יהודים פיתחו "חוסר רגישות" לסבל של אחרים, "תיאבון שלא יודע שובע למלחמות והרג" ונטייה לתגובות לא פרופורציונאליות נגד כל מי שלא בא לי טוב בעין, או חוטף לי כמה חיילים ומשגר טילים על שליש מדינה - את הדברים האלה כתב קמאו בוב, שבכמעט שלוש השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל עולמי לאסטרטגיית ומחקר גיוון - או, במלים אחרות, אדם שתפקידו לוודא שאין דבר כזה קבוצה שגוגל מקפחת בקרב עובדיה.

הדברים נכתבו בבלוג של בוב בנובמבר 2007, בעת שהיה עמית מחקר באוניברסיטת ג'ורג'יה טק, בפוסט שנועד כנראה להוות מעין הגיג לציון 59 שנים לליל הבדולח. "אם הייתי יהודי, הייתי מודאג מהתיאבון הבלתי נגמר שלי למלחמות ולהרג להגנה עצמית", הוא כתב, והמשיך: "לא הייתי מבין את אלה שאומרים שהפצצת לבנון, טבח של אזרחים לבנונים והרס ביירות בתגובה לחטיפת כמה חיילים מוצדקת. לא הייתי מבין את העונש הקולקטיבי, ניתוק הגז, החשמל והמים לאזרחי עזה (רק) בגלל שהם תוקפים את ישראל הנלחמת נגדם". הוא הוסיף כי ישראל פיתחה "תיאבון בלתי נגמר לאלימות נקמנית".

לאחר שהפוסט נחשף על ידי אתר ימני בשם Washington Free Beacon, בוב מיהר למחוק אותו, אך ארגונים יהודים דוגמת Stand With Us ומרכז שמעון ויזנטל קראו לגוגל לפטר את בוב. בתגובה, מסרה החברה לכלי התקשורת כי "אנו מגנים באופן חד משמעי את דבריו בעבר של חבר צוות הגיוון שלנו הגורמים פגיעה עמוקה בקהילה היהודית שלנו ובקהילה הלהטב"קית שלנו (בפוסט אחר שנחשף מאוחר יותר הוא הודה כי בעומק ליבו הוא "עדיין מתעב" הומוסקסואליות; י"מ). הדברים הללו פוגעניים ללא כל ספק. זה מגיע בזמן בו ראינו עלייה מטרידה בתקיפות אנטישמיות. אנטישמיות היא דעה קדומה מרושעת, שהעלתה על נס מעשים בלתי נתפשים. אין לה מקום בחברה, ואנו עומדים לצד הקהילה היהודית שלנו בגינויה". עם זאת, החברה לא פיטרה אותו, אלא הסתפקה בהעברתו מתפקיד האחראי על גיוון העובדים בחברה לצוות החינוך המדעי - כלומר, תפקיד שמעניק לו השפעה לא מועטה על הדור הבא של ההייטקיסטים.

בוב, מצידו, שלח מייל בתפוצה פנימית, בו כתב כי הפוסט "נועד לבקר פעילות צבאית מסוימת. העולם גורם לכולנו להרגיש מעורערים וחסרי ביטחון כרגע. בהחלט אינני מעוניין לתרום לכך. זה לא משנה את המלים שכתבתי - אך אני מתנצל עליהן מעומק לבי".