כסף וצרכנות

מייסד האפליקציה שנלחמת בחברות התעופה: "אפשר לקבל עד 1,500 יורו"

בריאיון מיוחד חושף יונתן אטיאס, מנכ"ל ומייסד אפליקציית GYRO, כמה כספים נוסעים יכולים לקבל כפיצוי, למה יש עיכובים בטיסות ומהן התשובות המוזרות של חברות התעופה? | ראיון

ענת סימן טוב | 12/9/2025 6:12 1

יונתן אטיאס מייסד FLIGHT REFUND (צילום אישי)

מה עושים כשחברת התעופה מאחרת, מבטלת או פשוט מתעלמת ואתם לא יודעים אם בכלל מגיע לכם פיצוי? יונתן אטיאס, מייסד GYRO, אפליקציה שבה נוסעים יכולים להגיש בקשה לקבל פיצוי במקרים בהן חברות תעופה מתעכבת או בטלות.

אטיאס זיהה את הפער שבין החוק לבין מה שקורה בפועל, והקים פלטפורמה חכמה שמחברת בין הרגולציה לבין הכיס של הנוסע. בריאיון הוא מספר איך בינה מלאכותית עוזרת לאנשים לקבל את מה שמגיע להם, על ההתמודדות עם חברות התעופה בארץ ובעולם, ועל קיץ אחד עמוס במיוחד שבו נרשמה קפיצה חדה בפניות בעקבות המצב הביטחוני, ובמקביל גם בעקבות מחסור עולמי במטוסים שגורם לעיכובים מתמשכים.

השיחה האחרונה שלנו עסקה בחברה שמניעה את תעשיית התיירות קדימה. איפה אתם עומדים היום?
"אפשר לומר שאנחנו במקום הרבה יותר חזק. אנחנו כבר לא רק מספקים פתרונות נקודתיים, אלא ממש מניעים את תעשיית התיירות קדימה. המערכת שלנו מחברת בין רגולציה לבין הכיס של הלקוח, תוך שימוש ב־AI לניתוח נתונים ולשיפור מתמיד. התחלנו לעבוד איתו בפועל, והייתה סביבו תנועה עניין, התלהבות. אחרי תקופה של שקט יחסי, פתאום הרגשנו תנועה בשטח. זה היה רגע משמעותי. יש מיליוני שקלים בשנה שהנוסעים לא מקבלים, ואנחנו רואים בזה שליחות , להחזיר את הכסף הזה ללקוחות".

כמה חברות קמו אחריכם?
"מאז השיחה שלנו האחרונה, צצו עוד לא מעט יוזמות וחברות, אבל הרבה מהן זה בעיקר עורכי דין עם עמוד נחיתה פשוט. יש הרבה מתחרים, כן. רובם עובדים בצורה ידנית. ההבדל המשמעותי הוא שאנחנו כבר לא מציעים רק שירות תיירותי נקודתי, אלא ממש בונים מערכת שלמה שמחברת בין רגולציה לבין הכיס של הנוסע. רוב המתחרים פותרים רק בעיה אחת. תחרות זה דבר בריא, אבל אני תמיד אומר לעצמי: יש הבדל בין מי שבונה אפליקציה, לבין מי שבונה את האייפון. זה בדיוק המקום שבו אנחנו נמצאים, לא מפתחים כלי קטן, אלא בונים פלטפורמה כוללת למוניטורינג, ניתוח ולמידה".

בניתם מערכת שנשענת על AI מה זה בעצם אומר בפועל?
"כל פנייה שנכנסת, כל בקשה לפיצוי, כל קבלה - הכל הופך לחומר למידה. המערכת לומדת ומתפתחת. מדובר במוצר שנוגע ברגולציה, משפטים, חוזים. אנחנו לא רק מאתרים זכויות, אנחנו מתרגמים אותן לכסף. המערכת מנתחת את כל האינדיקציות האפשריות. האם היה ביטול, עיכוב, האם יש דפוסים חוזרים בחברת תעופה. המכונה שלנו מקבלת את כל המידע הזה ועושה את הסקירה בעצמה. זה לא היה קל בהתחלה, אבל היום אנחנו מנתחים אלפי נתונים ביום".

