דתיים חובשי כיפות סרוגות, או דתיות, עם או בלי כיסוי ראש, הם לא מחזה נדיר בענף הפרסום הישראלי, וטוב שכך. כמעט בכל משרד פרסום מוביל ניתן למצוא עובדים "מייצגים" ובחלק מהמקרים גם מדובר בתפקידים בכירים. עם זאת, נדיר לפגוש בין מסדרונות משרדי הפרסום המובילים עובדים חרדים למהדרין, בעלי חזות חרדית וסממנים ויזואליים כגון פאות ארוכות, כיפה גדולה וזקן. אחד כזה, טל ברזילי שמו, שגם מחזיק במשרה שמזמינה דילמות רבות, עובד בלא אחר מאשר משרד הפרסום הגדול בישראל - מקאן תל אביב - בתפקיד מנהל הסטודיו.

כשמביטים בברזילי, אי אפשר להתבלבל, הכיפה הלבנה שמכסה את כל הראש, הפיאות המסולסלות ומעל הכל חיוך שמשדר "אני יודע מה אתם חושבים, ואם אני מסתדר עם זה, אז גם אתם יכולים".

הסיפור האישי של ברזילי (34), הוא סיפור של חזרה בתשובה שבמרכזה סגירת מעגל עם מקאן. לאחר שירות במודיעין כגרפיקאי הוא עבד כשנה במקאן בין 21 ל-22 ואז טס "כמו כל הצעירים, לטיול הגדול של אחרי הצבא, לדרום אמריקה". לאחר חצי שנה בטיול הוא הגיע לניו יורק שבה נשאר 6 שנים, בהן עבד כסוכן נדל"ן שחי את החלום הגדול במנהטן. עד ל-2008 אז משבר המשכנתאות היכה בכלכלה האמריקאית והקפיא את כל הפעילות בשוק הנדל"ן.

מספר חודשים לתוך הקפאון הכלכלי הביאו את ברזילי למצב שבו הוא נוגס בכל חסכונותיו עד לנקודה שבה הוא מתאר את עצמו "בלי כסף, יושב ושואל את עצמי מה יהיה". זה גם היה רגע המפנה של חייו כשחבר שהיה חלק מחסידות ברסלב הגיע לניו יורק "להפיץ את חכמת הרבי" והשאיר אצלו את הספר ליקוטי מוהר"ן. "ישבתי בערב שבת, עם סיגריה בדירה והתחלתי לקרוא בספר. החבר גם הגיע בשבת לשבת איתי ומפה לשם דיברנו על אחמרות הרבי כמו 'אין שום ייאוש בעולם כלל' ומצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' ומיד הרגשתי אנחת רווחה". מרגע זה החל המסע האישי של ברזילי לחיק התורה ועולם המצוות עד לשידוך שהחזיר אותו לישראל, כשכיום הוא חובק 5 ילדים שהגדולה בהם בת 6.5.  

עם החזרה לארץ, ברזילי החליט להחזיר עטרה ליושנה וחיפש עבודה במקצוע שבו עסק ערב נסיעתו לחו"ל. איתי גלאון היה זה שפתח לו את הדלת בחזרה לענף ועימו עבד למשך כשנתיים במשרד פרסום קטן עד לסגירתו. גלאון שב למקאן תל אביב שבו עבד לפני כן והציע לברזילי לבוא איתו. לאחר ראיון קצר במקאן עם מי שהיה מנהלו הישיר שגיא ולנשטיין, ובמילותיו "המלך" - ברזילי שב למשרד. בתחילה, ליחידה פנימית של מקאן שעסקה בבניות והרכבות ב-Hi-res (רזולוציה גבוהה) ולאחר 3 שנים, עם פרישתו של ולשטיין כמנהל הסטודיו כולו כשתחתיו עובדים 25 מעצבים. 

