורית אל ההזדמנויות שבאופק".