עם פרוץ המערכה הנוכחית בין ישראל לאיראן, מחירי הנפט זינקו מיד בכ-12% והגיעו לכ-80 דולר לחבית, בעקבות חשש לפגיעה באספקה מהמפרץ הפרסי. שבוע וחצי בתוך הלחימה מחיר חבית נפט כבר חצה את ה-100 דולר וכעת התייצב סביב כ-96 דולר לחבית. היקף ההשפעה של המערכה, שמצויה בראשית שבוע הרביעי שלה, תלוי בעיקר במשך הלחימה ובעוצמת השיבושים בשוק האנרגיה ובמערכת הסחר הבינלאומית, העשויים להקשות על המערב לנהל מלחמות ארוכות.

האזור שבו מתנהלת המלחמה הוא מהמרכזיים בעולם לאספקת אנרגיה, ולכן החשש העיקרי הוא לשיבושים נמשכים בייצוא נפט וגז מהמפרץ הפרסי – שיבושים שבאים לידי ביטוי בשבועיים האחרונים בירידה של למעלה מ-90% במעבר האוניות במיצרי הורמוז, שהובילה תוך זמן קצר לעלייה דרסטית במחירי האנרגיה ולתנודתיות רבה בשווקי הנפט ובשווקים הפיננסיים.

סביר להניח שאם המלחמה תימשך כחודש בלבד, ההשפעה הכלכלית צפויה להיות מתונה יחסית, ובמצב שכזה נוטים השווקים הפיננסיים להתאושש יחסית מהר, ולעיתים אף מתקנים לחיוב את הירידות הראשוניות שנגרמו בעקבות חוסר הוודאות בערב המלחמה. גם האינפלציה עשויה לעלות בשיעור נמוך, בעיקר בשל התייקרות האנרגיה – עלייה שלא בהכרח תיצור לחץ משמעותי על מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים.

אולם בתרחיש של מלחמה שנמשכת למעלה מחודשיים, צפויה האטה משמעותית בפעילות הכלכלית ופגיעה בצריכה הפרטית. שילוב של עלייה במחיר הנפט והשפעתו על העלייה בעלויות הייצור עלול להביא להאטה בצמיחה, ואף לחשש משילוב בין אינפלציה גבוהה לצד צמיחה נמוכה. בנוסף, מלחמה ממושכת מגבירה משמעותית את אי הוודאות בשווקים הפיננסיים, כאשר משקיעים נוטים במצבים כאלה להעביר הון לנכסים הנחשבים בטוחים יותר, כגון אג"ח ממשלתיות של מדינות חזקות או זהב. כתוצאה מכך שווקי המניות עשויים להיות תנודתיים יותר, והשקעות החדשות עלולות להידחות עד להתבהרות המצב.

עבור ישראל, למלחמה יש משמעות כלכלית כפולה: מצד אחד היא מושפעת מן ההתפתחויות בשוקי האנרגיה והשווקים הפיננסים העולמיים, ומאידך מתמודדת עם השפעות ישירות של הלחימה על פעילות המשק המקומי, על תקציב המדינה ועל התנהגות הצרכנים והמשקיעים.

ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת כי מלחמות ומבצעים צבאיים אינם משפיעים באופן אחיד על הכלכלה; לעיתים אירועים מלחמתיים מובילים להאטה ואף למשבר, ולעיתים דווקא יוצרים תנופה כלכלית מסוימת – בעיקר בעקבות גידול בהוצאה הממשלתית, שינויים דמוגרפיים או התאוששות מהירה הקשורה לשינויים בכלכלה העולמית או כניסת פיתוחים טכנולוגיים גלובליים ומקומיים לאחר סיום הלחימה.  

בחלק מן האירועים המלחמתיים שחוותה ישראל לאורך השנים, עלה שיעור צמיחת התוצר, בעוד שאירועים מלחמתיים אחרים הובילו לירידה בתוצר. ראשית אציין את האירועים המלחמתיים שבעקבותיהם עלה התוצר המקומי הגולמי: לאחר מלחמת סיני ב-1956 שנמשכה כשבוע, וכך גם לאחר מלחמת ששת הימים שבעקבותיה נפתחה מלחמת ההתשה שנמשכה שלוש שנים – מ-1967 ועד 1970.

