לאחר מכירת השליטה בחברת פיתוח השבבים אלטרה והדיווח על שיתוף פעולה עם TSMC, ענקית השבבים אינטל הציגה היום (רביעי) את חזונה למחשבים אישיים מודולריים, הכולל הצעה לתכנון אב-טיפוס (Blueprint) שנועד לשמש קו מנחה ליצרני המחשבים. המטרה היא להפוך את המחשבים האישיים, ניידים ונייחים כאחד, לקלים יותר לתיקון, פשוטים יותר לשדרוג, גמישים יותר לייצור ובעלי השפעה סביבתית מופחתת לאורך כל חייהם. את הדברים הציג גוקול סוברמניאם, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי (Client Computing Group) ונשיא אינטל הודו, במסגרת תדרוך לעיתונאים.

בעוד הרעיון של מחשוב מודולרי אינו חדש, סוברמניאם הדגיש כי צירוף נסיבות ייחודי הופך את המעבר לגישה זו לרלוונטי וקריטי דווקא עכשיו. לדבריו, המעבר למחשבים מודולריים אינו מקרי, אלא תוצאה של הצטלבות מספר מגמות משמעותיות שדוחפות את התעשייה לאמץ את הגישה הזו. 

ראשית, הצרכנים עצמם מגלים מודעות גוברת ומעלים דרישות חדשות; הם כבר לא מסתפקים במכשיר "קופסה שחורה", אלא רוצים את היכולת לתקן חלקים שהתקלקלו (כמו יציאת USB או מסך) בעלות סבירה, ואף לשדרג רכיבים כמו זיכרון או אחסון כדי להאריך את חיי המכשיר היקר שרכשו ולהתאימו לצרכים משתנים, תוך הפחתת פסולת אלקטרונית מיותרת.

במקביל, מחלקות המחשוב בארגונים גדולים (IT), המתמודדות עם ניהול ציי מחשבים עצומים, מחפשות באופן אקטיבי פתרונות שיפחיתו את עלויות התחזוקה והשירות הגבוהות ויצמצמו את זמן ההשבתה היקר של עובדים כאשר מחשב מתקלקל. האפשרות להחליף מודול תקול במהירות, במקום לשלוח מחשב שלם לתיקון מורכב, היא פתרון אטרקטיבי ביותר עבורן, כולל היכולת לשדרג או להשמיש מחדש מחשבים ישנים יותר לשימושים משניים בתוך הארגון.

בנוסף, יצרני המחשבים עצמם מזהים את היתרונות התפעוליים והעסקיים במודולריות. בעולם שבו צרכי השוק משתנים במהירות, היכולת לייצר מגוון רחב של תצורות (SKUs) בצורה גמישה ויעילה, תוך שימוש באבני בניין משותפות, היא קריטית. מודולריות מאפשרת להם לקצר את זמן הפיתוח וההגעה לשוק של דגמים חדשים או גרסאות שונות, לייעל את שרשרת האספקה וניהול המלאי, ואף פותחת הזדמנויות בשוק ההולך וצומח של מחשבים משופצים (Refurbished), שכן קל יותר לתקן, לחדש ולהחזיר לשוק מכשירים הבנויים ממודולים נפרדים.

ולבסוף, גורם מכריע נוסף, שאולי אף מחייב את השינוי יותר מכל, הוא המגמה הגלובלית של רגולציה סביבתית. ממשלות וגופים בינלאומיים מטילים על יצרנים דרישות מחמירות יותר ויותר בכל הנוגע לזכות לתיקון (Right to Repair), שימוש בחומרים ממוחזרים, דיווח שקוף על פליטות פחמן לאורך חיי המוצר, ואימוץ מודלים של כלכלה מעגלית הכוללים אחריות על המוצר גם בסוף חייו. ארכיטקטורה מודולרית מספקת מענה ישיר לרבות מהדרישות הללו, והופכת מיתרון תחרותי לצורך תפעולי ותאימותי.

