דעות
אסטרטגיה של הימור מסוכן: מחיר התקיפה על מתקני הגז באיראן
תקיפת מתקני הגז באיראן היא מהלך פזיז העלול להצית תגובת שרשרת אזורית ובינלאומית. כך עשויה ישראל למצוא את עצמה מול עם מיואש, עולם עוין וכלכלה גלובלית בלהבות
ההתקפה של ישראל על מתקני הגז באיראן מוצגת לעיתים כצעד של עוצמה, אך בחינה מעמיקה חושפת תמונה מדאיגה של הימור אסטרטגי העלול להתברר כטעות היסטורית. בעוד היעד העליון נותר מיגור שלטון האייתוללות, נדמה כי במהלך זה נחצה קו אדום שעלול דווקא להנשים את המשטר הגוסס ולהפנות את זעם העולם כלפי ירושלים וכלפי וושינגטון.
המלכוד הכלכלי והבידוד המדיני
חשוב להבין: הבחירה לפגוע בתשתיות האנרגיה האיראניות אינה פוגעת רק בצינורות החמצן של המשטר, אלא מזעזעת את יציבות הכלכלה העולמית כולה. בעולם שבו שוק האנרגיה רגיש לכל תנודה, פגיעה באספקת הגז האיראנית עלולה להצית משבר גלובלי.
חשוב להבין: הבחירה לפגוע בתשתיות האנרגיה האיראניות אינה פוגעת רק בצינורות החמצן של המשטר, אלא מזעזעת את יציבות הכלכלה העולמית כולה. בעולם שבו שוק האנרגיה רגיש לכל תנודה, פגיעה באספקת הגז האיראנית עלולה להצית משבר גלובלי.
במצב כזה מסתכנת ישראל בהפיכתה לשעירה לעזאזל של הקהילה הבינלאומית. במילים אחרות, האשמה על קריסה כלכלית פוטנציאלית תוטל לפתחה של ישראל, כמי ש"גררה" את הממשל האמריקאי להרפתקה חסרת אחריות. במקום לזכות בתמיכה רחבה להפלת הדיקטטורה, ישראל עלולה למצוא את עצמה מבודדת, ומואשמת בדרדור רמת החיים של מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
לא מפתיע שלאחר תקיפת מתקני הגז באיראן הפעילה קטאר לחץ כבד על הנשיא טראמפ – זאת בעקבות תגובת איראן בשיגור טילים על מתקני הגז של קטאר ומתקני הנפט של סעודיה וכווית (ולא לשכוח, גם על מתקני הזיקוק בחיפה). ואכן, לא לקח זמן רב עד שטראמפ התנער מהתקיפה הישראלית, טען כי ארה"ב לא ידעה על כך מראש והשאיר את ישראל לבדה במערכה (אף כי ברור לחלוטין שהוא נתן את האור הירוק).
הטעות הקשה ביותר באסטרטגיה זו, טמונה בהשלכותיה על פנים איראן. הלב הפועם של ההתנגדות למשטר הוא העם האיראני, שחלקים נרחבים ממנו רואים במערב תקווה לשחרור. פגיעה גורפת במקורות האנרגיה היא עונש קולקטיבי שפוגע באזרח הפשוט לא פחות מאשר במשמרות המהפכה:
תגובת שרשרת אזורית
יש לזכור כי חיה פצועה ודחוקה לפינה היא המסוכנת ביותר. התגובה האיראנית אכן הגיעה במהירות, בשיגור טילים לעבר הנפט והגז של קטאר וסעודיה, ובהתקפה ביום חמישי האחרון על בתי הזיקוק בחיפה. מהלך כזה לא רק יחמיר את המשבר האנרגטי, אלא עשוי להצית מלחמה אזורית כוללת שתשאב אליה כוחות בינלאומיים ותחריב את ההישגים הדיפלומטיים של השנים האחרונות במזרח התיכון.
- ייאוש במקום תקווה – כאשר אזרח איראני רואה את תשתית הכלכלה של ארצו חרבה, הוא שואל את עצמו: "מה יישאר כאן ביום שאחרי"?
- אובדן בסיס התמיכה – החשש הוא שגם אם יוחלף השלטון הקיצוני באיראן, המדינה תיוותר ללא בסיס כלכלי מינימלי לקיום בכבוד. פגיעה כזו עלולה להרחיק את ההמונים מהרחובות ולדחוף אותם דווקא לזרועות התעמולה של המשטר – המציגה את ישראל וארה"ב כמי שחפצות בהשמדתה של איראן כמדינה, ולא רק בהחלפת שלטונה.
תגובת שרשרת אזורית
יש לזכור כי חיה פצועה ודחוקה לפינה היא המסוכנת ביותר. התגובה האיראנית אכן הגיעה במהירות, בשיגור טילים לעבר הנפט והגז של קטאר וסעודיה, ובהתקפה ביום חמישי האחרון על בתי הזיקוק בחיפה. מהלך כזה לא רק יחמיר את המשבר האנרגטי, אלא עשוי להצית מלחמה אזורית כוללת שתשאב אליה כוחות בינלאומיים ותחריב את ההישגים הדיפלומטיים של השנים האחרונות במזרח התיכון.
לסיכום: הכרעת המשטר בטהרן היא הכרח אסטרטגי, אולם עליה להיעשות בתבונה. פגיעה בתשתיות קריטיות מבלי להתחשב ביום שאחרי ובעם האיראני היא מהלך פזיז, שמובל על ידי שני מנהיגים ששיקול הדעת אינו תמיד הצד החזק שלהם. במקום למוטט את השלטון, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול עם מיואש, עולם עוין וכלכלה גלובלית בלהבות.
עוד ב-
*הכותב, יצחק בריק, הוא אלוף במיל'. שירת בין היתר בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז. שימש במשך כעשור כנציב קבילות החיילים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.מיסטר יצחק בריק שחרר אותנו ממך! (ל"ת)אסף 03/2026/22הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.אשמהמושון 03/2026/22הגב לתגובה זו0 0יצחק , תמשיך לפמפם שישראל אשמה , אז יאמינו בזה.סגור