אז איך זה עובד בפועל?
"הלקוח נכנס למערכת, מזין את מספר הטיסה ואת תאריך הטיסה. אוטומטית אנחנו מבצעים בדיקה כדי לבדוק האם הוא זכאי לפיצוי ואיך בכלל הוא יכול לקבל את הכסף דרך הפלטפורמה. אם הוא זכאי, אנחנו מציעים להגיש עבורו את הבקשה. אנחנו מכניסים את כל התשתית הנדרשת, מגישים את הבקשה בשמו. בשלב הבא, במודל מסוים, שאנחנו מתמקדים בו ממש עכשיו, יש לקוחות מסוימים וחברות תעופה מסוימות שלגביהם אנחנו מציעים תשלום ייעודי. במילים אחרות, אנחנו לוקחים את הסיכון מול חברת התעופה בעצמנו. זה מאפשר לנו לתת ללקוח עוד הטבה, ולהפוך את התהליך למהיר יותר".

דיברתם על מיליון דולר בתוך שלושה חודשים.
"הכמויות שהגיעו לפלטפורמה כבר עברו את המיליון דולר, וזה קרה בלי תקציב שיווק. לא הייתה חברת פרסום, לא קמפיין בטיקטוק או באינסטגרם. הכל קרה כתוצאה מהבנה של אנשים שיש פה משהו חדש. יש מעל מיליון דולר בבקשות לפיצוי שהוגשו דרך הפלטפורמה. הטווחים נעים בין 250 ל־1,500 יורו לפנייה. כשסוכמים את כל הבקשות, מדובר בסכום משמעותי מאוד".

"בין 250-1,500 דולר לפניה". נוסעים בבן גוריון (אילוסטרציה: נתי שוחט/פלאש 90)

איך אתם מתמודדים עם מקרים שחברת התעופה פשוט לא עונה?
"זה בדיוק אחד הדברים היפים. אם יש חברת תעופה שלא מגיבה או מסרבת, המערכת מזהה את זה. המערכת יודעת להתאים את עצמה, לשנות את דרגת הסיכון ולבצע את הפעולה הנכונה".

כמה מהפניות שלכם מגיעות מישראל וכמה מחו"ל?
"בגלל שרוב החשיפה שלנו עד עכשיו הייתה אורגנית, ובעיקר בישראל, אנחנו עומדים על כ־59% מהלקוחות שהגישו בקשות לפיצוי שהם ישראלים. אבל מבחינתנו, כחברת טכנולוגיה, העובדה שיותר מ־40% מהפניות מגיעות ממדינות אחרות, זו נקודת חוזק. זה מראה על פוטנציאל גלובלי, גם בלי מאמץ שיווקי מכוון לחו"ל".

ביוני האחרון הייתה התקיפה של ישראל באיראן במבצע עם כלביא. מדובר למעשה במבצע הראשון ששיתק את שדה התעופה. לא היו המראות ולא נחיתות, חברות התעופה הישראליות קיבלו הודעה להוציא את כל המטוסים מהארץ למקומות אחרים בחו"ל כדי למנוע פגיעה בצי.

הייתה השפעה לאירועים, כמו התקיפה באיראן?
"התקיפה באיראן בהחלט השפיעה. ראינו קפיצה פנומנלית בתנועה לאתר. היו הרבה פניות, הרבה נוסעים שהיו בחוסר ודאות, לא ידעו אם הטיסה שלהם יוצאת, אם היא מתעכבת או מתבטלת. בשעה שש בערב כבר השקנו שירות וואטסאפ ייעודי, כדי שכל נוסע שנמצא באוויר או בלי מענה, יוכל לקבל תשובה מהירה. זה היה חשוב לנו, לא רק כדי לשאול את הנוסע אם הוא חושב שמגיע לו פיצוי, אלא כדי לתת מענה אמיתי, לא להשאיר אותו תלוי באוויר".

לקוחות שקיבלו עיכובים או ביטולים בעקבות התקיפה יכולים לדרוש פיצוי?
"פה התמונה קצת יותר מורכבת. חברות התעופה בעצמן לא פועלות מולנו ישירות במקרה כזה, כי הן נמצאות בדיאלוג מול המדינה, הן עצמן דורשות פיצוי על ההפסדים. המשמעות היא שלקוח שנפגעה לו הטיסה בעקבות אירוע ביטחוני, יכול להיות שמגיע לו פיצוי, אבל כרגע אנחנו לא יכולים לטפל בזה ישירות".

כמה פניות קיבלתם?
"הוואטסאפ רשם למעלה מאלפיים שיחות, במהלך ארבעה-חמישה ימים סביב האירוע".

