ליצור מטבע קריפטו חדש כבר אינה משימה השמורה למתכנתים או לחברות ענק. כיום קיימות פלטפורמות שמאפשרות להנפיק טוקן בתוך זמן קצר יחסית לאחר מכן ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית או במפתחים חיצוניים כדי להקים אתר, לייצר מיתוג ולשווק את הפרויקט. התוצאה היא שמדי יום נוצרים מטבעות חדשים, חלקם רציניים ובעלי מטרה עסקית, ואחרים נבנים בעיקר כדי למשוך תשומת לב ומשקיעים.

אלא שהרגע המעניין מבחינת הרשויות מגיע דווקא אחרי שהמטבע הצליח: כאשר מי שיצר אותו מוכר את האחזקות שלו, מקבל הכנסות או ממיר את המטבע לכסף רגיל. כבר מהפעולה הראשונה במטבע החדש ברוב מדינות בעולם מדובר באירוע פיננסי עם השלכות מס. במילים פשוטות, העובדה שהעסקה מתבצעת על בלוקצ'יין ולא בבנק לא פותרת את העומד מאחוריה מחבות מס.

איך ניתן להבחין בין פעילות לגיטימית לבין תרמית. בתרחיש אחד, יוצר המטבע מפתח פרויקט, משווק אותו, מוכר חלק מהמטבעות ומרוויח כסף. במקרה כזה, בהתאם לנסיבות ולדין החל, עשויות להתעורר חובות דיווח ומיסוי.

בתרחיש אחר מתבצע Rug Pull, כלומר מצב שבו יוצרי הפרויקט מושכים את הנזילות או מוכרים כמות גדולה של מטבעות לאחר שמשקיעים נכנסו לשוק, ומשאירים אותם עם נכס שערכו צונח. מדובר בתופעה שעלולה להיחשב עבירה פלילית, בהתאם לאופן שבו בוצעה ועדיין יכול להיות חייב במס בחלק מהמדינות. היתרון של הבלוקצ'יין מבחינת הרשויות הוא שכל פעולה משאירה בדרך כלל רישום דיגיטלי: ניתן לעקוב אחר תנועת המטבעות בין כתובות, לזהות דפוסים ולנסות לחבר בין הפעילות הדיגיטלית לבין אנשים או עסקים בעולם האמיתי. כך הבלוקצ'יין יכול לספק לרשויות כלי חקירה משמעותי ויש מי שמשתמש בזה.

דרום קוריאה מספקת דוגמה מעניינת. ב־21 באוגוסט 2026 דווח כי חברי פרלמנט במדינה הציעו להרחיב את סמכויות יחידת המודיעין הפיננסי, FIU, כך שתוכל לחקור ישירות חשדות לפעילות של חברות קריפטו שאינן רשומות.

לפי ההצעה, אזרחים יוכלו לדווח ל־FIU על הפרות חשודות, והיחידה תוכל לנתח את המידע, להגיש תלונות ואף לבקש פתיחת חקירות פליליות. כיום, ה־FIU מזהה מפעילים חשודים אך מסתמכת במקרים רבים על המשטרה ורשויות אחרות להמשך הטיפול.

לפי הנתונים שפורסמו, בין אוגוסט 2022 לאוגוסט 2025 הועברו 25 מקרים של ספקי שירותי נכסים דיגיטליים לא רשומים, אך החקירות או הבדיקות המקדימות ב־23 מהם הופסקו.

המהלך הדרום־קוריאני ממחיש עד כמה הקריפטו כבר השתלב במערכת הכלכלית, ועד כמה קשה למדינה להתייחס אליו כאל עולם נפרד. ככל שיותר אנשים יוצרים מטבעות, מנהלים קהילות ומפיקים מהם הכנסות, הרשויות נדרשות למצוא דרכים לזהות את הפעילות בלי לחכות שהכסף יגיע לבנק.

בישראל, שבה השימוש בקריפטו ממשיך להתפתח, השאלה היא האם הרגולציה והאכיפה יצליחו להתאים את עצמן לקצב ההתפתחות הטכנולוגית. בסופו של דבר, יצירת מטבע יכולה להיות פשוטה מאוד אבל כאשר המטבע מתחיל לייצר כסף אמיתי, הסיפור כבר אינו רק טכנולוגי. הוא הופך לעסק, להכנסה, ולעיתים גם לעניין של רשויות המס.

עוד ב-

לא רק ביטקוין: 5 המטבעות שמחכים לפריצה ועשויים לזנק בספטמבר

לכתבה המלאה

הערה: חובות המס משתנות בהתאם למדינה, לסוג הפעילות ולנסיבות העסקה. לפני ביצוע פעילות מסחרית או פיננסית בקריפטו מומלץ להתייעץ עם יועץ מס או איש מקצוע מוסמך.