בימים האחרונים נחשפו צופי ערוץ 12 לתוכנית הטלוויזיה "מי רוצה להתחיל?" בהגשת אסי עזר, במלהכה שורה של אנשים מפורסמים נפגשים במעגל לשיחה פתוחה סביב נושאים אישיים ולא פשוטים.

הפרק הראשון עסק בנושא חרדה והשתתפו בו רן דנקר, עומר נודלמן, אלמוג בוקר, אלי סטין ועינב בובליל. ביום שישי הקרוב יעלה פרק נוסף, מיד לאחר התוכנית "אולפן שישי" בהגשת דני קושמרו. 

בין הכוכבים שישתתפו בפרק הבא: רפי גינת, רבקה מיכאלי, נורית גפן, טוביה צפיר וגברי בנאי. ערוץ 12 סיפק הצצה לפרק שישודר ביום שישי הקרוב, ובתיעוד שפורסם ברשתות החברתיות נצפתה נורית גפן, אמו של הזמר אביב גפן ורעייתו של הסופר והמשורר יהונתן גפן ז"ל. במהלך השיחה שקיימה עם יתר המשתתפים בתוכנית, סיפרה גפן כי היא מעוניינת לסיים את חייה בדרך די ייחודית. 

"החלטתי, אני אשרף. אני אשרף... לגבי הכד היו הרבה בעיות. אני רציתי בכלל שיפזרו את האפר שלי. אני שונאת מים, לא רוצה שיפזרו את האפר בים", סיפרה גפן. אמו של הזמר המפורסם המשיכה בדבריה, לאחר שעוררה סקרנות רבה מצד משתתפי התוכנית וחשפה וידוי אישי וחריג.

כאשר פנתה לאסי עזר, מגיש התוכנית, אמרה גפן: "אתה יודע מה רציתי? רציתי להיות עץ לימון. רציתי שישרפו אותי ושהאפר שלי יהיה זבל אורגני ויקנו עץ לימון ונניח במצפה רמון ישתלו אותו ואני אהיה זבל אורגני".
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Assi Azar‎‏ (@‏‎assiazar‎‏)‎‏

רפי גינת, שנחשף לסיפורה החריג של גפן, השיב בעקיצה ואמר ליתר המשתתפים בתוכנית: "זה מתחיל להידרדר". גפן המשיכה בדבריה ושיתפה בחלומה: "יהיה ספסל ואתם תשבו בצילה של נורית גפן. נכון שזה נהדר? נהנים מריחה... אני מתה על ריח הדרים. שישבו ויראו את הנוף במצפה רמון". לאחר מכן, סיפרה נורית גפן על חלום אחר שלה ביחס לאופן שבו היא תסיים את חייה ואמרה: "הייתי רוצה להיות ספסל להומלסים. אין להם איפה לישון, שישנו עליי, אין לי בעיה". 

עוד ב-

רותם סלע וקשת 12 חוגגים הישג: "שמחים להיות חלק מהעשייה הזו"

לכתבה המלאה

כידוע, נורית גפן הייתה נשואה למשורר והסופר יהונתן גפן ז"ל והשניים הביאו לעולם שני ילדים, שירה ואביב גפן. גפן הייתה פעילה למעלה מ-35 שנה בערוצי טלוויזיה שונים,  שימשה כפאנליסטית בתוכניות שונות כמו "גלית ואילנית", ולקחה חלק בפודקאסטים ותוכניות כמו "מעניין לי את הסבתא" יחד עם הנכד שלה דילן גפן. כזכור, היא השתתפה בסדרות ובהפקות שונות, בהן "בסימן ונוס" (2005) ו"אף פעם לא מאוחר" (2018).