בשנים שלאחר המלחמות, צמחה הכלכלה הישראלית בשיעורים גבוהים יחסית (בשנת 1957 גדל התוצר הישראלי ב-3.6% ובשנת 1968 גדל ב-11.6%). במקביל, בשנים אלו חלה עלייה ניכרת במספר התושבים, עקב גלי עלייה מרחבי העולם לישראל – ולכן הממשלה הגדילה באופן ניכר את הוצאותיה (ב-4.2%, ב-1957 וב-8.7% ב-1968), גורם שהשפיע על היקף הפעילות הכלכלית ועל הצמיחה הכלכלית.

מלחמת לבנון השנייה פרצה ביולי 2006 ונמשכה חמישה שבועות, בעקבותיה בשנים 2006 ו-2007, התוצר הישראלי צמח בקצב גבוה יחסית (עלה בכ-4.1% בשנת 2007), והממשלה הגדילה את הוצאותיה בשיעור גבוה מזה שבשנים הקודמות (הוצאותיה עלו בכ-3.5% לעומת השנה הקודמת).

לעומת אירועים אלו היו אירועים מלחמתיים שבעקבותיהם ירדה או התמתנה הצמיחה הכלכלית בישראל: בעקבות מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-1973 – שארכה כ-20 יום בחזית המצרית כשבחזית הסורית נפתחה מלחמת התשה שנמשכה כחצי שנה – התמ"ג גדל בשיעורים פחותים בהרבה בהשוואה לצמיחתו בשנים שקדמו למלחמה (ב-1972 צמח התוצר בכ-8.6% ואילו בשלוש השנים שלאחר המלחמה צמח בממוצע ב-1.7% בלבד לשנה). ההוצאה הממשלתית שגדלה ב-1973 בכ-40%, הייתה תנודתית בשנים שלאחר המלחמה (כשבשנים 1977-1975 ירדה בכ-10% בממוצע בשנה).

גם אחרי מלחמת לבנון הראשונה (של"ג) שפרצה ב-1982 ונמשכה כ-3.5 חודשים, חלה ירידה בצמיחה הכלכלית. בשנים 1985-1982 קצב צמיחת התוצר היה נמוך מאוד (עלה בממוצע בפחות מ-1% לשנה) והוצאות הממשלה ירדו במונחים ריאליים (ירדו בממוצע של כ-0.5% לשנה, במהלך השנים הללו).

מבצע חומת מגן ב-2002 ארך כחודש וחצי, שלהם קדמו חודשים ארוכים של אירועי טרור קשים. בשנה שלאחר המבצע (2003) ירד התוצר במונחים ריאליים (ירד ב-0.4%) וההוצאה הממשלתית בשנת 2015 גדלה בשיעור אפסי, במקביל לעלייה אפסית בהוצאה הממשלתית במונחים ריאליים.  

לסיכום, ניתן לומר כי ההשפעה הכלכלית של המלחמה תלויה במידה רבה במשך הלחימה ובהיקף השיבושים שהיא יוצרת בשוק האנרגיה ובסחר העולמי. מלחמה קצרה יחסית של כחודש, צפויה ליצור בעיקר תנודתיות זמנית בשווקים ועלייה מתונה במחירי האנרגיה. לעומת זאת, מלחמה הנמשכת כחודשיים ומעלה עלולה לגרום לעלייה ממושכת במחירי האנרגיה, ללחצי אינפלציה רחבים יותר ולהאטה בצמיחה הכלכלית העולמית.

בהתאם נוכל לצפות שמלחמה קצרה תתבטא בגידול מתון יותר בחוב הממשלתי, בתנודתיות קצרה יחסית במחירי האנרגיה ובשווקים הפיננסיים, בעלייה בביקוש למוצרי יצוא בטחוני מישראל ובהתאם להתאוששות מהירה של המשק עם סיום המלחמה. מנגד, מלחמה ארוכה עשויה להתבטא בגידול משמעותי בחוב הממשלתי, בלחצים לקיצוץ תקציב הממשלה, בפגיעה בצמיחה ובעלייה באינפלציה.

עוד ב-

הישגים צבאיים בלי אופק מדיני: הסיכון האסטרטגי של ישראל

לכתבה המלאה

*הכותב, פרופ' נסים בן דוד, הוא כלכלן בכיר, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות בישראל.