מאז פריצת מטבע הביטקוין לשווקים, לפני כ-15 שנים, עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם השקיעו ועדיין משקיעים את מיטב כספם במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין, את'ריום, דוג'קוין ועוד רבים אחרים. זאת מתוך אמונה שמדובר במטבעות העתידיים של הכלכלה הגלובלית, או סתם מתוך ציפייה לעשיית רווחים קלים ומהירים.

בעיני רבים, ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הינה תוצאה של תופעת עדר: התלהבות קולקטיבית שמניעה אנשים לרכוש נכסים לא מתוך ניתוח והערכה כלכלית, אלא בשל פחד מלהחמיץ הזדמנות (FOMO). משקיעים שלא מכירים את התחום, ולא מבינים את הסיכונים הגבוהים הכרוכים בהשקעה במטבעות הדיגיטליים, קוראים באתרים הכלכליים סיפורי הצלחה של מי שהשקיע במטבעות לפני שנה או שנתיים, ורצים לקנות גם. הקונים החדשים מגדילים את הביקושים וגורמים בכך לסבב נוסף של עליות מחירים, וחוזר חלילה.

כאשר כולם מרוויחים, אף אחד לא עוצר לשאול את השאלות החשובות באמת: מהו הערך הכלכלי האמיתי של מטבע הקריפטו? מהם הנכסים או התשואות הכלכליות שהמטבעות הדיגיטליים מבטיחים להניב למשקיעים, הרי לנכסים ולתשואות כלכליות (ריבית, דיבידנדים, רווחים) יש ערך כלכלי לטווח ארוך, שניתן לאמוד ולכמת אותו.

לעומת זאת למטבעות דיגיטליים, שכל הערך שלהם נובע מתנודות בביקוש ובהיצע, אין ערך כלכלי שניתן למדוד או לאמוד אותו, והמחיר נתון לתנודות ספקולטיביות עם הרבה סיכונים. בניגוד למניות, איגרות-חוב, או אפילו נדל"ן, המטבעות הדיגיטליים אינם מייצרים תזרים מזומנים, אינם נותנים זכות לדיבידנד או לבעלות בנכס ממשי, ורק  לעיתים רחוקות משמשים כאמצעי תשלום ממשי.

קשה מאוד להעריך את השווי שלהם במונחים כלכליים, ואין כלים מקובלים בעולם הפיננסי שיכולים לספק הערכה כלכלית מדויקת שלהם.להערכת חסידי המטבעות הדיגיטליים מחיריהם ימשיכו לעלות בעוד עשרות אם לא מאות אחוזים, למרות שכבר עלו באלפי אחוזים, ולמרות התנודות החריפות והספקולטיביות במחירים. יש אף שטוענים שהמטבעות הדיגיטליים ישמשו כמטבע מקלט עולמי, כתחליף לזהב, בעת משברים פיננסיים עולמיים.

לעומתם ניתן למצוא את אלו המזהירים מפני הסיכונים הרבים הכרוכים בהשקעה במטבעות הדיגיטליים, שאינם מגובים בנכסים כלכליים מוחשיים, או בערבויות של מדינה כלשהי. לדבריהם, היעדר הרגולציה על המנפיקים ועל ארנקי המטבעות, התנודתיות הקיצונית במחירים, והשימוש הכלכלי המועט במטבע, הופכים את הקריפטו למכשיר ספקולטיבי ולא למכשיר פיננסי מהפכני שמסמן את כלכלת העתיד. הספקנים מדגישים שמרבית הרוכשים את המטבעות הדיגיטליים הם ספקולנטים ו/או צעירים חסרי ניסיון כלכלי, שמחפשים לעשות כסף קל ומהיר.

זאת מבלי לבדוק מהו הערך הכלכלי האמיתי של השקעתם, העיקר שהמחירים יעלו ואפשר יהיה להתעשר במהירות. העדר ערך פנימי כגון תזרים מזומנים, בעלות על נכס, זכות הצבעה והשפעה, או שימוש יציב בחיי היומיום, מקשה מאוד להעניק למטבעות שווי כלכלי מדיד. גם הניסיון לטעון כי מדובר ב"זהב דיגיטלי" מופרך לדעתם, שכן בניגוד לזהב, לקריפטו אין היסטוריה של אלפי שנים כמאגר ערך מוכח, וגם אין לו שימושים תעשייתיים תחליפיים.

לאור העמדות הסותרות הללו, כל מי שחושב להשקיע היום במטבעות הדיגיטליים חייב לשאול את עצמו שורה של שאלות נוקבות, תוך התעלמות מתחושות וממשאלות לב: האם יש ערך כלכלי אמיתי למטבעות הווירטואליים החדשים וכיצד ניתן למדוד אותו? האם יש למטבעות האלה שימוש ממשי? האם הם יוכלו לשמור על ערכם לאורך זמן? האם ניתן להפעיל פיקוח ממשי על המטבעות ועל אחזקתם מבלי לפגוע באנונימיות של מחזיקי המטבעות? האם ניתן למנוע מצב בו חלק משמעותי מהמטבעות יוחזקו על ידי מעלימי מס ו/או בעלי הון שמקורו בעולם הפשע? האם אחזקת המטבעות ב"ארנקים דיגיטליים" אינה כרוכה בסיכון גבוה נוכח המקרים שפורסמו באחרונה על מעילות ואובדן כספי משקיעים?

חשוב לציין שגם אם כל התשובות שקיבלנו הן שליליות, אין בכך כדי לפסול השקעה במטבעות הדיגיטליים. למרות התנודתיות הרבה שמאפיינת את שוק המטבעות הדיגיטליים, לשוק יש יתרונות ייחודיים ההופכים אותו לאלטרנטיבה מעניינת במערכת הפיננסית העולמית. טכנולוגיית הבלוקצ'יין שעליה הוא מבוסס מאפשרת העברת ערך מהירה, מאובטחת ושקופה, ללא צורך במתווכים כמו בנקים, מה שמוזיל עלויות ומקצר זמני עסקה. עבור משקיעים, זהו אפיק השקעה חדשני עם פוטנציאל תשואה גבוה, ובמקרים מסוימים גם כלי לגידור מפני אינפלציה ומדיניות מוניטרית בלתי צפויה.

עוד ב-

אלביט נחשפת: זו המדינה ה"סודית" שתרכוש ממנה נשק ב-1.6 מיליארד דולר

לכתבה המלאה

מי שאוהב סיכונים ומוכן להשקיע גם באפיקים ספקולטיביים, יכול בהחלט להקצות אחוז קטן מתיק ההשקעות שלו גם למטבעות דיגיטליים ולקוות שההימור שלו יצליח. זה לא שונה בהרבה מהשקעה בחברות לחיפושי נפט, השקעה בסטארט-אפים בראשית דרכם, או השקעה ביצירות אומנות.