עולם המשפט נגרר אחרי עולם ההייטק בהרבה תחומים, אבל בתחום הפינטק במיוחד. למעשה, אין כמעט פסיקה בנושא בדיני משפחה. הפסיקה היחידה שאנו יכולים לראות היא מאבקים בין חברות שכורות מטבעות דיגיטליים וסוחרות בהם, לבין הבנקים השמרניים שבתחילת הדרך סרבו לתת להם שירות בשל הפחד מהרגולטור, העובדה שהנושא לא מוסדר בחוק כמו שצריך מייצרת ענן של פחד מעל תעשיית הכסף הזו שמא בסופו של דבר זה יוכרע כעברה פלילית.

אבל בתי המשפט השכילו לחייב את הבנקים לתת שירות לחברות הפינטק ומכאן סלולה הדרך גם למחוקק לייצר רגולציה בתחום. התחום המורכב הזה שהיה מזוהה עם חברות הייטק ואנשי כספים בלבד, חדר ישירות לתא המשפחתי. וכידוע איפה שיש משפחה יכול להתרחש משבר, קרע, פרידה במקום הזה עולות שאלות גדולות של חלוקת נכסים וירטואליים.

בשנת 2008 פותחה טכנולוגיה על ידי אלמוני בשם "סאטושי נקאמוטו" (אגב עד היום לא יודעים אם אכן קיים אדם כזה או שזוהי קבוצת מתכנתים). נאקמוטו למעשה יצר תשתית טכנולוגית בלבד. כשהמטרה היא 'הפקעת' הזכות מהמדינה להטביע מטבעות ולהעביר את הכוח הציבור.  עוד,  לפי פרוטוקול הביטקוין, יונפקו אט אט רק 21 מיליון מטבעות ביטקוין, ולא ניתן יהיה להנפיק יותר (תהליך ההנפקה יסתיים לפי הפרוטוקול בשנת 2140).  לא רק זאת אלא שכל ביטקוין שיונפק יחולק למאה מיליון סאטושי  ומשכך, ממילא יהיו די מטבעות לשימוש.  לא רק זאת, אלא שכל ביטקוין וכל חלק ממנו יהיו מזוהים, כך שניתן יהיה לדעת את 'ההיסטוריה' של כל ביטקוין וכל חלק ממנו מיום יצירתו ועד היום ובכלל זה -  למי היה שייך, ולאן עבר ומתי.

מה זה בלוקצ'יין?

"בלוק צ'יין" ("שרשרת בלוקים") היא טכנולוגיה המציעה אבטחת נכונותו של מאגר מידע על ידי רישום מבוזר. אבטחה טכנית. למעשה מדובר במאגר מידע, מנוהל בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, נשמר ומנוהל ברשת מחשבים , המידע נשמר תחת "קוד פתוח" המאפשר שקיפות מוחלטת וגישה קלה. כל בלוק של מידע קשור למעשה לכל הבלוקים האחרים והמידע מתעדכן סימולטנית אצל כולם. 

 כאשר נעשות העברות של מטבעות, מרוכזים השינויים האלו בבלוק חדש אשר בשלב מסויים ננעל ומצטרף, באמצעות מנגנון ההצפנה, לבלוק לפניו . כך נוצרת שרשרת בלוקים מבלי שבלוק חדש ישנה בדיעבד את בסיס הנתונים (ומכאן מקור השם).
לא רק ביטקוין

הביטקוין היה הראשון.  אחריו הופיעו רבים אחרים. למעשה יותר מ 2000 מטבעות דיגיטליים חדשים בינהם היותר מוכרים כמו איתריום, ביינס קוין ת'תר ועוד. עם שווי שוק של 2 טריליון דולר בעולם כולו. עכשיו כשהנושא הוסבר, אמנם על קצה המזלג אך בסיס הנתונים מובן. עולה השאלה האם חלוקת מטבעות דיגיטליים בהליך הגירושין - היא חלוקת כסף או חלוקת נכס?

חלוקת כסף או  חלוקת נכס  - איך מחלקים את המטבעות הדיגיטליים בהליך גירושין?

השאלה הזאת אינה שולית כלל ויש לה השלכות מיסוי כבדות. התשובה היא שרשויות המס בישראל מטבע דיגיטלי הוא "נכס פיננסי" ולא מטבע. 

