מוזיאון בית העדות להנחלת זיכרון השואה, הממוקם בלב מושב ניר גלים, עובר בשנים האחרונות מהפכה שקטה אך עמוקה: שילוב בין זיכרון היסטורי כואב לבין טכנולוגיה חדשנית ונגישה. תחת ניהולה של רחל רוזנמן עפר, המוזיאון שואף לא רק לתעד ולשמר את עדויות השואה, אלא גם להנגיש אותן לדור הצעיר – זה שצורך את עולמו דרך מסכים ואפליקציות.

"המוזיאון שלנו פועל לייצר ולהטמיע כמה שיותר פיתוחים ומיזמים טכנולוגיים אינטראקטיביים", היא אומרת, "במטרה להנגיש את סיפורי השואה והעדויות אל הדור הצעיר".

לדבריה, זיכרון השואה בעידן הדיגיטלי כולל דיגיטציה של מקורות, עדויות וידאו וטכנולוגיות אינטראקטיביות, לצד שימוש גובר ברשתות החברתיות ותיווך בין-דורי דרך פלטפורמות כמו אינסטגרם וטיקטוק. "כמובן שחלק מזיכרון השואה הדיגיטלי נכנס גם, באופן הולך וגובר, נושא השימוש בבינה מלאכותית אשר מסייע במחקר, בנושא של הצלבת מקורות ועוד", היא אומרת.

רחל רוזנמן עפר | צילום: גיורא שמעוני

לצד הפוטנציאל, היא מצביעה גם על הסכנות: "בנושא הבינה המלאכותית גם טמונים בעיני האתגרים הגדולים בתחום – כאשר אפשר לעוות את העובדות ההיסטוריות באופן משכנע ומסוכן מאוד". את האפשרויות היא מגדירה כאינסופיות, אך מדגישה: "בגלל רגישות הנושא יש לנהוג במשנה זהירות".

מצניחים את גבורת השורדים באמצעות הולוגרמה

אחד המיזמים המרכזיים שנפתחו בבית העדות בשנה האחרונה הוא חדר ההולוגרמות, שבו מוצגות עדויות של ניצולי שואה שכבר הלכו לעולמם. בין הדמויות ניתן למצוא את דוד לייטנר ("דוגו"), יוזם "מבצע דוגו", לצד שורדים נוספים כמו ישעיהו דויטש, גדי אונגר ואליעזר שמעוני.

"הפקת ההולוגרמות לא נעשתה במטרה להנציח את השורדים אלא להנציח את הסיפורים שלהם כפי שסופרו לתלמידים שהגיעו לבית העדות", מסבירה רוזנמן עפר. "הם פשוט ישבו מול המצלמה וסיפרו את סיפורם ממש כפי שעשו זאת במשך שנים. האתגר הגדול למעשה היה לשמר את סיפור העדות האותנטי והאישי בתוך מיצג הולוגרמה חדשני ומותאם לדור הצעיר".

המעבר לפורמטים טכנולוגיים מעלה גם שאלות אתיות סביב גבולות התיעוד והסכנה שבעיוות ההיסטוריה. "הגלישה לעיוותים היסטוריים היא אחת הסכנות שבשימוש באמצעים דיגיטליים ובעיקר בבינה מלאכותית", היא אומרת. בבית העדות, כדי להתמודד עם הסיכון, מקפידים על מעורבות קבועה של אנשי תוכן והיסטוריונים בכל שלב הפקה. "הם חייבים להיות מעורבים כדי לעמוד על המשמר ולהזהיר מפני גלישה למחוזות של בידור ו/או אי דיוקים".

אושוויץ במציאות מדומה

במוזיאון נבנה גם מתחם ייחודי המדמה את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בו מתקיים סיור באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה (VR). "בסיור המציאות המדומה בבירקנאו, המטרה הייתה להעניק לצופה חוויה דומה ככל האפשר לביקור הפיזי במקום", מתארת רוזנמן עפר. "לכן הסיור הוא כמעט אחד לאחד דומה לסיור פיזי ובכך אפשר לומר שנחלנו הצלחה גדולה", עם זאת, גבולות ברורים הוגדרו מול צוות ההפקה: "היה לנו חשוב מאוד, לא לאפשר גלישה למחוזות 'הוליוודיים', אלא להיצמד ככל האפשר לעובדות ולהיסטוריה".

על אף השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, רוזנמן עפר מדגישה שוב ושוב כי אלו אינם העיקר. "המסר הוא תמיד העיקר – הטכנולוגיה היא רק האמצעי", היא מבהירה. לדבריה, החוויה עצמה היא המפתח להעברת המסר: "באמצעות החוויה שעובר המבקר, קל לנו יותר להעניק לו את התובנות והידע שלא היו בידו לפני הביקור".

"פרויקט מרשים"

כדי לבחון את מידת ההשפעה של החוויות הללו, נערך מחקר אקדמי על הסיור הווירטואלי בבית העדות. ממצאיו, לפי רוזנמן עפר, הראו שהתלמידים "קיבלו ידע שלא היה להם קודם לכן, וכן הביעו אמפתיה לקורבנות באופן ורבלי". המחקר, שנערך בקרב תלמידי תיכון, אישש את האפקטיביות של השילוב בין טכנולוגיה לחינוך. "לגבי מבוגרים אנחנו רק יכולים ללמוד מתגובותיהם", מוסיפה רוזנמן עפר. “דווקא מבוגרים שפחות חשופים לטכנולוגיית מציאות מדומה רואים בסיור המציאות המדומה בבירקנאו פרויקט מרשים מאוד ומושפעים ממנו דווקא בגלל החדשנות שבו".

גם תחום הבינה המלאכותית ממשיך לתפוס מקום הולך וגדל במוזיאון. רוזנמן עפר רואה בו כלי עם פוטנציאל ממשי להעמיק את זיכרון השואה: "בהנחלת זיכרון השואה, הן במחקר והן בעדויות של שורדים, בשחזור אתרי השמדה ועוד ועוד". עם זאת, היא שבה ומתריעה: “הסכנות עלולות להיות טמונות בניסיון לעוות את העובדות ההיסטוריות ולכך יש לשים לב שה-AI לא ‘משכתב’ לנו חלילה את ההיסטוריה".

תפקידו של מוזיאון פיזי בעידן המסכים

עוד ב-

שנה שלמה במילואים: המנכ"ל שמפקד על החברה מהחזית | ראיון

לכתבה המלאה

ובעידן שבו צפייה בעדויות אפשרית מכל טלפון נייד, עולה השאלה – למה בכל זאת להגיע? רוזנמן עפר לא מתבלבלת: "אפשר הכל לעשות בטלפון. הרעיון, והייחוד, בביקור בבית העדות הוא שכל פרויקט וכל תחנה הם חלק ממעגל שלם של פעילות שמשלים זה את זה ומתחבר זה לזה. בסופו של דבר, לראות עדות בטלפון במנותק מכל השאר – היא פעולה חסרת תועלת".