עוד בטרם הושבע נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן לתפקידו הרם, דווחנו על כמה צעדים שהוא מתכוון לנקוט בתחום הכלכלי. הראשון והמרכזי הוא חבילת סיוע של 1.9 טריליון דולרים שנועדו לחלץ את כלכלת ארה"ב מנזקי הקורונה. עד לפני ימים אחדים התעורר עדיין ספק בנוגע ליכולתו של הנשיא הנבחר להעביר את תכנית הסיוע, אך משזכו הדמוקרטים בשני המושבים בבחירות בג'ורג'יה, שמקנים להם שוויון בסנאט, הרי שעל קולה שובר-השוויון של סגניתו, קאמלה האריס, הוא יוכל לעמוד בהבטחת הבחירות שלו, שעיקרה מימון הסיוע האדיר למשק האמריקאי על יד העלאת מסים, על אפם וחמתם של הרפובליקנים.

גרעין אירני שהוא בוטנים
 כאשר מביטים מארה"ב החוצה, הרי שמטבע הדברים, אנו כאן בישראל עוסקים יותר במדיניות החדשה של הבית הלבן כלפי תכנית הגרעין האיראנית או ביחסו של הנשיא החדש למו"מ המדיני מול הפלסטינים. למעשה, המשימה הגדולה באמת שניצבת בפני הנשיא הנבחר היא ניצחון במלחמת הסחר עם סין. אנחנו רגילים לנתח את מדיניות החוץ האמריקאית על פי מידת מעורבותה בסכסוכים בינלאומיים: אפגניסטן, עיראק, סוריה ועוד. אבל נדמה שמאז ימי המלחמה הקרה לא ניצבה בפני איש מיושבי הבית הלבן סוגייה מתחום מדיניות החוץ שיש לה קשר כה הדוק עם הכלכלה האמריקאית.

לא בכדי הדגיש בנאום הפרידה שלו, שר החוץ של טראמפ, מייק פומפיאו, את הנושא הסיני. בין שתי הכלכלות הגדולות בתבל מתנהלת מלחמת סחר עקובה מכסף, מלחמה שטראמפ ניהל בתוקפנות. לאור אירועי הפלישה לקונגרס, נדמה שזה כמעט בלתי חוקי לומר משהו טוב על טראמפ, אבל רגע לפני שאיבד את זה סופית, הגן הנשיא האמריקאי השנוי במחלוקת על האינטרסים האמריקנים בתחום סחר החוץ באופן מעורר כבוד.

הנה בקצרה כמה נושאים שבהם יצטרך ביידן לטפל: זליגה של טכנולוגיה מתקדמת שפותחה בארה"ב לסין, תהליך שנמשך כבר שנים רבות והפך את סין למעצמה על חשבון הכלכלה האמריקאית: האוניברסיטאות במערב הפכו למעבדות מחקר ופיתוח עבור התעשייה הסינית מבלי שאמריקה תרוויח מכך דבר. השתלטות סינית על טריטוריות כלכליות באמצעות הסכמי סחר שמקנים לה עוצמה, בעיקר מול מדינות המזרח הרחוק, אך לא רק.

מעורבות סינית בפרויקטים אדירים של תשתיות, הן במדינות האזור והן במערב, פרויקטים שמקנים לה דריסת רגל ומעמד בכלכלות זרות. התרחבות טריטוריאלית סינית בכדי ליהנות ממה שמכונה "מים כלכליים", כלומר השתלטות על איים מרוחקים מסין, בעיקר באוקיאנוס השקט. בנוסף ניתן למנות גם אפליקציות פופולריות שעלולות לשמש גם למטרות שאינן כה תמימות כמו טיקטוק למשל, פריסה של תשתיות הדור החמישי בחסות סינית, שבשילוב עם טלפונים סלולריים מתוצרת סין עלולה להיות מנוצלת למטרות כוחניות ועוד.

זאב בעור של כבש
סגנונו הבוטה של טראמפ הפך את ההגנה על האינטרס האמריקאי למלחמה, לא רק מול סין אלא גם מול מדינות אירופה למשל. רק שאם מקלפים את המעטפת הסגנונית מעל לנושאים הכלכליים במדיניות החוץ של טראמפ, מתברר שהוא הגן על אינטרסים אמריקאים חיוניים מול האויבת הכלכלית הגדולה ביותר שקמה לאמריקה מאז ומעולם (בפעם האחרונה שבה ניצבה ארה"ב מול כוח מתחרה, בריה"מ, הסכנה הייתה בעלת אופי צבאי, אך בשום אופן לא תחרות כלכלית בין שווים. זה גם מה שהכריע לבסוף את המערכה ההיא).

ביידן, לטוב ולרע, אינו טראמפ: לטוב, כי הוא יביא אתו לשולחן המו"מ גישה נעימה יותר, שאולי לא תעזור לו מול הסינים, אבל תקל עליו לרתום בעלות ברית ותיקות כמו אירופה על כלכלתה המקרטעת (שבמידה רבה תקועה עדיין, כבר 12 שנים, במשבר הסאב-פריים) למאבק בו יצטרך לגלם זאב בעור של כבש. לרע – כי לא בטוח שהשילוב בין נשיא קשיש לסגנית נשיא חסרת ניסיון, שעיקר מעייניה למדיניות חברתית פנים-אמריקאית, הוא הליהוק המנצח במלחמה שבה אין לאמריקה את הלוקסוס להפסיד.