משרד החקלאות קיים שורה של צעדים להגדלת ייבוא הביצים לישראל, אך מי שעדיין שולטת על המשק היא מועצת הלול שלא חילקה ביצה אחת מהמכסות החדשות שנפתחו. האם בפסח נחווה מחסור קשה?
ועדת הכלכלה אישרה לפני כחודשיים מכסות חדשות של כ-500 מיליון ביצים, אך עד היום, בגלל סירובה של מועצת ענף הלול, לא יצאה לפועל התוספת הזו. בעקבות זו משרד החקלאות חושש שלקראת הפסח יירשם מחסור חמור בביצים, כאשר אפילו המכסות שנפתחו לא יעזרו.
הכל התחיל מתחילת החורף האחרון שבו התפשטה שפעת העופות בישראל ופגעה במאות אלפי עופות, והיה חשש שזה יפגע גם בבני אדם. עקב כך הושמדו 586 אלף עופות מטילות, ו-355 אלף ברווזים ותרנגולי הודו. המשבר הזה, שמצטרף גם לרפורמה של משרד החקלאות להגברת ההיגיינה בלולים, גרם לצפי של מחסור ענק בביצי מאכל, שבעקבותיו משרד החקלאות פתח כ-600 מיליון מכסות ביצים נוספות, מה שמהווה תוספת משמעותית של כ-25% לסך מכסות הביצים בישראל.
אבל זה לא נגמר כאן משום שבמועצת ענף הלול, המייצגת את הלולנים, התנגדו להגדלת המכסות בטענה שמדובר בפגיעה בתכנון של הענף, שמתנהל בצורה ריכוזית. וגם לאחר שההצעה עברה בוועדת הכלכלה, היישום בפועל נמצא בידי מועצת הלול, שעד כה לא חילקה ביצה אחת מהמכסות החדשות.
בשבוע שעבר חתם שר האוצר ליברמן על צו הפותח מכסות פטורות ממכס לייבוא ביצים טריות כדי למנוע מחסור. הצו כולל פתיחת מכסות יבוא לשנת 2022 בהיקף של מיליארד ביצים, המהוות כ-30% משוק הביצים בארץ. אך גם המהלך הזה לא בטוח שיספיק כדי למנוע את הבהלה לביצים שמתעוררת לפני חג הפסח.
מדוע? משום שכמו שכתב עידן ארץ ב'גלובס', משק הביצים בישראל מתנהל בשיטה של תכנון ריכוזי, ומי שקובע כמה ביצים מותר לייצר כל שנה הוא משרד החקלאות, ואחריו מועצת הלול מחלקת אותן למגדלים. כל בעל לול רשאי לייצר רק את המכסות שהוקצו לו ולא מעבר, וזאת במטרה להגביל את הייצור כדי להעלות את המחיר - ובכך לסבסד את גידול הביצים בישראל דרך העלאת המחיר לצרכן. וכאשר מעדיפים את היצרן על הצרכן, נוצר מצב עגום שבו בלתי אפשרי להרחיב את הייצור במקרה של מחסור כמו שצפוי להיות בקרוב.