"העבודה בסטודיו של מקאן חשפה אותי לכל המחלקות שפועלות תחת מקאן" הוא מספר. קיבלתי גיבוי מדהים מכל ההנהלה וביום שקיבלתי את המינוי, קיבלתי המון מיילים מעובדים רבים, והיו שהפריזו ואמרו שזה הדבר הכי טוב שקרה במקאן. אני אולי נראה קצת שונה אבל ההערכה כאן בין אחד לשני היא דבר מדהים בסטודיו ובמשרד". 

-היו מי שהרימו גבה?
"לא היה אחד שהרים גבה, וזה פלא פלאים. הפרגון היה חוצה מחלקות. למען האמת, המנהל שלי הכין אותי הרבה זמן לזה - אמר לי שהוא רוצה שאני אחליף אותו ותמיד חשבתי שיצניחו מישהו מבחוץ. וברגע שזה קרה, עם כל הגיבוי שקיבלתי וכל התהליך והדרך - זה ממש מחמם את הלב".

-ובכל זאת, יכולת לעבוד במשרדי פרסום במגזר החרדי. מה למנהל סטודיו חרדי במשרד הפרסום הגדול בישראל, שאינו מהמגזר?
"היופי פה הוא שבמקאן מגדלים מנהלים מתוך המערכת, וגם אם לפעמים זה נראה שונה - המנהלים כאן גדלים פה ולא צונחים ממקום אחר. מבחינתי זה קידוש השם גדול מאוד להיות כאן - לא מצד של לכפות על מישהו אלא כקירוב לבבות וחיבור, וברסלב ידועה בזה".

עוד הוא מספר כי "כשהתחלתי, היו כאלה שבאו וסימנו וי אצלי - היו אומרים 'היום הנחתי תפילין' ושואלים כל מיני שאלות. העובדה שאני כאן, והשיח שלי עם האנשים - חושף משהו בפני מי שלא חשוף לעולם הזה, ויוצא לי המון פעמים, אפילו היום, שמישהו מספר לי דברים שהוא חושב על העולם החרדי ואני מסביר לו היכן הוא טועה ואיך זה לא מה שהוא חושב או כמו שזה נראה לו מבחוץ. מאוד חשוב לי שאנשים יראו מהי האמת".

-מה עושים כשנתקלים בפרסום שעל פניו אינו צנוע - דוגמניות בביקיני וכו'?
"אני כמובן לא אעשה את הדברים האלה. אני כאן, מנהל ומפקח מעל על הכל, אבל רק מלמעלה, אני עושה את ההפרדה בין הדברים".

–כבר נתקלת במצבים לא נעימים? 
"לפעמים יש צחוקים כי משרד פרסום זה שמחה ואש, אבל כזה גובל בגסויות אז אני מזכיר לחברים בהפוך על הפוך - תזהרו, יש פה חרדים".

-ובבית, איך מקבלים את התפקיד?
"מצד המשפחה זה בסדר, בגלל שאני בעל תשובה, וחלקם דתיים וחלקם לא. אני גם גדלתי בתל אביב וכאן למדתי בתיכון. בקהילה שבה אני גר, אני דואג לעשות הפרדה בנושא הזה. אני מאמין שעם הזמן יותר ויותר אנשים יקבלו את זה ויבינו שזה מה שצריך לעשות בשוק העבודה ובכלל שיהיה יותר חיבור ויותר הומוגניות בין כל הקהלים - זה משהו שחשוב לחברה הישראלית"

-קיבלת את ברכת הרב - מה הוא חושב על זה?
"כשהגעתי לכאן היו לי כמה תנאים. ביקשתי שאיפה שאני יושב, שב-6 המקומות שלצידי לא יישבו נשים באופן קבוע, אבל מעבר לזה כמובן שאני עובד עם נשים ושאלתי את הרב, והוא אמר אם זה לצורך פרנסה צריך לעשות הפרדה בין עבודה לחיים אישיים אז מהבחינה הזאת יש את ברכת הדרך".