"אנחנו מסתכלים על קיימות והפחתת טביעת הרגל הפחמנית כגישה מקיפה לאורך כל מחזור חיי המוצר," הסביר סוברמניאם. "החל משלב הייצור, דרך השימוש היומיומי וצריכת האנרגיה, ועד לסוף חייו הראשונים של המחשב, עם דגש על שימוש חוזר ומיחזור. מודולריות נוגעת בכל אחד מהשלבים הללו ומסייעת לנו לעמוד ביעדים אלה בצורה יעילה יותר."

הגישה של אינטל למודולריות מתמקדת בשלוש רמות עיקריות:

רמת המערכת (System): מאפשרת ליצרנים לבנות תצורות שונות - למשל, מחשבים עם גדלי מסך שונים או פתרונות קירור מגוונים - עם או בלי מאווררים, או בצינורות חום שונים – על בסיס רכיבי ליבה משותפים. הדבר מייעל את הייצור ומקל על ניהול מגוון הדגמים  (SKUs) . 

רמת הלוח (Board): במקום לוח אם אחוד וגדול, אינטל מציעה לפצל אותו ללוח מרכזי המכיל את המעבד ורכיבי ליבה נוספים, ולוחות קטנים נפרדים עבור יציאות וחיבורים (I/O). גישה זו לא רק מקלה על החלפת יציאות ספציפיות (כמו USB או HDMI) במקרה של תקלה, אלא גם פותחת פתח לשדרוג קל יותר של רכיבים נפוצים כמו זיכרון (למשל, באמצעות סטנדרטים מודולריים דוגמת LPCAMM) ואחסון (כמו כונני M.2), מבלי להחליף את כל המערכת. בנוסף, היא מאפשרת שימוש חוזר בלוחות I/O בין דורות ומוצרים שונים, ומסייעת באיזון עלויות על ידי שימוש בחומרים שונים לכל לוח בהתאם לצורך.

רמת הרכיב (Component): מודולריות ברזולוציה גבוהה עוד יותר, המאפשרת להחליף או לשדרג מודולים ספציפיים המחוברים למערכת דרך ממשקים סטנדרטיים (כמו FPC או M.2). לדוגמה, יצרן או משתמש יוכלו לבחור ולהחליף בין מודולים שונים המספקים פונקציות I/O מגוונות (USB-C, HDMI, DisplayPort ועוד) המחוברים לאותו ממשק בלוח האם, תוך שמירה על תאימות תוכנתית אחידה.

סוברמניאם הודה כי מודולריות מציבה אתגרים, בעיקר סביב עלויות רכיבים (BOM) ופשרות בעיצוב הפיזי של המכשיר. "אנחנו מודעים לאתגרים ועובדים באופן פעיל על פיתוח טכנולוגיות וחידושים שיאפשרו לאזן את היתרונות מול החסרונות, למשל, באמצעות אופטימיזציה של תהליכי ייצור והשגת עלות ניטרלית ככל הניתן", אמר.

הוא הדגיש כי תפקידה של אינטל הוא לספק את היסודות הטכנולוגיים, את אבני הבניין ואת תכנוני הייחוס המאפשרים מודולריות. "זה לא רק חומר מייעץ", הבהיר. "אנחנו בונים תכנוני ייחוס ממשיים שעליהם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האקוסיסטם - יצרני המחשבים, יצרני החוזים (ODMs) וספקי הרכיבים - כדי לאפשר להם ליישם את הגישות הללו במוצרים הסופיים, בהתאם לאסטרטגיה ולצרכים העסקיים שלהם. הטכנולוגיה הבסיסית הדרושה לכך כבר קיימת ומתפתחת". 

עוד ב-

מנכ"ל אינטל החדש מדבר לראשונה ומודה: "הרבה עבודה לפנינו"

לכתבה המלאה

המעבר לארכיטקטורה מודולרית צפוי להאיץ את פיתוח המוצרים, להציע למשתמשים מערכות הניתנות להתאמה אישית טובה יותר, לשפר משמעותית את יכולות התיקון והשדרוג, להפחית את כמות הפסולת האלקטרונית ולתרום לכלכלה מעגלית על ידי הגברת השימוש החוזר ברכיבים וחומרים. "אנחנו מאמינים שאינטל נמצאת בעמדה ייחודית להוביל את המהלך הזה יחד עם כל השותפים בתעשייה", סיכם סוברמניאם.