המהלך האחרון של משרד הכלכלה לפיו יועברו היחידות מקצועיות מזרוע העבודה במשרד לידי משרד הרווחה, מהלך שעלול להוביל לפירוק זרוע העבודה ולפגוע בעובדים ובציבור הישראלי, מותיר אותנו עם השאלה: של מי החובה לדאוג לעובדים הבלתי מיומנים שנזנחים עם השינויים של שוק העבודה בעשורים האחרונים?

לשינויים שגרמו לארגונים רבים להתמקד באינטרס הכלכלי על חשבון העובדים, בעיקר סביב תנאי העסקתם והכשרתם, מצטרף כרגע איום מבית, הפרדת תחומי העיסוק של היחידות השונות בזרוע עשויה לגרום להחטאת המטרה ופגיעה נוספת בציבור העובדים הבלתי מיומנים.

עפ"י דו"ח מבקר המדינה בנושא הכשרות מקצועיות, כ-600 אלף עובדים בישראל מועסקים במשרות בסיכון גבוה בשל ההתפתחות הטכנולוגית, ועלולים להיפלט משוק העבודה, 38% מהם היו מעוניינים להשתתף בתוכניות לשיפור מיומנויות ובהכשרה מקצועית, אך לא השתתפו בתוכניות כאלו בשל עלותן.

ההשקעה הממשלתית בהכשרה מקצועית התכווצה בעשרים השנים האחרונות, לצד הפרטה של מרכזי ההכשרה והחלפת עובדי המדינה בעובדי קבלן. משרד הכלכלה הוביל שינויים מבניים ופדגוגיים, בדגש על יצירת רצף בין הכשרה לתעסוקה וקידם הכשרות במעורבות מעסיקים בתקציב זניח של 130 מיליון שקל, תקציב שרחוק מלתת מענה לביקוש. המשרד הודיע למעסיקים כי הגיע לניצול תקציבי מהיר, לצד ביקורת נוקבת של משרד האוצר, שטוען להעדר נתונים המציגים את תרומת ההכשרות למשק.

משרד האוצר מתנהל בשיטתיות בכדי לייבש תקציבים מגופים ממשלתיים וציבוריים, בעיקר סביב שירותים, שאינם מתנהלים ביעילות מספקת. שיטה ידועה שהגיעה מארה"ב והביאה להפרטת גופים שונים. תחילה האוצר מערים קשיים וחסמים לניצול התקציב, עד אשר מונע את התקציב, ולאחר מכן מעלה על נס את הצורך בהפרטה או ברפורמה מקיפה.
הנפגעים העיקריים מהשינויים הטכנולוגיים ומצמצום הקצאת המשאבים, הנם עובדים בענפים עתירי כוח אדם, אשר הועסקו בעבר על פי עקרונות העסקה מסורתיים . שינוי חוקי המשחק מרחיב עוד יותר את האי שוויון ומעצים את האפליה כלפי אוכלוסיות מוחלשות כגון, נשים, מיעוטים ומבוגרים.

זרוע העבודה במשרד הכלכלה, מקדמת מקצועות לפי תשואת השכר, התעסוקה ומסלולי הקידום, מקצועות שאינם עומדים בקריטריונים החדשים צפויים להישאר מחוץ להכשרות הממומנות על ידי המדינה. אחת הטענות של המעסיקים, שאין שקיפות מספקת של נתונים, ולא ברור להיכן מופנים התקציבים. נכון להיום זרוע העבודה פרסמו את הביקוש לעובדים, שהגישו המעסיקים במסלול הכשרה בעבודה (OJT), במחצית הראשונה של שנת 2022 , לפי הפרסום , השירותים המובילים : תכנות, פיתוח והייטק , 1947 עובדים, שירותי ניהול ותמיכה, 1462 עובדים, שירותים פיננסיים, ביטוח ונדל"ן 1079 עובדים, שירותי אירוח ואוכל 905 עובדים , אבטחה 647 עובדים.

האם ההכשרה המקצועית משפיעה על פריון העבודה? המדינה לא מנטרת ומודדת באופן שיטתי את התרומה של ההכשרה המקצועית למשק לאורך השנים, כמו כן, ישנן אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך, כמו,  גברים חרדים ונשים ערביות. אוכלוסיות שהוגדרו בעדיפות.

נראה שהשוק משנה פניו, הפקידות הממשלתית שעושה מאמץ להקשיב לצרכי השוק נמצאת גם היא בסכנה כרגע, והיא תצטרף לחרב המונפת מעל ההכשרה המקצועית אשר ללא מדיניות ברורה, תקצוב משמעותי ומעקב אחר התרומה, המדינה תפספס את הכלי  החשוב ביותר לצמצום פערים.

הכותבת: חגית אליאס מנכ"לית מומנטום מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל