איך אפשר לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה? תשאלו את מדינת ישראל. בזמן ששרי הממשלה היוצאת הצהירו מעל כל במה אפשרית על החשיבות של קידום פרויקטים בהתחדשות עירונית,  הם בו זמנית, התעלמו מצרכי אותם פרויקטים ועשו כמעט הכל בכדי להכשיל כל תכנית שאמורה להניב פירות בטווח הרחוק.

דוגמה טובה לכך הן תקנות טעינת הרכב החשמלי שפורסמו לאחרונה. מה הקשר בין רכב חשמלי להתחדשות עירונית? קשר חזק, ישיר ועקיף כאחד. מנהל התכנון הוציא תקנות חדשות המחייבות הכנת תשתית לעמדות טעינה לרכבים חשמליים בבניינים משותפים, אך הוא החריג בניינים שבהם החניה מתבצעת במתקני חניה מכאניים (מכפילי חניה), מתקנים חצי-אוטומטיים ומתקנים אוטומטים/רובוטיים.
 

עוד ב-

מהפכה על הכביש: בעלי הרכבים החשמליים עומדים להרוויח בגדול

לכתבה המלאה

מתקני החניה נפוצים בעיקר בלב אזורי הביקוש ומרכזי הערים. במילים אחרות, במקומות שבהם מקדמים הליכי התחדשות עירונית בפרויקטים שונים במסגרת הליכי תמ"א 38, בהם השימוש במתקני חניה יגדל. 

העובדה כי התקן מחריג את הקמת התשתיות החשמליות במקרים בהם משולבים מתקני חניה היא למעשה אבסורד, שכן לצד חידוש הבניינים והתאמת התשתיות לצרכי ההווה והעתיד, ההחרגה מייצרת מגבלה לדיירים קיימים או רוכשים עתידיים מבחינת חניה. דווקא במקומות כאלה, יש חשיבות אדירה למתקני חניה, על אחת כמה וכמה כאלו המאפשרים טעינה חשמלית. הקרקע מנוצלת בצורה מיטבית, המרחב הציבורי מפונה לרווחת התושבים, ויש עידוד לשימוש באנרגיה ירוקה, המפחיתה את זיהום האוויר כדוגמת מכוניות חשמליות. מה גם שעתיד כלי הרכב הולך לטעינה חשמלית והיברידית ויצרני המכוניות מדווחים על גידול בביקוש מכוניות מסוג זה וכבר היום כ-30% מהרכבים החדשים שעולים לכבישי ישראל הינם חשמליים או היברידים. 

במצב בו כבר מראש היזם אינו מחויב לפרוש תשתית מותאמת לטעינה חשמלית בפרויקטים של התחדשות עירונית הכוללים מתקני חניה, ולנוכח העובדה שהכנת תשתית שכזו מייקרת את הפרויקט - אף יזם לא ירצה לעשות זאת באופן וולונטרי. בנוסף, האפשרות לבצע שינויים בעתיד ולהפוך את התשתית לכזאת שתתמוך בטעינה חשמלית היא בלתי סבירה. מתקני חניה סטנדרטיים העומדים בתקן האירופאי ובתקן הישראלי משמשים את הבניין לכ-40 שנה, לכן ההחרגה של מתקני החניה מובילה בוודאות לכך שגם בעוד 10, 20 ו-30 שנה נמשיך לראות מגדלים חדשים בלב אזורי הביקוש מבלי האפשרות להטעין בהם רכבים חשמליים. 

הטענה של מנהל התכנון להחרגה מוכיחה את חוסר ההבנה הבסיסי בתחום מתקני החניה. לסברה שקיימות בעיות בטיחות בהטענה חשמלית ממתקן אוטומטי אין כל בסיס. ברוב מדינות מערב אירופה לא מאפשרים בניית מתקן חניה ללא טעינה חשמלית, שכן שם מדובר בפונקציה בסיסית. אז למה באירופה זה בטוח ובארץ לא?

טענה נוספת שמנהל התכנון ציין לסיבת ההחרגה הינה העובדה שספקי מתקני חניה רבים לא עומדים בתקן הבטיחות או שאין להם מוצר מתאים, ולכן, כדי לא לפגוע בתחרות ולהוציא את החברות הללו מהשוק, עדיף להחריג את המתקנים. במילים אחרות, מנהל התכנון אומר ששיקול התחרות קודם לתקני הבטיחות הבסיסיים ולחיי אדם.

שאול כהן. צילום: קבוצת קומטל טכנולוגיה והנדסה

התוצאה תהיה רשלנות שתוביל לבכייה לדורות – הגנה על חברות מתקני חניה שלא עומדות בתקן הישראלי למתקני חניה הבסיסי הקיים בישראל כבר למעלה מ- 16 שנה, שלא נותנות מענה לצורך הבסיסי של הטענת רכב חשמלי, ושמונעות הפיכתם של פרויקטים בהתחדשות עירונית לירוקים יותר ומותאמים לעתיד. למעשה מנהל התכנון גוזר על בעלי הדירות והדיירים שימוש ברכב מנועי או התקנה מאוחרת, יקרה ופחות בטוחה של הטענה, בניגוד לכל היגיון או צדק. 

לשרים החדשים שייכנסו לתפקידם בקרוב, ובעיקר שרי השיכון, הפנים והאוצר, תהיה הזדמנות חד פעמית לעשות תיקון קטן עם השפעה חסרת תקדים על תחום ההתחדשות העירונית. 

הכותב הוא סמנכ"ל תפעול, פרומוט מתקני חניה