חג פורים מתפרס מדי שנה על שלושה ימים מסורתיים ועוד יום לחגיגות במערכת החינוך. השנה בפעם הראשונה תענית אסתר לא נכללת בלוח החופשות של משרד החינוך ויום התחפושות מקבל תאריך חדש
חג פורים נחגג מידי שנה בשלושה תאריכים שונים, לצד תענית אסתר, צום שצמוד באופן מסורתי ליום פורים מדי שנה. אלא שבלא מעט שנים, יום פורים עצמו יוצא ביום ראשון, כמו השנה, מה שגורם לפריסה של אירועי החג כבר ממחר (חמישי), עם הקדמת הצום שלא יכול לחול בשבת.
נזכיר כי לשנה שעברה, פורים במערכת החינוך התחיל כבר מהיום שקדם לתענית אסתר, שהוגדר כיום קצר במערכת החינוך, ולאחריו יצאו התלמידים לשלושה ימים חופשה: מתענית אסתר ועד שושן פורים כולל.
בעקבות ההסכם שנחתם להסתדרות המורים בשנה שעברה, בוטל יום החופש בתענית אסתר, ויום התחפושות צפוי במקרה שהתענית לא יוצאת בחמישי, להתקיים בתענית עצמה. השנה, הסמיכות של פורים לסופ"ש יצרה חלופה ליום התחפושות והוא יחול ביום שישי - אחרי תענית אסתר ולפני פורים. יש לציין שמדובר בתאריך הרשמי של משרד החינוך אך בחלק מהמוסדות מקיימים ימי תחפושות בתענית אסתר ואף היום (רביעי). חופשת פורים המקוצרת ממסגרות החינוך, תחול בימים ראשון ושני.
ערב חג פורים יחול השנה במוצאי השבת, אז נהוג לקרוא מגילה ברוב ערי ישראל. החג עצמו ביום ראשון, ובו נהגו לקרוא מגילה פעם נוספת, לקיים סעודות חג, לשלוח משלוחי מנות ולתרום מתנות לאביונים. מנהג התחפושות טמון במהות חגיגת החג שמצויינת במגילה: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם", ועם הדורות התקבע המנהג שמייצג את היפוך הגורל שהציל את היהודים מגזרות ההשמדה של מלכות אחשוורוש.
שושן פורים, שהוא למעשה פורים שנחגג בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון, נחגג באופן רשמי בירושלים, כפי שבשושן הבירה בזמן התרחשויות המגילה, יהודי העיר סיימו את מלחמתם בשונאיהם ונחו ממנה רק בט"ו אדר, יום לאחר שאר המקומות.
