הערב (רביעי), כשאנגליה וארגנטינה יעלו על הדשא למפגש המונדיאל הענק ביניהן, אל תצפו ללחיצות ידיים חמות או לאווירה ספורטיבית. על המגרש לא תהיה סתם תחרות, אלא התנגשות של היסטוריה רוויית דם, תחושת קיפוח, יצר נקמה וחשבונות פתוחים בני שישים שנה. היריבות הזו, שהיא אולי הטעונה והפוליטית ביותר בעולם הכדורגל, מורכבת מרגעים דרמטיים שעיצבו את המשחק כולו והפכו כל מפגש ביניהן למלחמת עולם ספורטיבית של ממש.

הכל התחיל ברבע גמר מונדיאל 1966 באנגליה, במשחק שהיה כל כך אלים עד שהוא זכה בארגנטינה לכינוי "שוד המאה". אנגליה אמנם ניצחה 1-0 משער של ג'ף הרסט בדרך לזכייה בתואר היחיד בתולדותיה, אך הפיצוץ האמיתי נרשם כשהקפטן הארגנטינאי, אנטוניו ראטין, הורחק לאחר ויכוח סוער עם השופט הגרמני, למרות שאיש מהם לא הבין את שפת השני. ראטין המתוסכל סירב לרדת מהמגרש במשך דקות ארוכות ואף התיישב בהפגנתיות על השטיח האדום של המלכה אליזבת', מה שהוביל את מאמן אנגליה המתוסכל, אלף ראמזי, לאסור על שחקניו להחליף חולצות בסיום ואף לכנות את הארגנטינאים בתקשורת "חיות" עלבון לאומי שנצרב עמוק בלב היריבה מדרום אמריקה ובנה שם תחושת קיפוח קשה.

בשנת 1982 המתח הגיע לשיאו מחוץ למגרש הכדורגל, כאשר שתי המדינות נלחמו ראש בראש במשך 74 ימים במלחמת פוקלנד על השליטה באיים הדרומיים. המלחמה העקובה מדם הסתיימה בניצחון בריטי ובמותם של מאות חיילים צעירים, בעיקר ארגנטינאים, פצע פתוח וכואב שהפך את המפגש הבא ביניהן על כדור הדשא להרבה יותר מספורט.

ארבע שנים בלבד לאחר המלחמה, ברבע גמר מונדיאל 1986 במקסיקו, התרחש המשחק שהגדיר את היריבות הזו לנצח בזכות גאון אחד בשם דייגו ארמנדו מראדונה. בדקה ה-51 הוא הבקיע את שער "יד האלוהים" המפורסם כשנגע בכדור בבירור בידו מעל השוער האנגלי פיטר שילטון, ורק ארבע דקות לאחר מכן סיפק את "שער המאה" המיתולוגי כשעבר שישים מטרים בכוחות עצמו, חלף על פני חמישה שחקני הגנה אנגלים וקבע 2-0 ענק. אנגליה רק צימקה ל-2-1 בדקה ה-81, אך ארגנטינה המשיכה לזכייה בגביע העולם, כאשר עבור הארגנטינאים הניצחון נתפס כנקמה אלוהית ומתוקה על מלחמת פוקלנד, בעוד באנגליה הוא נצרב כרמאות בוטה וכישלון שופטים בלתי נסלח.

הפרק הדרמטי הבא נכתב בשמינית גמר מונדיאל 1998, במשחק שבו הקשר הארגנטינאי הקשוח דייגו סימאונה, שבנו ג'ובאני משחק כיום בנבחרת הלאומית, טמן פח לכוכב האנגלי הצעיר דייוויד בקהאם. לאחר שבקהאם הוכשל על ידי סימאונה, הוא שלח בעיטה קלה ומתוסכלת ברגלו של הארגנטינאי בעודו שוכב, וזה ביצע נפילה תיאטרלית מוגזמת שהובילה לכרטיס אדום ישיר של השופט. אנגליה נאלצה לשחק בעשרה שחקנים במשך כמעט 75 דקות כולל הארכה, סחטה תיקו דרמטי אך הודחה לבסוף בדו-קרב פנדלים אכזרי, מה שהפך את בקהאם באותם ימים לאיש השנוא ביותר בממלכה הבריטית כולה.

ארבע שנים מאוחר יותר, בשלב הבתים של מונדיאל 2002, קיבל בקהאם את הזדמנות חייו לסגור את החשבון האישי והלאומי שלו מול היריבה המושבעת. אנגליה זכתה בפנדל גורלי, ובקהאם, עם משקל של מדינה שלמה על הכתפיים, שלח בעיטה עוצמתית למרכז הרשת, קבע 1-0 והעניק לנבחרתו ניצחון יוקרתי שהיווה עבורו את הגאולה המושלמת והתיקון הספורטיבי לו ייחל כל כך.

במבט על הסטטיסטיקה היבשה לאורך השנים, לשתי הנבחרות היו 14 מפגשים רשמיים, כאשר אנגליה מחזיקה ביתרון של שישה ניצחונות מול שלושה בלבד של ארגנטינה, לצד חמישה משחקים שהסתיימו בתוצאת תיקו (כולל המפגש של 1998 שהוכרע בפנדלים לטובת ארגנטינה).

אף על פי שהמספרים היבשים נוטים לטובת האנגלים, התחושה הכללית היא שארגנטינה היא זו שמובילה בניצחונות המשמעותיים, הכואבים והזכורים ביותר בהיסטוריה של גביעי העולם. הערב, כשהיריבות המיתולוגית הזו מתעוררת לחיים פעם נוספת על הבמה הגדולה, כל משקעי העבר והחשבונות ההיסטוריים יעלו יחד עם השחקנים אל הדשא למשחק מרגש ורווי יצרים שבו שום דבר מלבד ניצחון לא בא בחשבון.

עוד ב-

ארגנטינה בחצי הגמר: גברה 1:3 על שוויץ בהארכה, מסי בישל

לכתבה המלאה