קריירה ולימודים
הצעת החוק שתעצור הכשרת מורים ישראלים בערים פלסטיניות
הכשרת מורים ישראלים בערים פלסטיניות עלולה להשפיע על זהותם של התלמידים ולפגוע בסיכוייהם להשתלב בחברה הישראלית. צו השעה: חיזוק מערכת החינוך הבדואית בנגב באמצעות הכשרת מורים בישראל, המבוססת על סטנדרטים אקדמיים, פדגוגיים וערכיים
בימים אלו נידונה בוועדת החינוך של הכנסת הצעת חוק לשלילת הוראת שטחים בישראל. להצעת חוק זו השלכות מרחיקות לכת, בין היתר על האוכלוסייה הבדואית. מכון ריפמן – אשר שם לו למטרה לשנות את המציאות בנגב, מתוך הבנה כי העדר קידום החברה הבדואית בנגב מהווה חסם לפיתוח הנגב כולו – תומך בהצעת החוק, לצד תפיסה הוליסטית לחינוך, ובכלל לטיפול בנגב.
הנגב, מרחב גאוגרפי ותרבותי ייחודי, מהווה מוקד למפגשים מורכבים בין אוכלוסיות שונות. בתוכו, הקהילה הבדואית, על צביונה המיוחד, ניצבת בפני אתגרים רבים – כשאחד המרכזיים שבהם נוגע למערכת החינוך ולזהות המשתנה של בניה ובנותיה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של סטודנטים בדואים מהנגב הפונים ללימודי הוראה במוסדות אקדמיים בערים פלסטיניות (כמו חברון או רמאללה). לתופעה זו, לצד ההקלות הגלומות בה לעיתים בנגישות או במחיר, ישנן השלכות עמוקות על צביון הנגב, על תפיסת התלמידים הבדואים את זהותם, ועל דמותם של בוגרי מערכת החינוך.
השפעת לימודי הוראה בערים פלסטיניות על צביון הנגב וזהות התלמידים הבדואים באה לידי ביטוי לא רק בהעברת ידע, אלא גם בעיצוב תפיסות עולם, ערכים וזהות. מורים, במיוחד בקהילות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים כמו החברה הבדואית, משמשים דמויות מפתח בעיצוב דור העתיד. כאשר מורים בדואים רוכשים את השכלתם במוסדות פלסטיניים, הם נחשפים לתכנים, נרטיבים וגישות חינוכיות המעוצבים על פי סביבה תרבותית ולאומית שונה מזו הישראלית. חשיפה זו, אף שיכולה להרחיב אופקים, עלולה ליצור דיסוננס מסוים עם המציאות הישראלית שבה התלמידים גדלים וחיים.
טענה מרכזית היא כי לימודי ההוראה הללו עלולים להשפיע על תפיסת התלמידים הבדואים את מקומם בחברה הישראלית. ייתכן שמוסדות אלה ידגישו נרטיבים לאומיים פלסטיניים, ימקדו את ההיסטוריה והתרבות מנקודת מבט ספציפית, ואולי אף ימעטו לעסוק בהיבטים של שילוב והשתלבות בחברה הישראלית. כתוצאה מכך, מורים אלה, שישובו ללמד בבתי הספר בנגב, עלולים, גם אם לא במודע, להעביר תכנים ותפיסות שישפיעו על תלמידיהם לכיוונים שאינם תורמים בהכרח לשילוב מלא של הצעירים הבדואים בחברה הישראלית המגוונת. הדבר עלול ליצור מצב שבו התלמידים יחושו פחות שייכות למדינה, לתולדותיה ולמוסדותיה, ויבחרו להתבדל במקום להשתלב.
דמות הבוגר ומעמדו בחברה הישראלית
השפעה נוספת נוגעת לדמות הבוגר במערכת החינוך הבדואית. אם המורים יבואו מרקע אקדמי ואידיאולוגי שאינו עולה בקנה אחד עם יעדי השילוב החברתי בישראל, עלול הדבר להשפיע על כישורי התלמידים, על שאיפותיהם ועל מוכנותם להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי, באקדמיה ובתחומים נוספים. בהקשר הזה חשוב לזכור שהשתלבות מוצלחת מצריכה לא רק ידע אלא גם תחושת מסוגלות, שייכות ויכולת לנווט במרחב החברתי והפוליטי הישראלי. מורים שמגיעים עם פחות הבנה או זיקה למערכות אלה, עלולים להכשיר תלמידים שיתקשו למצוא את דרכם.