על אף שאת המטבעות הדיגיטליים מחזיקים בארנקים דיגיטליים, וירטואליים כמובן. המאפשרים בנקל להעביר את המטבע בין מדינות, ללא עלויות, ומהרגע להרגע. ערכם של המטבעות נובע כאמור מהעובדה שהצבור מעונין להשתמש בהם. הביקוש עולה וערכם עולה יחד איתו.

כמו כל דבר  חדש גדול ומסעיר, גם למטבעות הדיגיטליים יש חסרונות. קל מאד להעביר אותם בין מדינה למדינה , אין עליהם פיקוח רגולטרי, ולכן משתמשים בהם ארגוני טרור, סוחרי נשק ובעסקאות סמים גדולות.

הברחת נכסים פיננסיים, מטבעות דיגיטליים

מאחר והחזקת המטבעות הדיגיטליים מתבצעת באמצעות "ארנק דיגיטלי".  מטבעות אלה, כמו כל מה שקשור אליהם, מסתכמים בכמה שורות מודפסות של קוד מחשב. אם נעלם הקוד? או צד אחד העלים את הקוד מבלי שהשני כלל יודע אותו או א הסיסמא לארנק הדיגיטלי. יהיה קשה מאד לדעת אפילו מה יש בארנק בטח וטח לחלק אותו.

בנוסף נשאלת השאלה אם צד אחד אינו מעונין בנכס הפיננסי אלה בשוויו? האם הוא יכול לקבלו נכון למועד הקרע בין בני הזוג? והרי להווי ידוע כי התנודות בשווי הביטקוין הינם תנודות של עשרות אלפי דולרים. הסיכון הגדול בנכס הזה הוא שהוא מהווה הימור. האם שני הצדדים חייבים להמר גם אם צד אחד רוצה רק את חלקו נכון למועד הקרע? זו שאלה שאין לביהמ"ש תשובה עליה. מכיון שהעניין חדשני. אוכל רק לומר שביהמ"ש העליון פסק בנושא אופציות שמותר להשאר שותפים לחלום ולקבל אופציות ולא את שווים. ויתכן שכך גם אם יהיה עם מטבעות הקריפטו. אך מה אם משהו יבקש שווי? זה לא ברור.

נוסף על הכל קיימת בעיה בהכנסת כספים כלשהם למערכת הפיננסית.  בנקים רגילים לא מאפשרים החזקת מטבעות דיגיטליים באמצעותם. בנוסף, אין הם מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים בשל החשש לעבור עברה על חוק איסור הלבנת הון.

כאמור אין כיום חקיקה מוסכמת בינלאומית בתחום זה. ברוב מכריע של מדינות העולם, אין הנחיות חד-משמעיות לגבי מטבעות דיגיטליים. יש מדינות שהוציאו את המטבעות הדיגיטליים מהחוק, כגון סין וקוראה. 

הרגולציה באף מדינה עוד לא בשלה לחוק מסודר והמצב דומה גם בישראל. אז הדבר הכי חשוב על מנת לקבל את הזכויות שלכם אם אתם מתכננים להפרד הוא לדאוג שיהה לכם גישה לארנק הדיגיטלי ולסיסמא שלו. רק ככה תוכלו לדעת מה יש בארנק ומה מגיע לכם.

השלב השני יהיה לנסות ולהבין את המטרה של בן הזוג האם הוא מעונין להשאר עם המטבעות או שגם הוא מעונין להפוך אותם למטבע פיאט, שקל, דולר, אירו או כל מטבע אחר. מאחר וכאמור הבנקים בישראל לא מקבלים מטבעות וירטואלים תצטרכו לפתוח חשבון במדינה שכן. שוויץ היא המדינה הידועה ביותר שהבנקים שלה מקבלים ביטקוין. יש לקחת בחשבון שבכל מקרה, מדינת ישראל לא מכירה בביטקוין ברמה שלא תוכלו להפקיד אותם בבנק אבל תחויבו בתשלום המס עליהם ממש כמו על כל הכנסה אחרת.

הכותבת עו"ד איימי בוני בכור, מומחית לדיני משפחה.