השוק

"התכנית היא שהנגב יהיה מרכז החדשנות של ישראל במימן"

13 מיליון שקלים, חצי מתקציב המדינה וחצי מתש"א, יושקעו במתקן אשל שצפונית לבאר שבע מרכז שיחבר תשתיות לאומיות עם חברות סטארט-אפ. המטרה: לקצר מעשרות שנים לחודשים בודדים את הדרך בין רעיון למוצר. איך זה אמור לעבוד בפועל? ראיון עם עוזי לוין, מנכ"ל תש"א

רוי שיינמן | 21/12/2025 13:13

בעוד מדינות בעולם משקיעות מיליארדים בטכנולוגיות מימן ודלקים נקיים, ישראל נותרת מאחור, אבל כעת היא משנה גישה: לא עוד עשרות שנים של מחקר סטרילי במעבדות, אלא קפיצה ישירה מהשרטוט לתשתית הלאומית.

רשות החדשנות הכריזה על זכייתה של חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) בהליך התחרותי להקמת מרכז חדשנות לאומי לדלקים נקיים ומימן. 13 מיליון שקלים, מחצית ממקורות המדינה ומחצית מתש"א, יהפכו את "מתקן אשל" בנגב המערבי - היום אתר אחסון והזרמה של מוצרי נפט - למעין שדה ניסויים חי עבור טכנולוגיות אנרגיה עתידיות.

המודל הוא ייחודי: במקום שסטארט-אפים יצטרכו להסתפק בהדגמות במעבדה ואז לקוות שמישהו יאמין בהם מספיק כדי לתת להם גישה לתשתיות אמיתיות, הם יקבלו כאן את המפתחות לתשתיות אנרגיה לאומיות פעילות.

חממה ייעודית, רגולציה גמישה, וחשוב מכל - אפשרות לבדוק את הטכנולוגיה בתנאי שטח אמיתיים על צנרות, מיכלים ומערכות הולכה שמשרתות כבר היום את שדות התעופה ותחנות הכוח. בשלוש השנים הראשונות השימוש במרכז יהיה ללא עלות, ורק אחר כך תש"א תבחן אפשרויות של דמי שימוש או אחזקה בחברות שיצמחו שם.

מעבר להישג של החברה שלו, עוזי לוין, מנכ"ל תש"א, רואה כאן משהו אחר: הזדמנות להפוך את הנגב - אזור שזוהה עד כה עם תעשייה מסורתית - למוקד גלובלי של חדשנות אנרגטית.

כשהוא מדבר בשיחה עם ice על "קיצור שנות פיתוח לחודשים בודדים" ועל 20 חברות שצפויות לעבור במרכז בשלוש השנים הראשונות, ברור שזו לא רק תכנית נוספת על הנייר. זו התחייבות לשנות את הדרך שבה ישראל מפתחת את עתיד האנרגיה שלה.

מה המשמעות של פתיחת המרכז החדש?
"זה גשר בין רעיון במעבדה לבין יישום בקנה מידה לאומי. ישראל מצטיינת ברעיונות והאתגר הוא לקחת אותם ולהפוך אותם לאנרגיה שעובדת בשטח. זה אתר שמיועד לסטארטאפים בתחום של דלקים נקיים ומימן. שם בוחנים את הרעיונות בתנאי שטח. השורה התחתונה היא קיצור שנות פיתוח לחודשים בודדים".

למה דווקא תש"א היא הגוף הנכון?
"יש לה נכס שאין לגוף אחר - תשתיות אנרגיה לאומיות חיות בשטח. סטארטאפ יודע להדגים טכנולוגיה במעבדה אבל תש"א יכולה לבדוק אותו על התשתיות הלאומיות. אנחנו מביאים מתקנים פעילים וניסיון של עשרות שנים".

מה המודל הכלכלי? תש"א בכלל מרוויחה כאן?
"הקולות הקוראים של רשות החדשנות בכל הנוגע למימון הם במודל של 50% מרכז החדשנות ורשות החדשנות, ו-50% של תש"א ושותפיה. המטרה היא ב-3 שנים הראשונות לתת את שדה הניסויים באופן חינמי לתעשיית הסטארטאפ. תש"א לא מרוויחה בתקופה הזו, לאחר מכן נחשוב על מודלים אחרים".

איפה ישראל עומדת בכל הנוגע לדלקים נקיים?
"זה תחום מאוד גדול בעולם, אבל בישראל יחסית קטן, יש כאן פחות או יותר 15 חברות בתחום".

המימן מוביל?
"יש 3 תחומים שמובילים - מימן, דלק תעופתי נקי ודלק ביולוגי".

מה החסמים העיקריים במימן?
"חסם אחד ומשמעותי הוא העלויות. עלויות הייצור מאוד גדולות, וגם אחסון ושינוע הם אתגרים גדולים".

מה הקריטריונים שלכם להצלחת המרכז ב-3 השנים הראשונות?
"היקף החברות שייכנסו אלינו זה המבחן הראשון ואנחנו מצפים בתום ה-3 שנים ללפחות 20 חברות שיעברו במרכז. הדבר השני הוא שהסטארטאפ יעבור לפסים עסקיים מסחריים, כלומר שמעבר לאב טיפוס יהיו גם מוצרים בשטח".

באיזה תעשיות יכול להיות ביקוש גדול לדלקים נקיים?
"סקטור התחבורה זקוק מאוד למימן עבור ציי רכב כבדים ובטריות. הסקטור השני הוא לתעשיות מגוונות בתהליכי ייצור וגם בסקטור האנרגיה - היום ניתן למשל למהול את המימן בשיעורים מסוימים עם גז טבעי ולהפעיל תחנות כוח".

המרכז יכול למשוך חברות אנרגיה בתחומים אחרים ולהפוך להאב חדשנות באנרגיה בדרום?
"אנחנו מכוונים שהנגב המערבי יהיה מרכז החדשנות של ישראל בתחומי המימן. המטרה היא שהתעשייה המקומית והבינלאומית תגיע לשם גם כן".

עוד ב-

הממשלה אישרה: פרויקט עצום - בהשקעה של 40 מיליון שקל

לכתבה המלאה

איך תש"א תיראה בעוד כמה שנים - יותר חברת תשתיות או יותר אקסלרטור של חדשנות?
"תש"א אחראית לאסקפה של דלקים וגז בשגרה וחירום והיא לא זונחת את זה. יחד עם זאת היא בונה ויוצרת את עתיד האנרגיה, וזו אחת הפעולות. מרכז חדשנות שנותן רוח גבית ויוצר את הטכנולוגיות הבאות של הדלקים, זה גם חלק מהתפקיד שלנו".