השפעה נוספת נוגעת לדמות הבוגר במערכת החינוך הבדואית. אם המורים יבואו מרקע אקדמי ואידיאולוגי שאינו עולה בקנה אחד עם יעדי השילוב החברתי בישראל, עלול הדבר להשפיע על כישורי התלמידים, על שאיפותיהם ועל מוכנותם להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי, באקדמיה ובתחומים נוספים. בהקשר הזה חשוב לזכור שהשתלבות מוצלחת מצריכה לא רק ידע אלא גם תחושת מסוגלות, שייכות ויכולת לנווט במרחב החברתי והפוליטי הישראלי. מורים שמגיעים עם פחות הבנה או זיקה למערכות אלה, עלולים להכשיר תלמידים שיתקשו למצוא את דרכם.
בנוסף, ייתכן שקיים פער איכותי בתכני ההכשרה הפדגוגית ובסטנדרטים האקדמיים בין מוסדות ישראליים לפלסטיניים. אם מורים בדואית לא יקבלו הכשרה מקיפה ועדכנית בתחום הפדגוגיה, דידקטיקה וכישורי המאה ה-21, הדבר ישפיע ישירות הן על רמת ההוראה והן על הישגי התלמידים. זוהי למעשה פגיעה כפולה: פגיעה באיכות החינוך ובדמות הבוגר, ופגיעה ביכולתו של איש החינוך עצמו לממש את הפוטנציאל המקצועי שלו.
חיזוק הוראה ישראלית – תנאי סף להשלמת הכשרה
כדי לייצר שילוב גדול יותר של החברה הבדואית בחברה הישראלית, יש לחזק באופן משמעותי את ההוראה הישראלית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. אין מדובר רק בהעדפה אלא בצורך אסטרטגי. יש לייצר תנאי סף ברורים לכל מורה המבקש ללמד במערכת החינוך הישראלית, כך שהכשרתו תעמוד בסטנדרטים אקדמיים ופדגוגיים הנדרשים בישראל, ותכלול היכרות מעמיקה עם תכני הלימוד, הנרטיבים והערכים המקובלים במדינה.
כדי לייצר שילוב גדול יותר של החברה הבדואית בחברה הישראלית, יש לחזק באופן משמעותי את ההוראה הישראלית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. אין מדובר רק בהעדפה אלא בצורך אסטרטגי. יש לייצר תנאי סף ברורים לכל מורה המבקש ללמד במערכת החינוך הישראלית, כך שהכשרתו תעמוד בסטנדרטים אקדמיים ופדגוגיים הנדרשים בישראל, ותכלול היכרות מעמיקה עם תכני הלימוד, הנרטיבים והערכים המקובלים במדינה.
אך לא די בקביעת תנאי סף. יש להשקיע מאמצים ניכרים בסיוע לסטודנטים בדואים להשלים את הכשרתם בישראל. הדבר יכול לכלול:
השורה התחתונה ברורה: חיזוק מערכת החינוך הבדואית באמצעות הכשרת מורים איכותית בישראל, המבוססת על סטנדרטים אקדמיים, פדגוגיים וערכיים מתאימים, הוא מפתח קריטי לשילוב מלא יותר של החברה הבדואית. הדבר יאפשר לתלמידים הבדואים לפתח תחושת שייכות כפולה – לתרבותם ולמורשתם, ובה בעת, למדינת ישראל על כל גווניה. כך, נחזק לא רק את מערכת החינוך, אלא את צביונו הייחודי של הנגב, ואת תרומתה של הקהילה הבדואית לחברה הישראלית כולה.
- הנגשת מסלולי לימוד: יצירת מסלולים ייעודיים, גמישים ונגישים לסטודנטים בדואים במוסדות אקדמיים ישראליים, תוך התחשבות בצרכים תרבותיים וכלכליים.
- מלגות ותמיכה כלכלית: הגדלת היצע המלגות והסיוע הכלכלי לסטודנטים בדואים ללימודי הוראה, כדי להסיר חסמים כלכליים המונעים מהם ללמוד בישראל.
- תוכניות ליווי וחניכה: הקמת תוכניות ליווי וחניכה לסטודנטים ומורים חדשים, במטרה לסייע להם להשתלב במערכת החינוך הישראלית ולהצליח בה.
- העצמה מקצועית: פיתוח תוכניות פיתוח מקצועי למורים בדואים, שיעסקו לא רק בפדגוגיה אלא גם בהעמקת הזהות הישראלית ובחיבור למרקם החברתי והתרבותי של המדינה.
השורה התחתונה ברורה: חיזוק מערכת החינוך הבדואית באמצעות הכשרת מורים איכותית בישראל, המבוססת על סטנדרטים אקדמיים, פדגוגיים וערכיים מתאימים, הוא מפתח קריטי לשילוב מלא יותר של החברה הבדואית. הדבר יאפשר לתלמידים הבדואים לפתח תחושת שייכות כפולה – לתרבותם ולמורשתם, ובה בעת, למדינת ישראל על כל גווניה. כך, נחזק לא רק את מערכת החינוך, אלא את צביונו הייחודי של הנגב, ואת תרומתה של הקהילה הבדואית לחברה הישראלית כולה.
*הכותב, חגי רזניק, הוא ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