ואיזה מסכנים הנוסעים. עיכוב בנתב"ג (אילוסטרציה, אבשלום ששוני/פלאש 90)

ומה לגבי חברות התעופה הזרות? הרי מבצע "עם כלביא" בעיקר השפיע עליהן. בסוף מי שביקשו את ההחזרים היו החברות הישראליות, שנאלצו להזיז מטוסים.
"פה תפסנו עמדה ניטרלית לחלוטין. זה כבר ברמת מדינה, ולא ברמה שלנו. כן עזרנו ללקוחות ישראלים שטסו מחו"ל לישראל, במקרים כאלה כן קיבלנו מענה. אבל לגבי טיסות שיצאו מישראל, אנחנו כרגע מנועים מלקבוע עמדה".

כזכור, בחודש יוני האחרון נתקעו בחו"ל כ-150,000 נוסעים ללא יכולת חזרה. חלקם טסו עם חברות תעופה זרות אשר ביטלו את טיסתם חזרה ולא הייתה להם יכולת תחילה לחזור עם חברות התעופה הישראליות. בוועדות הכנסת דנו על מי הגורם האחראי לשלם לנוסעים על הפיצויים של ההוצאות הגבוהות בשל השארותם ללא דרך חזרה לישראל, דיון שנתקע ללא מענה ונמצא בימים אלו במשרד רה"מ, בכדי להבין מי הגורם שישלם על הפיצויים?

זו הייתה החלטה שלכם או שהייתה הנחיה מגורם אחר?
"זו החלטה פנימית שלנו. בחרנו להמתין להכרעה בנושא, ורק אז נוכל להביע עמדה ברורה. כי כששולחים מייל לחברת תעופה כדי לדרוש פיצוי, והתגובה שלהם היא "הייתה מלחמה", אז אין מה לעשות עם זה. זה לא באמת עובד בלי שיש פסיקה מסודרת. ברגע שתהיה פסיקה ברורה מהמדינה, נוכל לומר: 'אוקיי, זו ההנחיה, הנה החוק שמאחוריה'".

ובחו"ל? יש להם בכלל את הכלים להתמודד עם מקרים כאלו?
"כן, אבל צריך לזכור שכל חברת תעופה לא רוצה לשלם פיצוי. זה לא אינטרס שלה. כל דבר שייתן לה מענה מקצועי שמאפשר לה להתחמק מהתשלום, היא תאמץ. מה שכן, יש לקוחות שיקבלו את ההסבר, ויש כאלה שלא יסכימו, ואז יש פתרון משפטי שקובע".

מה היה בקיץ האחרון?
"הקיץ היה המבחן האמיתי שלנו. היו עומסים מטורפים. המערכת עברה את האתגר הכי קשה שהיא חוותה עד עכשיו, אבל הצליחה להתמודד איתו. אנשים קיבלו מענה. פתאום הם ידעו למי לפנות, מה לעשות, איך להגיש פנייה. היו מקרים של טיסות שנתקעו, מטוסים שהתעכבו בירדן, איחורים של יותר משלוש שעות והמערכת שלנו ידעה לתת מענה".

כלומר, הייתה קפיצה באוגוסט?
"כן. מדובר במאות אחוזים. אני נזהר מלהגיד אלפים, אבל לגמרי מאות".

האם אתה חושב שזה קשור למצב הביטחוני או לאירועים מקומיים?
"לא רק. בכל אירופה היו איחורים. דחיות בטיסות, בעיות באוברבוקינג, תקלות במטוסים, זה היה בכל מקום. גם בישראל כמובן, אבל היא לא הייתה היחידה".

למה באמת היו כל כך הרבה עיכובים באירופה הקיץ?
"שמעתי פודקאסט מעניין לפני שבועיים עם מנכ"ל של חברת תעופה. הוא דיבר על עיכובים באספקת מטוסים, בעיה עולמית. כשאין אספקה מספקת של מטוסים, זה מתחיל מלמעלה ומשפיע על כל השוק. כלומר, שוק התעופה צומח, אבל אין מספיק מטוסים. מטוס אחד עושה כמה קווים ביום. מספיק שיש עיכוב בטיסה אחת, וכל הלו"ז של אותו מטוס מתעכב הלאה. זה משפיע על עוד ועוד נוסעים".

אז הבעיה היא מערכתית?
"כן. שמעתי גם על חברה ישראלית חדשה שקמה לאחרונה, שממש גייסה כסף בשביל לחקור את הפער הזה ,להבין למה חסרים מטוסים, ולמה זה לא נפתר".