דוח חדש שפרסם המוסד לביטוח הלאומי חושף מגמה מעודדת ביותר בתחום החיסכון לדור העתיד. תוכנית "חיסכון לכל ילד" רושמת הישגים מרשימים, כאשר במהלך שנת 2024 בלבד זרמו לתוכנית 3.5 מיליארד שקל. מאז השקתה בתחילת 2017, צברה התוכנית נפח כולל של מעל 23 מיליארד שקל - סכום המשקף את האמון הגובר של המשפחות הישראליות במנגנון החיסכון הלאומי.

המסגרת פועלת על בסיס פשוט אך יעיל: המדינה מעבירה מדי חודש 57 שקל לכל ילד, כאשר ההורים מוזמנים להכפיל את הסכום באמצעות הפקדה מקבילה לקצבת הילדים. הנתונים מגלים תמונה מעניינת של דפוסי השימוש בתוכנית. נכון לסוף 2024, פועלות בישראל 3.6 מיליון תוכניות חיסכון אקטיביות, כאשר 58% מתוכן מועשרות על ידי הפקדות נוספות של ההורים, אך למרבה ההפתעה 42% מסתפקות בהפקדה הממשלתית הבסיסית. עם ההחלטה הזו מפסיד כל ילד סכום של 57 שקלים כפול 18 שנים של חיסכון ששווים עשרות אלפי שקלים בסך הכל

השנה האחרונה הביאה עמה גידול של כ-200 אלף תוכניות חיסכון חדשות, בעוד 194 מיליון שקל שולמו כמענקים לכ-436 אלף בוגרים שהגיעו לגיל 18 ו-21. מגמה בולטת נוספת היא הירידה בבחירת מסלול ההשקעה - בשנת 2024 רק 50% מההורים בחרו אותו, לעומת ממוצע של 60% מתחילת התוכנית. המאבק על השליטה בשוק החיסכון חושף שינוי מבני משמעותי. קופות הגמל ממשיכות לחזק את אחיזתן בשוק, כאשר 89% מהתוכניות החדשות נפתחו בהן ב-2024, לעומת 11% בלבד בבנקים. מגמה זו מייצגת העמקה של המעבר מהבנקים, שכן הממוצע מתחילת התוכנית עמד על 79% קופות גמל ו-21% בנקים. 

כאמור, תוכנית "חיסכון לכל ילד", הושקה בינואר 2017 במטרה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 או 21. במסגרת התוכנית, מדינת ישראל מפקידה מדי חודש 50 שקל (צמוד למדד המחירים, בשנת 2024 הסכום עומד על 57 שקל) לחשבון חיסכון בבנק או בקופת גמל, ולהורים ניתנת אפשרות להכפיל את סכום החיסכון מקצבת הילדים.

כזכור, במחקר שפורסם באפריל האחרון נבחנו הגורמים המשפיעים על ההחלטה של ההורים בקבוצות אוכלוסייה שונות להכפיל את החיסכון בתוכנית "חיסכון לכל ילד" כתלות במין הילד.  בסיס הנתונים מכסה את כלל ילדי ישראל עם 2,342,277 תצפיות. הבחינה נעשתה באמצעות רגרסיות לוגיסטיות. המשתנה שנבדק הוא ההחלטה של ההורים להכפיל את החיסכון לילדיהם תוך בקרה על מאפייני משפחה שונים כגון הכנסה, השכלה וגודל המשפחה, וההשוואה נעשתה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: ערבים, יהודים חרדים ויהודים לא-חרדים.

הנטייה להכפיל את החיסכון גבוהה יותר כאשר הכנסת האב או האם מעבודה מצויה בחמישון העליון, ונמוכה כאשר ההכנסות של כל אחד מהם מצויה בחמישון התחתון. במשפחות שבהן לאב או לאם יש הכנסה מביטוח לאומי באחת לפחות מהקצבאות הבאות: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, גמלת נכות, דמי פגיעה ונכות מעבודה – הנטייה להכפיל את סכום החיסכון לרוב גבוהה יותר.

הורים עם השכלה אקדמית, שני ההורים אינם פרודים נוטים באופן גבוהה יותר להכפיל את סכום החיסכון לכל ילד. ככל שהילד גדול יותר כך הנטייה להכפלת החיסכון קטנה יותר בקרב הורים בחברה היהודית הלא חרדית והחברה הערבית. 

עוד ב-

ביטוח לאומי חושף: זו האמת על 'חסכון לכל ילד' שלא הכרתם

לכתבה המלאה

ניתן לראות את תוצאת המחקר המרכזית בשיעור החיסכון: הורים חרדים מכפילים את סכום החיסכון ב-7% יותר לבנות מאשר בנים, לעומת הורים ערבים הנוטים לחסוך ב-5% יותר לבנים מאשר לבנות. בקרב היהודים הלא-חרדים לא נמצאה השפעה משמעותית למין הילד על ההחלטה לחסוך. מספר גבוה מ-1 משמעו שיחס ההסתברויות לתוספת חיסכון גבוה יותר לבנות, ומספר נמוך מ-1 להיפך.